הביטו למעלה: המטאורים חוזרים
כבכל שנה, מגיעים "הכוכבים הנופלים" מקבוצת ג'ימיני לביקור זורח בשמי הלילה שלנו. זה יקרה בין חמישי לשישי ואתם מוזמנים לשכב על הארץ ולהסתכל. וגם: יכול להיות שאורחים נוספים יגיעו כבר היום
אנו בעיצומו של חג החנוכה, חג האורים, והנה כמדי שנה אנו צפויים למופע אורים נוסף – הפעם בשמים. זהו מטר המטאורים הג'מינידים שיגיע לשיאו כבכל שנה בלילה בין חמישי לשישי, 13-14 בדצמבר, שצפוי להיות אחד המטרות הטובים ביותר בשנים האחרונות עם קצב צפוי של 120 מטאורים לשעה – בתנאי שמזג האוויר יאיר לנו פנים הפעם. ויש גם בונוס: הפעם נזכה כנראה למטר מטאורים חדש.
מדובר במטר מטאורים שנגרם מהשביט המחזורי 46P/Wirtanen שהתגלה בשנת 1948. שביט זה הוא שביט מחזורי המקיף את השמש אחת ל-5.4 שנים ומסלולו מגיע לקרבה המירבית לשמש סמוך מאוד למסלולו של כדור הארץ, אם כי מעולם לא חצה אותו.
במודלים ממוחשבים שנעשו על ידי האסטרונום הרוסי מיכאיל מסלוב, נראה שכדור הארץ אמור לחצות לראשונה את האבק הנפלט משביט זה בין ה-10 ל-14 בחודש דצמבר - כלומר, נותרו עוד יומיים לתחזית ויכול להיות שהמטרים ייראו ביחד.
אם אכן יתרחש מטר מטאורים בתאריכים אלו, הוא צפוי להראות יוצא מתחומיה של קבוצת דגים, המצויה מערבית לקבוצת תאומים והקצב הצפוי הוא כ-30 מטאורים בשעה. צופי מטאורים בכל העולם ובכללם חברי חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה המצויים הרחק בדרום, יצפו בין היתר במטר זה כדי לראות האם נוסף מטר נוסף לרשימה.
היישר מג'מיני
מקור שמו של המטר השני והקבוע - הג'מינידים בקבוצת הכוכבים ג'מיני, תאומים, שהמטאורים נראים יוצאים מתחומה (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). כדור הארץ נע בחלל במסלולו סביב השמש ובימים בהם המטר מתרחש הוא חוצה אזור עשיר באבק בשמים. המטאורים ייראו בכל השמים, אך אם נמתח קו דימיוני מכל מטאור, לכיוון המנוגד לכיוון התנועה שלו, ייפגשו כל הקווים בקבוצת תאומים. לכן, בגלל חוקי הפרספקטיבה, לנקודת המפגש עם רצועת האבק יש כיוון מוגדר בשמים והוא מצוי בתחומי קבוצת תאומים, אחת מתריסר המזלות. למעשה, כל מטר מטאורים קרוי על שם קבוצת הכוכבים שבה נקודת המוצא של המטאורים.
ומה מקורו של אותו איזור בשמיים העשיר באבק? מרבית מטרות המטאורים המחזוריים המתרחשים מדי שנה נגרמים בגלל חלקיקי אבק שהותירו שביטים תוך כדי מעברם ליד השמש. שביטים הם גופיים העשויים קרח מים שבו כלואים גזים ואבק וכאשר הללו קרבים לשמש פניהם מתחממות, הקרח מתנדף והאבק הכלוא בקרח נפלט החוצה וממשיך להקיף את השמש במסלול הדומה למסלול המקורי של השביט. מבחינה זו, מטר הג'מינידים יוצא דופן ומקורו אינו בשביט אלא בחלקיקי אבק שהותיר אחריו האסטרואיד פאת'ון המקיף את השמש אחת ל-1.4 שנים. אסטרואיד זה קרוי על שמו של בנו של השמש הליוס ולא בכדי - קוטרו כ-5 ק"מ בסך הכל, והוא מקיף את השמש במסלול אקסצנטרי מאוד, שבשיא קרבתו לשמש הוא מגיע למרחק של כ-20 מיליון ק"מ בלבד ממנה (בימים אלה הוא מצוי דווקא במרחק המירבי ממנה – כ-360 מיליון ק"מ).
חלקיקי האבק שנפלטו מהאסטרואיד מקיפים את השמש במסלול הדומה לזה של האסטרואיד ומדי שנה, כשמסלולו של כדור הארץ חותך את מסלולם, חלק מהם נלכדים על ידי כבידת כדור הארץ. מרבית המטאורים שאנו רואים כ"כוכבים נופלים" אינם אלא חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על גרם אחד שנכנסים לאטמוספירה במהירות עצומה. אפילו שמסתם קלושה כל כך, הרי שבגלל כניסתם המהירה לאטמוספירה נוצר חום רב. תוך כדי התלהטות ושריפת חלקיק האבק והתלהטות מולקולות הגז העומדות בדרכו נפלט אור הנראה לעיננו כ"כוכב נופל", כאשר רובם ככולם של חלקיקי האבק מתכלים כליל בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע. המטאורים של מטר הג'מינידים "איטיים" יחסית ומהירות כניסתם לאטמוספרה היא כ- 35 ק"מ לשנייה (מהירות של חלקיקי האבק במטר הפרסאידים של חודש אוגוסט מגיעה לכ-70 ק"מ לשנייה).
120 לשעה
כאמור, בהנחה שתנאי מזג האוויר יאירו לנו פנים, צפוי להראות מטר נאה בלילה שבין חמישי לשישי, בעיקר בשעות שלאחר חצות ועד עלות השחר. גם הירח המצוי סמוך למולדו עוזר לנו לקוות למטר טוב. הקצב התיאורטי הצפוי הוא כ-120 מטאורים בשעה. חשוב להזכיר כי קצב זה הוא תיאורטי והוא מתייחס לקצב שהיה נצפה לו נקודת המוצא של המטר היתה בדיוק מעל הראש בתנאים אופטימליים ואנו רואים רק חלק קטן מכיפת השמים. שיא המטר צפוי להיות כשעה ומחצה לאחר חצות, כאשר קבוצת תאומים תהיה מעל הראש ואפשר לצפות למופע של כמה עשרות מטאורים בשעה, חלקם עשויים להיות בהירים מאוד.
קבוצת תאומים תהיה כמעט בזניט (מעל הראש) בשעת חצות. השנה קל לזהותה בזכות כוכב הלכת הבהיר מאוד – צדק - המצוי בקבוצת שור הגובלת בקבוצת תאומים ממערב. לפני חצות, כאשר צדק יהיה ברום השמים, קבוצת תאומים תהיה כ-30 מעלות מצדק (שליש המרחק מהזניט לאופק) לכיוון האופק המזרחי, צורתה כמעין מלבן מוארך והיא מאופיינת בשני הכוכבים הבהירים שבה, קסטור (הצפוני מבין השניים, המסומן באות היוונית אלפא) ופולוקס הדרומי המסומן באות היוונית ביתא המציינים את הצלע המזרחית של המלבן.
קסטור ופולוקס היו ילדיהם של זאוס ולדה והם ידועים בעיקר בזכות אחותם, הלנה מטרויה, שבעטיה פרצה אחת המלחמות המפורסמות בהיסטוריה. (למעשה, ללדה נולדו שני זוגות - פולוקס והלנה, שהיו ילדיו של זאוס, והזוג השני קסטור וקליטמנסטרה, שהיו ילדיו של טינדראוס, בעלה הנבגד של לדה. דווקא פולוקס המסומן באות ביתא הוא הכוכב הבהיר מבין השניים אך קסטור מעניין יותר. כוכב זה הוא אחד המערכות מרובות הכוכבים המפורסמות בשמיים. בטלסקופ קטן הוא ייראה כשני כוכבים, צמודים, זהים זה לזה בבהירותם. אולם המערכת כולה מורכבת משלושה צמדים, 6 כוכבים סך כל. הצמד השלישי המורכב משני ננסים אדומים, מרוחק יחסית מהצמד הבהיר ונראה ככוכב יחיד בטלסקופ. שני הצמדים הראשיים משלימים הקפה סביב מרכז הכובד המשותף שלהם אחת ל-420 שנים לערך והצמד המרוחק משלים הקפה סביבם אחת ל-10,000 שנה בקירוב. ומרחק כל המערכת המשושה מהשמש הוא 51.6 שנות אור.
היכן לצפות?
ככל מטר מטאורים, המטר ייראה היטב מכל מקום חשוך, הרחק ממקום יישוב, אין צורך במשקפות או בטלסקופים. לאחר חצות רצוי לשכב על הגב ולהביט למעלה אל השמים. כאמור, המטאורים ייראו בכל השמים בייחוד לאחר חצות כאשר קבוצת תאומים תהיה כמעט מעל הראש. אפשר לצפות במטר גם מתוככי עיר מוארת אך מספר המטאורים שייראה יהיה קטן וככל שמיקום התצפית חשוך יותר, מספר המטאורים שייראו יגדל באופן דרמטי. (כמה עצות מועילות לצפייה במטרות מטאורים תוכלו למצוא במדריך לצפייה במטרות מטאורים). כמובן שיש לקוות גם למזג אוויר טוב, כיוון שעננות, אם תהיה, תמנע מאיתנו לראות את המטר.
מידע נוסף על ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
