כששביתת האחיות תסתיים - מה באמת ישתנה?

האם מישהו מתכוון לסיים באמת את שביתת האחיות? משיכת זמן; תעלולים יחצ"ניים; הצעות לא מציאותיות; אי הגעה לישיבות ופנייה לבית הדין לשם הוצאת צווי מניעה - אלו הם רק חלק מהמהלכים שמאפיינים את המשא ומתן שמנהל משרד האוצר למול מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

• הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
   
  

עוד על שביתת האחיות

• שביתת האחיות: אילו שירותים לא תקבלו?
• אחות בשביתה: "העצמות שלי בוכות מעייפות"
• האחיות שובתות "חולים במסדרון, אנחנו מנוצלות"
  

השבוע, הגם שהדבר לא נאמר בצורה חדה, ברורה ומפורשת, נראה היה שלבית הדין לעבודה נמאס מהאופן שבו מתנהל משרד האוצר את המשא ומתן על הבריאות של כולנו.

הבעיה האמיתית היא שגם לאחר שהשביתה תסתיים, והאחיות יחזרו לבתי החולים לאחר שדרישותיהן המוצדקות לתוספות שכר יענו – אנו נשאר עם מערכת בריאות ציבורית במצב אנוש.

שקט תעשייתי במקום פתרון אמיתי

גם הפעם, ובדומה למשבר הרופאים מהשנה שעברה, התנהלות משרד האוצר מלמדת שכל כוונתנו היא לקנות עוד "שקט תעשייתי", ולא לתת מענה ממשי לבעיות שמובילות את המערכת הציבורית לסף קריסה.

נראה כי לאורך השנים התפתחה לה בישראל מדיניות של חתירה להשגת "שקט תעשייתי", מדיניות שכל מטרתה היא לקנות זמן, תוך ניסיון לחפות על העדר תקצוב ראוי של תחום הבריאות. מדיניות אשר פוגעת בציבור החולים, ואף מסכנת חיים.

כאמור, כנגד כל תמרורי האזהרה, במקום שממשלות ישראל יתמודדו עם שורשי הבעיה, הם הפכו את השגת "השקט התעשייתי" למטרה עצמה. חשוב להבין, כי מדיניות ה- "שקט תעשייתי" אשר מנחה את משרד האוצר באופן עקבי, הן במו"מ שהתנהל בעבר עם הסתדרות הרופאים, והן במו"מ מתנהל כעת למול האחיות, היא שבפועל מחמירה את המצב.

מדיניות אשר מתעלמת מהעומסים במסדרונות; מהציוד המיושן בבתי החולים; אי שוויון בשירותי בריאות בין בפריפריה למרכז ועוד. מדיניות אטומה וחסרת אחריות שאת מחירה הכבד משלם הציבור כולו.

משלה את עצמו מי שחושב שלאחר שתסתיים השביתה הנוכחית תשתנה המציאות במסדרונות בתי החולים בישראל. מיותר לציין כי אין בכוחן של תוספות שכר לרופאים ואחיות בכדי להבריא את מערכת הבריאות מהזנחה של שנים, או אפילו להביא לנהירה משמעותית של כוח אדם למערכת הציבורית.

אין ספק שיש לשפר את תנאי השכר של הצוותים הרפואיים בישראל, אולם שיפור תנאי השכר לצוותים רפואיים הינו פרמטר יחיד, ולא בהכרח הכי חשוב, בדרך לשינוי העמוק שנדרש לצורך הצלת הרפואה הציבורית.

השביתה הבאה - שאלה של זמן

כל מאבק רופאים או אחיות שבסופו של דבר מתמצה בשיפור תנאי שכר בלבד, הוא שבפועל מאפשר לממשלות ישראל להתחמק ממתן מענה הולם למצוקות המערכת, ובכלל זאת המספר הנמוך של מיטות אשפוז, היעדר השקעה בטכנולוגיה חדשות ועוד. כאמור, השכר הנמוך יחסית של האחיות הוא בסך הכל סממן לעובדה שבישראל מערכת הבריאות נדחקה לתחתית סדר העדיפויות הלאומי של מקבלי ההחלטות בישראל.

בנסיבות אלו, הבראת מערכת הבריאות תתאפשר רק כשתוספות השכר יהיו חלק מרפורמה כוללת במסגרתה תהיה השקעה אמיתית בתשתיות בריאות ויצירת תנאי אשפוז הולמים. רפורמה שמבוססת על שינוי תפיסתי לפיו יש לתקצב כראוי את תחום הבריאות, ובאופן שתואם את הצרכים המתפתחים של האוכלוסייה בישראל.

המשברים שפוקדים את מערכת הבריאות בשנים האחרונות הם בגדר תמרורי אזהרה לכך שהמערכת קורסת לאיטה. ככל שהשביתה הנוכחית תסתיים רק בתוספת שכר שתוביל ל –"שקט תעשייתי" לעוד מספר שנים, ועד אשר לא תבוצע רפורמה מקיפה בתחום הבריאות בישראל, אנו נמשיך לצפות בגסיסתה של הרפואה הציבורית בישראל. מכאן, שהשביתה הבאה היא רק עניין של זמן.

הכותב הוא עורך דין ומגשר, מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, יועץ בנושאים רפואיים-משפטיים ובעל משרד עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית