מסאדאת ועד מורסי. מצאו את ההבדלים בחוקה
היא מבטיחה דמוקרטיה וחופש פולחן ואף מגבילה את כהונת הנשיא, אלא שהחוקה החדשה שמציע נשיא מצרים האיסלאמיסטי פוגעת בסמכות בית המשפט העליון ומקדמת את ארץ הנילוס לעבר הפיכתה למדינת הלכה מוסלמית. היום הצביעו עשרות מיליונים אם לאשרה. במה היא שונה מזו של סאדאת ומובארק?
החוקה המצרית החדשה הוצגה היום (יום שבת) במשאל עם אחרי שהפכה לסלע מחלוקת בין תומכי הנשיא מוחמד מורסי לבין מתנגדיו מהאופוזיציה. בימים האחרונים ניסו כלי תקשורת ערביים ומצריים להבין מה הם הסעיפים שהדליקו נורה אדומה אצל מצרים רבים, בעיקר בקרב זרמים חילוניים, ומה ההבדלים בין החוקה המוצעת של מורסי לבין החוקה שהייתה במדינה בזמן שלטונם של חוסני מובארק ואנואר סאדאת.
עוד חדשות בעולם :
אחד הנרצחים בקונטיקט: נוח פוזנר, ילד יהודי בן 6
הילרי קלינטון התעלפה וסבלה מזעזוע מוח
איראן: מלחמת עולם בגלל ה'פטריוט' בטורקיה
זהות המדינה. בחוקת 1971 נכתב כי "הרפובליקה הערבית המצרית היא מדינה דמוקרטית שמבוססת על האזרחות. המצרים הם חלק מהאומה הערבית ופועלים למען אחדותה הכוללת". בחוקת 2012 נכתב באותה קטגוריה כי "הרפובליקה הערבית של מצרים היא מדינה עצמאית בעלת ריבונות מאוחדת שלא ניתנת לחלוקה. המשטר הוא דמוקרטי והעם המצרי הוא חלק מהאומה הערבית והאיסלאמית וגאה בהשתייכותו לאגן עמק הנילוס, יבשת אפריקה והשתרעותה לאסיה".
האיסלאם וההלכה המוסלמית. בחוקה של 1971 נכתב כי "הדת המוסלמית היא דת המדינה והשפה הערבית היא שפתה הרשמית, כאשר ההלכה המוסלמית היא המקור הראשי לחקיקה. מעניין לראות, ציינו ברשת BBC בשפה הערבית, כי בחוקת 2012 אותו סעיף נשאר על כנו, אך נוסף לו סעיף 219 החדש. סעיף זה קובע כי "עקרונות ההלכה האיסלאמית כוללים את הוכחותיה המלאות, כלליה המקוריים והמשפטיים ומקורותיהם הנחשבים באסכולות של האיסלאם הסוני".
חופש דת ליהודים
מיעוטים דתיים. בחוקת 1971 אין כלל אזכור למיעוטים דתיים. בחוקה החדשה נאמר כי עקרונות החקיקה של הנוצרים ושל היהודים במצרים הם המקור הראשי לחקיקה שמסדירה את חייהם האזרחיים וענייניהם הדתיים.
אמונה. בחוקת 1971 נאמר כי המדינה תבטיח את חופש האמונה וחופש הפולחן הדתי. בחוקת 2012 הוכנס סעיף 43 החדש שקובע כי המדינה תבטיח את חופש האמונה וחופש הפולחן הדתי, חופש הפולחן לדתות השמימיות באופן שמסדיר החוק. בסעיף 44 החדש נכתב בהקשר זה: "חל איסור לפגוע בשמם של הנביאים ושל כל השליחים".
דמוקרטיה. בחוקת 1971 נכתב כי המשטר הפוליטי יתבסס על פלורליזם. בחוקה החדשה כתב בנושא זה כי "המשטר הפוליטי יתבסס על עקרונות הדמוקרטיה והשורא (אחד מהעקרונות הידועים באיסלאם שמשמעו 'מועצה' או 'עצה'. רבים מתבססים עליו כדי לעשות את הקישור בין איסלאם לדמוקרטיה).
שוויון לאשה, אך בלי להפר את ההלכה האיסלאמית
מעמד האשה. בחוקת 1971 נאמר באחד הסעיפים כי "המדינה מבטיחה להעניק הגנה לשלב האמהות והילדות והיא תפרוש את חסותה על הילדים והצעירים ותנקוט את האמצעים המתאימים לפיתוח מיומנויותיהם". סעיף נוסף קובע כי "המדינה תבטיח שיהיה מאזן מתאים בין חובות האשה ביחס למשפחה לבין שירותה למען החברה. המדינה לוקחת בחשבון את השוויון בין האישה לבין הגבר בתחומים הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים מבלי להפר את כללי ההלכה האיסלאמית".
בחוקה החדשה נאמר כי "המדינה תבטיח שירותים בחינם לאמהות וילדות ותתאים בין חובות האשה לבין פעילותה הציבורית. המדינה תהיה אחראית להעניק הגנה מיוחדת לאשה המפרנסת, הגרושה והאלמנה". בסעיף 73 בחוקה החדשה נכתב כי "ניצול בכפייה של האדם וסחר במין מהווים עבירה על פי חוק".
"אל-אזהר". המוסד ההלכתי המוביל בעולם הסוני, שמקום מושבו בקהיר, איננו מוזכר בחוקת 1971. לעומת זאת, בחוקה החדשה הוא דווקא מוזכר ובעניינו נכתב: "אל-אזהר הוא ישות כוללת ועצמאית שנושאת באחריות של ההטפה האיסלאמית במצרים ובעולם. יש להתייעץ עם חכמי הדת של אל-אזהר בכל מה שקשור לענייני ההלכה האיסלאמית".
הצבא לא היה קיים בחוקת 1971
חירויות וזכויות. בחוקת 1971 כלל תחום זה 24 סעיפים. בחוקה החדשה יש 51 סעיפים שעוסקים בזכויות האישיות, הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות ויש בה אמירה מפורשת לגבי ההגנה על הזכויות והחירויות.
צבא. בחוקת 1971 לא היה אזכור לצבא המצרי באף סעיף. בחוקה החדשה ישנו פירוט רב בנושא הצבא תחת הפרק "הביטחון הלאומי וההגנה". בפרק זה נכתב כי הכוחות המזוינים הם רכוש העם ומשימתם להגן על המדינה ולשמור על ביטחונה ועל האחדות הטריטוריאלית שלה.
בפרק על הצבא נכתב גם כי המדינה לבדה היא שבונה את כוחות הצבא ונאסר על הפרט או כל גורם אחר להקים קבוצות, יחידות או ארגונים צבאיים או סמי-צבאיים. לכוחות המזוינים תהיה מועצה עליונה, שר ההגנה הוא המפקד הכללי של הכוחות המזוינים ונשיא מצרים יעמוד בראש המועצה להגנה לאומית.
במועצה זאת יהיו חברים ראש הממשלה, שר ההגנה, שר החוץ, שר האוצר, שר הפנים, שר המודיעין הכללי, הרמטכ"ל, מפקדי חיל הים, האוויר וההגנה האווירית, ראש אגף המבצעים בצבא ומנהל מחלקת המודיעין הצבאי.
חסל סדר משפטים צבאיים לאזרחים
המועצה תדון בעניינים שקשורים לאמצעים להגן על המדינה וביטחונה. בנוסף, נקבע כי תקציב הצבא יהיה בראש סדר העדיפויות בתקציב הכללי. למי שתהה כיצד ייראו יחסי הצבא ורשויות השלטון, הרי שבחוקה נכתב כי יש להתחשב בדעתו של הצבא בכל הנוגע להצעות חוק שקשורות אליו.
באחד מסעיפי החוקה בפרק שנוגע לצבא נכתב כי אסור להעמיד לדין אזרחים בבתי הדין הצבאיים אלא אם מדובר בפשעים שקשורים לצבא.
תקשורת. בחוקת 1971 אין אזכור לתקשורת, בעוד בחוקה החדשה נכתב בסעיף 48 כי "אסור להשבית את המוסדות התקשורתיים, לסגור אותם או להפקיע אותם, אם אין בנמצא פסק דין משפטי". סעיף 49 מתייחס לחופש ההוצאה לאור של העיתונים.
אנשי מובארק מוקצים
הרשות השופטת. בחוקת 1971 אין אזכור גם לרשות השופטת בעוד שבחדשה נכתב כי "בית הדין החוקתי העליון יהיה מורכב מנשיא ועשרה חברים". עוד נכתב בחוקה כי הרשות השופטת היא עצמאית ושגזרי הדין שלה נפסקים על פי חוק. סמכויותיה מפורטות ומצוין כי כל התערבות בענייניה היא בבחינת פשע.
כהונת הנשיא. בחוקת 1971 נכתב כי הכהונה הנשיאותית נמשכת שש שנים והיא מתחילה מיד עם הכרזת תוצאות הבחירות. אולם, ניתן לחדש את כהונת הנשיא לתקופות נוספות. בחוקה החדשה מצוין כי "כהונת הנשיא נמשכת ארבע שנים והיא מתחילה מרגע ההכרזה על תוצאת הבחירות ויש אפשרות לבחור את הנשיא לעוד קדנציה אחת בלבד".
בחוקה החדשה גם נוסף סעיף שאינו בנמצא בחוקת 1971 שאוסר על חברי מפלגתו של נשיא מצרים המודח, חוסני מובארק, ומי שהיה שותף למשטרו, להשתתף בכל פעילות פוליטית, בבחירות לנשיאות ובבחירות לפרלמנט לתקופה של עשר שנים מהיום שבו נכנסת החוקה לתוקפה".
פרופסור רון שחם, ראש החוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, המתמחה במשפט מצרי, הוסיף בשיחה עם ynet כי בסעיף של הגדרת הנשיא נאמר כי הוא ראש הרשות המבצעת וגם אחראי להפרדת הרשויות. "לכאורה הסעיף הזה מאפשר לנשיא להתערב בפעילות הרשות המחוקקת והשיפוטית".
ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, חאלד פהמי, שערך מחקר על החוקה החדשה, אמר בראיון לרשת "סקיי" בשפה הערבית כי "הסעיף הגרוע ביותר בחוקה לדעתי הוא סעיף 218 הקשור לאופן שבו ניתן לשנותה. הוא מציב תנאים בלתי אפשריים לשינוי החוקה כמו למשל הסכמה של שני שליש מהבית התחתון והעליון בפרלמנט. היה טוב יותר אם היו מורידים את ההסכמה לשליש". לטענתו, סעיף זה "מנציח את המשך החוקה (הישנה)".
"אל-אזהר" מעל בית המשפט העליון
פהמי גם טען כי יש כמה סעיפים בחוקה החדשה של מורסי שסותרים את עצמם. הוא נתן למשל לדוגמה את סעיף 4 שבו נכתב כי יש לקחת בחשבון את דעתם של חכמי הדת של המוסד ההלכתי "אל-אזהר" בעניינים הקשורים להלכה האיסלאמית, דבר שמעניק ל"אל-אזהר" זכות לפרש את החוקה - כל זאת בניגוד לסעיף שבו נכתב שבית הדין החוקתי העליון לבדו הוא הגורם שרשאי להכריע במחלוקת סביב חוקיותם של חוקים.איש האקדמיה המצרי גם הסב את תשומת הלב לסעיף 219 החדש בעניין האיסלאם וההלכה האיסלאמית שפותח פתח לבלבול חקיקתי ומשפטי בחוק המצרי משום שהוא לא קובע על בסיס איזה אסכולה באיסלאם הסוני יש להסתמך ואם יש לשופטים חופש בחירה על פי האסכולה המועדפת עליהם.
סעיף 219, לדבריו של פהמי, גם לא קובע את הגורם שיפרש את מה שנכתב בכתבי ההלכה האיסלאמית. במקביל, השופט מוחמד חאמד אל-ג'מל, ראש מועצת המדינה לשעבר במצרים, הביע חשש בשיחה עם רשת "סקיי" מכך שהמלה "חברה" שמוזכרת בחוקה תאפשר התערבות בענייני הפרט ואת הקמתן של משמרות צניעות. הוא הסב את תשומת הלב גם לכך שהחוקה הפחיתה את מספר החברים בבית הדין החוקתי מ-18 שופטים ל-11 שופטים, דבר שיגרום להחלשה של בית הדין החוקתי שמהווה את הסמכות המשפטית הבכירה במצרים.
"בלי בג"ץ ובלי בצלם", גרסת מורסי
פרופ' שחם הזכיר שהחוקה הנוכחית בניגוד לקודמתה לא מזכירה אמנות בינלאומיות לזכויות אדם שמצרים חתומה עליהן. "המשמעות הכללית של החוקה היא שהחוק במצרים צריך להתבסס לא רק על עקרונות כלליים בהלכה, אלא גם על הדינים הספציפיים הקיימים בהלכה. זה מחזק את האיסלאמיסטים", אמר.
גם הוא טען בדומה למומחים המצרים כי הסעיף שקובע כי יש להתחשב בדעתו של מוסד אל-אזהר בכל הקשור להלכה האיסלאמית סותר על פניו את הסעיף המעניק לבית המשפט החוקתי העליון את הסמכות הבלעדית לפירוש החוקה.
עוד לדברי פרופ' שחם, ייתכן שהסעיף המאפשר לנשיא לקיים משאל עם בכל עניין חשוב הקשור "לאינטרסים העליונים של המדינה" ושתוצאתו מחייבת את הרשויות, מאפשר לנשיא לעקוף את הפרלמנט. שחם גם ציין כי בסעיפי חופש הדת בחוקה הוזכרו רק היהודים והנוצרים ולמעשה נשללה הלגיטימציה משיעים, בהאים ומיעוטים דתיים אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
