אין מים ודיור, ואסור למחות: זכויות אדם בישראל

דיור בר-השגה אינו קיים ומים הפכו למותרות. הזכות למחות מצטמצמת וההפרטה חודרת למערכות השיטור והשפיטה. הכיבוש נמשך, וכך גם האפליה, הריסת הבתים במגזר הערבי ורדיפת מבקשי המקלט - כך עולה מנתוני דו"ח "מצב זכויות האדם" בישראל לשנת 2012, שמתפרסם היום (א') על ידי האגודה לזכויות האזרח.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

בפרקים שעוסקים בזכויות החברתיות, קבעו מחברי הדו"ח כי חלה הרעה בכל הנוגע לזכות לדיור - לב המחאה החברתית בשנתיים האחרונות. זו באה לידי ביטוי בהתנגדות ממשלתית לקידום דיור בר השגה, ולמעשה, ב"חיסול שיטתי" של הדיור הציבורי. "המלצות ועדת טרכטנברג נותרו אות מתה", טענו המחברים. "במהלך תקופה של כשנה וחצי מיום שנכנס החוק לתוקף, אף תוכנית לקידום דיור בר השגה לא קודמה על ידי ועדות הדיור הלאומיות שהקים ראש הממשלה".

הזכות למים נרמסה אף היא כשהתעריפים קפצו, מבלי לקבוע כל מנגנון להקלות בתשלומים עבור מיעוטי יכולת. למרות זאת, קובע הדו"ח, הסתיים "עידן המחאות הספונטניות" בישראל, ובשתי הערים המרכזיות בה, תל אביב וירושלים, נקבעו השנה נהלים חדשים שמגבילים באופן משמעותי את חופש המחאה.

"המשטרה מקשה על ארגון הפגנות ופוגעת בחופש הביטוי בהפגנות. היא מציבה למארגנים דרישות לא חוקיות ולא סבירות", נקבע בדו"ח, תוך ציון העובדה כי לראשונה זומנו מפגינים לשיחות תשאול. בנוסף, פירטו המחברים אירועים של צילום מפגינים על ידי המשטרה, דיווח על שוטרים שסירבו להזדהות, שימוש בשוטרים סמויים ואלימות קשה נגד מפגינים.

בפרק העוסק במבקשי מקלט, קובעים מחברי הדו"ח כי הייתה זו "שנת שיא בהסתה ובאלימות", תוך ציון שורת הצעות חוק "דרקוניות", כהגדרתם, שפגעו קשות באוכלוסייה האמורה. המחברים מתריעים נגד סעיף בחוק שמאפשר מעצר מנהלי ללא הגבלת זמן של "מסתננים" שלא נמצאו נגדם די ראיות לצורך העמדה לדין. כך, על פי הערכות, נעצרו בחודשים האחרונים מבקשי מקלט אריתריאים וסודנים, שיושבים בישראל ברישיון, בעוון חשדות שלא הוכחו, כמו גניבת טלפון סלולרי.

סרבנות לקבל פליטים

על פי הדו"ח, נוקט משרד הפנים מדיניות של "סירוב שיטתי להכיר בקיומם של פליטים". בכפוף לכך, הכיר בשנתיים האחרונות באדם אחד כפליט, מתוך כ-8,000 בקשות שהוגשו לו.

הזכות לפרטיות מצטמצמת אף היא, נקבע, באמצעות שורת יוזמות שאינן מוסדרות תמיד בחקיקה - פיילוט המאגר הביומטרי, התרבות מצלמות המעקב והכרטיס החכם בתחבורה הציבורית היוו חלק מהדוגמאות לתופעה.

"הולך ומתבסס משטר האפליה וההפרדה בין תושבים פלסטינים לאזרחים ישראלים", קובע הדו"ח בפרק שעוסק במדיניות ישראל בשטחים, כל זאת "בזמן שהוועדה בראשות השופט אדמונד לוי עסקה בנרמול והדחקת הכיבוש".

בפרק העוסק בזכויות המיעוט הערבי, נאמר כי "האפליה בתכנון נמשכת", כמו גם מדיניות "הריסות בתים עיוורת שמתעלמת מהמצוקה וממחדלי המדינה שדחפו ערבים רבים לבנייה ללא היתר". בנוסף, נמשכת גם "הדרת השפה הערבית". המחברים מפנים זרקור גם לקיפוח זכויות שיטתי של תושבי ירושלים המזרחית, ש-78% מהם חיים מתחת לקו העוני. הדו"ח מציין מקרים של אלימות משטרתית, חקירות קטינים והתרשלות בטיפול המחלקה לחקירות שוטרים בתלונות.

Read this article in English