מחדשים המנהרות בעזה: "זה מקור החיים שלנו"
רבים מתושבי הרצועה עסוקים בהובלת מלט, לבנים וחלקי פיגומים סביב השעון בניסיון לשקם את המנהרות שנהרסו ב"עמוד ענן". אלו עדיין מהוות את מקור החיים והפרנסה של מיליון תושבי רצועת עזה. צפו בתמונות מהעבודות מהשטח
התעשייה הגדולה ביותר ברפיח חוזרת לשגרה: המנהרות המקשרות בין עזה למצרים, שבאמצעותן עולה כפורחת תעשיית ההברחות לרצועה - עוברות שיפוץ וחידוש נוכח ההרס שזרע בהן מבצע "עמוד ענן".
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בניסיון לשקם את ההריסות ברצועה עסוקים רבים מהתושבים בהובלת חומרי בנייה כמו מלט, לבנים וחלקי פיגומים סביב השעון, והשאלה כמה מהר יוכלו להשיב את המצב לקדמותו תלויה בין השאר ברמת הנזק שהצליחה ישראל לגרום למערכת המנהרות.
אנואר אבו לבדן ושבעה פועלים נוספים עסוקים בהובלת לבנים כדי לשקם כניסה למנהרה שאורכה כחצי קילומטר. זו נהרסה בהפגזת חיל האוויר במבצע. בסמוך סוחבים פועלים אחרים שקי מלט על כתפיהם כשהבולדוזרים מעבירים במקביל חצץ למשאית סמוכה. לאחר שהסחורה מועמסת על המשאיות בפתח המנהרות, נהגיהן נוסעים לנקודות השיטור של חמאס כדי לשלם מס על הסחורה המיובאת.
"זהו מקור החיים שלנו, זו העבודה היחידה שאנחנו יכולים למצוא. אני עוסק בזה כבר חמש שנים", סיפר אבו לבדן (24) אשר נאלץ להתבוסס בבוץ הכבד שהותיר הגשם באזור.
הפעלת המנהרות מבוססת על משתפי פעולה בצד המצרי, שמבתיהם מועברים אמצעי הלחימה לצד העזתי. זאת לצד האדישות שמגלים גורמי הביטחון המצריים, שלא מונעים כלל את הפעילות הענפה באזור. בגבול מצרים דיווח צעיר בשם עלא כי בדיוק הגיח ממנהרה בעומק שישה מטרים מתחת לפני הקרקע, כשסיים לחפור 20 מטר של מנהרה חדשה באזור. "יחד עם השותף המצרי שלי אנחנו בעלי המנהרה וכעת אנחנו צפויים לגבות על העברת סחורות את הרווח שלנו", סיפר, והצביע לכיוון בית בן שני קומות בצד המצרי של הגבול. עובדים במנהרה סמוכה העמיסו משאית בבלוני גז לבישול, אחרים העמיסו חלקי רכב וכן קופסאות שימורים.
תעשיית המנהרות הפכה מכרעת עבור הכלכלה העזתית מאז חסמו ישראל ומצרים את המעברים שבהם העבירו סחורות לרצועה עד הקמתה של ממשלת חמאס ב-2007. המנהרות הפכו כבר מזמן לערוץ המרכזי שבו מייבאים סחורות לעזה, לאו דווקא חיוניות בלבד. כך יכולים גם תושבי הרצועה ליהנות מאופנועים תוצרת סין, מחיות חווה וכמובן מקשת רחבה של תחמושת תוצרת איראן.
במהלך מבצע "עמוד ענן" ביצע חיל האוויר יותר מ-1,500 תקיפות אוויריות על מטרות צבאיות ברצועה, ובכלל זה אתרי שיגור של רקטות, מחסני תחמושת וכן מאות מנהרות באזור הגבול המצרי. ישראל טענה כי הפגיעות חיבלו ביכולתה של חמאס ובתעשיית ההברחות, ומנגד טענו בחמאס לניצחונם למרות האבידות הרבות בקרב לוחמיהם.
אך קשה להעריך עד כמה נפגעה תעשיית ההברחות בעקבות "עמוד ענן". בחמאס העריכו כי ישראל הפציצה 60 אחוז מהמנהרות שהפעיל הארגון. חלקן שופצו במהירות ושבו לפעילות סדירה, ואחרות - נהרסו כליל. גם מפעילי המנהרות סיפרו על עשרות מנהרות שיצאו מכלל שימוש אך אנשיהם הצליחו לשפצן. בצה"ל הודו כי ההברחות כבר התחדשו, אך לא נמסר אם הן כוללות גם כלי נשק. מפעילי המנהרות דיווחו על מנהרות ייחודיות שמיועדות לכך.
עדות מוצקה לכמויות האדירות של כלי הלחימה שברשות חמאס, ניתן היה לראות בעת ביקורו של בכיר התנועה חאלד משעל ברצועה בסוף השבוע. אלפי חמושים סיירו כשפניהם מכוסות ברחבי הרצועה במטרה לאבטח את פמלייתו של משעל, כשבידיהם רימוני יד ורובי סער וכן אמצעי לחימה נגד מטוסים.
לאחר תקרית המרמרה במאי 2010 שבה נהרגו תשעה אזרחים טורקים מאש חיילי צה"ל, הופעל לחץ כבד על ישראל לאפשר כניסת סחורות לרצועה. מאז מתאפשרת כניסת סחורות שישראל הגדירה כי לא ניתן לעשות בהן "שימוש כפול", מחשש כי חמאס יעשה בהן שימוש למטרות לחימה. לפיכך חומרים לבנייה לא מוכנסים לרצועה בדרכים כשרות.
לפנייה לכתב/ת 
