שלי רעה

ערב בחירות הוא שעתה הגדולה של מקהלת הוזי המזרח התיכון החדש. הדינמיקה היא אותה הדינמיקה. אחת לכמה זמן מוכרז אויב השלום הישראלי התורן ונהרות אינסופיים של דיו מוקזים בניסיון להסביר לציבור שצריך לסלק סופית את המפגע. אלה לא נאומי השטנה האנטישמיים של אבו מאזן באו"ם שדוחים את סיום "הכיבוש", גם לא איתותי השלום המשוגרים אלינו כבר עשור מכיוון עזה. זה ביבי, או אם לדייק שרה, או מי שלא כיהן שם קודם ובגללם ורק בגללם שוב לא נזכה לחגוג פסטיבל בומבמלה ראשון כבר בפסח הקרוב בחולות הזהב של עזה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

עופר עיני מאיים על הפרנסה שלי בפלאפון  / רועי נאור

תוכנית השלום שלי / גרשון בסקין

אבל למציאות יש תכונה מעצבנת שלא להתיישר לפי גחמות הלב, וכשזה קורה - יש מי שמסיק מסקנות, מתעשת ומשנה את דרכיו ויש מי שלא שולט בעצמו, נשכב בילדותיות על הרצפה, רוקע ברגליים ומטיח האשמות וגידופים בכל מי שעובר בסביבה. תמיד תימצא הסיבה לעקמומיות הרצפה. כשהמחאה החברתית איבדה כל כיוון, מצאו פרשניה את האיש הרע התורן שנושא באשמה. פעם היה זה רון חולדאי ופעם יו"ר ההסתדרות. עד שלבסוף תלו הפרשנים על עמוד משונן בכיכר את דפני ליף עצמה והסבירו לנו שהיא פשוט שמנה מדי, עשירה מדי או חצופה מדי.

חודש לפני הבחירות, מצביעים כל הסקרים כי הציבור אמר את דברו. לא להרפתקאות חדשות אומללות שיביאו עלינו עוד גשם טילים, הפעם מכיוון ג'נין ורמאללה. מקהלת "הכיבוש" שוב לא יודעת את נפשה. אם אי אפשר לסלק את ביבי צריך למצוא אויב שלום חדש ומאתגר לשלח בו את הציבור הנבער.

והנה, בשבוע האחרון חשפו סוכני "הכיבוש" במאמרי המערכת את היעד החם הבא של הסיכול הממוקד. קבלו את שלי יחימוביץ', בשבילכם בוגדת השלום החדשה. היא לא מספיק שמאלנית. היא יותר מדי לאומית או חברתית ומאז הוכרזו בחירות בישראל היא רק מטרידה את הציבור שוב ושוב בתוכניות כלכליות טרחניות במקום לעלות על מטוס, להסתובב בין בירות העולם ולטנף את ישראל ברהיטות תוך הצגתה כסרבנית השלום האזורית שרק מדרדרת את העולם למלחמה. ואיך יפנים סוף סוף הציבור בישראל כי מחיר הקוטג' צריך לרדת, אם שלי לא תשסה את מובטלי ירוחם בתושבי אלקנה? אם לא תתלה את האשם בתנאי ההעסקה של עובדי הקבלן בבניית מועדון חדש לקשיש בפסגת זאב או בשכונת הר חומה?

אחרי שנים שבהן ניסו למכור לנו עלילה ולפיה "הכיבוש" הוא הסיבה המוחלטת לכל חוליי הכלכלה והחברה, קמה בפעם הראשונה מנהיגה של מפלגת שמאל מובילה ואמרה די! הכיבוש הוא אמנם לא יעד ציוני, הוא רע ביותר ויש לשאוף לסיימו בהתקיים התנאים שיבטיחו באמת ביטחון לאזרחי המדינה. המציאות המזרח תיכונית לא מתיישרת לפי גחמותיהם הילדותיות של הוזי השלום. את זה הפנימה היטב גם מי שהצביעה עד לא מזמן חד"ש.

"הכיבוש" הוא לא תירוץ. לא לגובה שכר המינימום, לא לתוצאות מבחני המיצ"ב, לא לשכר העובדים הסוציאליים. בטח לא לאפליית נשים, הומואים או עולי אתיופיה. זו רק עוד מניפולציה שקרית שנועדה להלך אימים על הציבור שהחכים בינתיים ובגר. נדמה שגם השמאל השפוי בישראל מתעשת ומתנער מההזיה. עכשיו הוא חוזר לעצמו עם סדר יום אזרחי חדש. אבל אל דאגה. סוכני "הכיבוש" לא יירתעו. היום האויב הוא שלי ומיד אחרי הבחירות יוכרז אויב שלום חדש.

זיו תדהר, אדריכל וקריין רדיו

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il