אמי רובינגר: "בספרי ילדים מותר הכל"
המאייר אמי רובינגר בכלל לא התכוון לכתוב לפעוטות. הוא רק רצה לספר את מה שהיה לו בדמיון. "ספריי הם כמו ממתקים", הוא מסביר בראיון בחדר עבודתו, בו אתם מוזמנים לבקר
את אמי רובינגר את אולי מכירים, אם יש לכם ילדים קטנים, או שנתקלתם בכאלו בבתים של אחרים. בסמוך לילדים בגיל הרך מאוד, בדרך כלל נמצאים גם כמה מספריו של רובינגר: עמוסים בחיות צבעוניות ובאיורים הומוריסטיים, שאותם מלווים משפטים קצרים.
הספרים שלו הפכו למצרך יסוד בכל בית, והם מלמדים את הילדים, בלי להתכוון ללמד, לדבריו של הסופר, נושאים בסיסיים כצבעים, שמות של חיות והפכים. "אצלי תמיד מתחיל קודם כל האיור", מספר רובינגר, "ואז מצטרף אליו הסיפור. למדתי לכתוב כי רציתי לאייר את הסיפורים שלי, ולא לאייר רק סיפורים של אחרים. לצייר מה שבא לי לצייר". בואו לצפות באמי רובינגר בחדר עבודתו:
על הספרים הוא עומד באופן יום-יומי, בפינת עבודתו, ומאייר גם במחשב וגם בעזרת עפרונות איור.
תמיד יש לו כמה ספרים מוכנים שמחכים במגירה לרגע הנכון. "כנראה שמצאתי דרך לדבר בה אל ילדים, אבל בעצם אני כותב את הסיפורים שאני רוצה לספר לעצמי", הוא מספר. ספרו האחרון "כובע מקסים, כובע עם פסים" ראה אור לאחרונה בהוצאת "כתר" כשאר ספריו.
רובינגר מעיד על עצמו כי מעולם לא חשב שיהיה סופר. הוא חלם להיות צייר, וצייר במשך שנים, עבד במשך תקופה ארוכה באיורים לעיתונות, עד שהספרים נכנסו אל חייו, כי פשוט רצה לספר את האיורים שלו בעצמו. "קיבלתי 4 בדקדוק", הוא מספר את הסיפור שמדגיש עד כמה לא התכוון להיכנס לעולם הכתיבה, "אבל זה לא אומר שום דבר על יכולת הדמיון שלך. אני משתדל שהטקסטים יהיו פשוט משעשעים".
לפנייה לכתב/ת 
