נס אומגה 3? התוסף העיר שני אנשים מתרדמת
בשני מקרים בארצות הברית התעוררו אנשים שהיו בתרדמת בשל פגיעת ראש, לאחר שקיבלו מינון עצום של שמן דגים. בריאיון ל"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מספר הרופא שחולל את אחד ה"נסים" מדוע מדובר בטיפול הכי הגיוני למוח
ביום סחוף רוחות במרס 2010 דהר בובי גהסמי בן ה17- במכוניתו באחד הכבישים של וירג'יניה. לפתע הוא איבד את השליטה על ההגה, והרכב סטה מהכביש.
"בובי היה במצב אנוש. הוא הוטס לבית חולים. אחרי הניתוח הוא נותר במצב של תרדמת. הרופאים בישרו להוריו שהתקווה שיתעורר אי פעם קלושה ביותר, אלא שההורים סירבו לקבל את הגזירה. הם החלו לחפש אחר מומחה שאולי יעניק לבנם תקווה.
- הסיפורים החמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
קראו עוד על אומגה 3 :
- בדקנו: איזה מוצר אומגה 3 הכי מרוכז והכי זול
תשעה ימים לאחר הפציעה, אחרי אינספור טלפונים לחברים ולבני משפחה, הגיע פיטר גהסמי, אביו של בובי, לד"ר מייקל לואיס, אז רופא במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד וכיום מנהל המוסד לחינוך ולמחקר המוח בארצות הברית.
הטיפול שהציע ד"ר לואיס היה מפתיע: שמן דגים. פיטר גהסמי היה כה נואש, עד כי לא היה קשה לשכנע אותו לנסות. הרופאים בבית החולים לא הציעו שום פתרון שיכול היה לעזור לבנו מעבר להחזקתו בחיים.
בראיון ל"זמנים בריאים" מספר ד"ר לואיס: "המלצתי לו לתת לבנו מינון של כ20- גרם ביום (לשם השוואה, המינון היומי המקובל אצל אנשים ללא פגיעה מוחית הוא בין 1 ל2- גרם ליום.( הוא היה צריך לעבוד קשה כדי לשכנע את בית החולים ואת המנתח, אבל התעקש והשיג את הסכמתם לטיפול. החל מהיום העשירי לאחר התאונה, בובי החל לקבל את השמן."
שבועיים לאחר תחילת הטיפול, בובי החל להגיח מהתרדמת. תחילה היו אלה רק תנועות אקראיות ביד שמאל. בשבוע השישי התרבו התנועות והופיעו גם ביד הימנית וברגליים. זמן קצר לאחר מכן התעורר בובי והחל להראות סימנים שהוא מזהה את בני משפחתו ואת כלבו, ובהמשך גם צבעים ומספרים.
שלושה חודשים אחרי הפציעה הוא כבר החלים במידה מספקת כדי להשתתף בטקס הסיום של התיכון שלו. כשקיבל לידיו את גלימת הבוגרים, הוא הניף אותה, וכל בית הספר הריע לו.
האומנם היה זה שמן הדגים שחולל את הנס? למשפחתו של גהסמי אין ספק. גם ד"ר לואיס בטוח בכך. במאמר שפירסם באוגוסט האחרון בכתב העת "Emergency Medicine American Journal of" הוא תיאר בפרוטרוט את המקרה של בובי גהסמי, וטען שיש לשקול את הטיפול במינונים גבוהים של שמן דגים בחולים עם פציעת ראש טראומטית, כדי להעניק למוח הזדמנות לרפא את עצמו.
המאמר עורר הדים נרחבים בקהילת הנוירולוגים, ובמקביל גם בקרב הציבור הרחב, בעיקר לאחר שסיפורו של גהסמי פורסם בהרחבה ב.CNN- כן, ישנה כמובן הסקפטיות הרגילה שמפגינים רוב הרופאים ביחס לכל מה שאינו תרופה קונבנציונלית שהוכחה בנוהל הרגיל של מחקרים קליניים. אבל מי כמו הנוירולוגים מודעים לעובדה שלהם עצמם אין באמת מה להציע לחולים עם פציעות ראש טראומטיות חמורות, ובמיוחד לא במקרים של תרדמת.
בנוסף, כפי שציין ד"ר לואיס במאמרו, למרות היעדר מחקרים רחבי היקף בבני אדם, העדויות המחקריות בבעלי חיים ובמעבדה המגבות את יעילות הטיפול בשמן דגים ומצביעות על הפוטנציאל שלו לריפוי המוח האנושי הולכות ונערמות. ויש עוד עניין שקשה להתעלם ממנו: זו לא הייתה הפעם הראשונה שהטיפול הזה העיר חולה מתרדמת.
הניצול היחיד במכרה
בינואר 2006 אירע פיצוץ במכרה בעיירה טולמנסוויל שבמערב וירג'יניה. 13 כורים נלכדו בעומק של 80 מטרים מתחת לפני האדמה. במשך 41 שעות התמלא האוויר סביבם בגזים רעילים, וכשהמחלצים הצליחו סוף-סוף להגיע אליהם, נותר רק כורה אחד בחיים.
הניצול, רנדי מק'לוי בן ה,26- היה במצב אנוש. הוא לקה בהתקף לב, והכליות, הכבד והריאות שלו נפגעו קשות. עם כל אלה הרופאים עוד הצליחו להתמודד, אבל הבעיה החמורה הייתה שגם מוחו נפגע מהגזים הרעילים והוא היה שרוי בתרדמת, על סף מוות. כמו במקרה של גהסמי, גם רופאיו של מק'לוי אמרו למשפחתו שהסיכוי שיתעורר ויחלים קלוש.
הנזק למוחו היה נרחב מאוד, והרופאים לא יכלו לעשות מאומה כדי לעצור את התהליך הדלקתי ואת המוות המסיבי של תאי העצב במוח. בנוסף, מעטפת המיאלין של תאי העצב במוחו - המעטפת השומנית המבודדת את תאי העצב ומאפשרת להם לתקשר זה עם זה - נפגעה אף היא כתוצאה מהחשיפה לגזים הרעילים.
אך הרופא שטיפל בו, ד"ר ג'וליאן ביילס, יו"ר המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה, סירב לוותר. הוא החליט לנסות טיפול לא שגרתי, שכלל תא לחץ ושמן דגים במינון של 20 גרם ביום, שהוחדרו דרך צינור ההזנה. פחות משלושה שבועות לאחר האסון החל מק'לוי להראות סימנים שהוא מגיח מהתרדמת. שלושה חודשים לאחר מכן הוא התעורר והחל לדבר.
התיאוריה מאחורי השימוש בשמן דגים כדי לרפא פגיעות מוח פשוטה למדי. חומצות השומן החיוניות מסוג אומגה ,3 שמהן מורכב שמן הדגים, וליתר דיוק חומצות השומן DHA ו,EPA- הן מרכיב מרכזי במוח האנושי. למעשה, הן מהוות 30% ממנו, ומרכיבות בעיקר את קרום תאי המוח.
"אני אוהב להשתמש באנלוגיה של קיר הלבנים," אומר ד"ר לואיס. "אם יש לך קיר לבנים והוא נפגע, האם לא היית משתמשת בלבנים כדי לתקן את הקיר? וחומצות השומן אומגה 3 הן אכן הלבנים שמהן בנויים קירות התאים במוח. מינונים גבוהים של חומצות השומן הללו, מאחר שהן משקפות את מה שכבר קיים במוח, יכולים לספק על כן את התשתית התזונתית לתהליך הריפוי הטבעי של המוח עצמו".
תועלת בשלושה מישורים
הוא לא היחיד שסבור כך. ד"ר הי-יונג קים, חוקרת אומגה 3 במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית ,(NIH) מתארת שלושה תפקידים עיקריים של חומצות השומן אומגה 3 בפגיעות מוח.
ראשית, הן עוזרות לעצור את תהליך האפופטוזיס - המוות של תאי העצב במוח המתרחש לאחר הפגיעה המוחית - ושומרות על תאים חיים רבים ככל האפשר. שנית, לחומצות השומן הללו יש תכונות נוגדות דלקת שפועלות לשיכוך התהליך הדלקתי המתחולל אף הוא לאחר פגיעות מוח. תהליך זה, המופיע בעקבות הפגיעה הראשונית, ממשיך לגרום במשך שבועות הרס למוח וליכולת התפקוד התקינה שלו.
שלישית, נמצא שבמצבי תרדמת התקשורת בין תאי העצב במוח נפגעת, וד"ר קים הצליחה להוכיח שחומצות השומן אומגה 3 גורמות לתגובה שנקראת סינפטוגנזיס: בנוכחותן מצמיחים תאי העצב ענפים ארוכים יותר, המרשתים את המוח ומאפשרים תקשורת בין-תאית.
במשך שנים היה תחום העניין והמומחיות של ד"ר לואיס מחלות זיהומיות. הוא עסק בפיתוח ובבנייה של מערכות מעקב אחר מחלות זיהומיות ובמחקרים על התפרצויות של מחלות זיהומיות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובמרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד.
"הנושא של פגיעות מוח טראומטיות מעולם לא העסיק אותי עד לרגע שבו שמעתי את הדיווחים על אודות רנדי מק'לוי. זמן לא רב לאחר מכן קראתי מאמר בכתב עת רפואי שתיאר את הטיפולים 'האחרונים והנפלאים' שהצבא השתמש בהם לטיפול בפגיעות ראש טראומטיות בחיילים. אני דווקא חשבתי שהם ממש לא נפלאים, ושלא נעשה שום דבר שונה בתחום ממה שנעשה לפני 500 או אלף שנה. עבורי, מנוחה ופיזיותרפיה אינם נחשבים ל'טיפול.'
"גרוע מכך, הדרך שבה אנו 'מטפלים' כיום בפציעות ראש טראומטיות היא סימפטומטית - כלומר, אנו מטפלים בתסמינים: בכאבי הראש, בדיכאון, בהפרעות שינה וכדומה, באמצעות תרופות כגון איבופרופן, פרוזאק ואמביין. חלק גדול מאותם חיילים צעירים, שקודם לכן היו בריאים לחלוטין, מגיעים למצב שבו הם חיים על תרופות, לעיתים תריסר תרופות או יותר.
"הרפואה המערבית נכשלת בטיפול בחיילים אלה, כפי שהיא נכשלת גם בטיפול באנשים הסובלים מפגיעות ראש טראומטיות כתוצאה מתאונות דרכים, מנפילות או מתאונות ספורט."
הטיפול שהעניק ד"ר ביילס למק'לוי הוביל את ד"ר לואיס לתפנית מחשבתית. "התחלתי לחשוב שחייב להיות משהו טוב יותר שאנו יכולים לעשות. הגעתי למסקנה שאם חומצות השומן אומגה 3 נחוצות לבניית המוח, הגיוני להניח שהן גם יפעלו לתקן אותו.
"ביקשתי ללמוד מהמומחים המובילים בעולם על אומגה 3 והתחלתי לחפש ברשת מי עוסק בתחום. מצאתי רק רופא אחד שהקדיש מחשבה רצינית לאומגה 3 כטיפול לשיקום פציעות מוח - ד"ר ביילס. הפכנו לחברים ועמיתים טובים. לא רק שהוא עודד אותי לבדוק את הנושא, אלא שהוא גם החל בתוכנית מחקר באוניברסיטת מערב וירג'יניה כדי לחקור את הטיפול."
נוגד דלקת, משפר זרימת דם
במהלך השנים שחלפו מאז טיפל ד"ר לואיס באמצעות מינונים גבוהים של אומגה 3 בלא מעט חולים שסבלו מפגיעות ראש טראומטיות, בהם חיילים אמריקאים שנפצעו בקרבות בעיראק ובאפגניסטן, אך גם אזרחים, כולל שחקני פוטבול לשעבר, שסבלו מתסמינים כמו כאבי ראש, עייפות ופגיעה בכושר המחשבה בעקבות פציעות ראש טראומטיות. אבל הפעם הראשונה שבה השתמש ד"ר לואיס באומגה 3 לטיפול בפגיעת ראש טראומטית חמורה הייתה המקרה של בובי גהסמי.
"נעזרתי בטיפול ברנדי מק'לוי כהנחיה לטיפול בבובי," הוא מספר. "הוא קיבל נוזל מרוכז של אומגה ,3 שסיפק לו 9,756 מיליגרם EPA ו-6,756 מיליגרם ,DHA ובסך הכל 19,212 - מיליגרם אומגה .3 את המינון הזה הוא קיבל במשך כשנה, ללא כל תופעות לוואי או בעיות."
מדוע בעצם יש צורך במינון כה גבוה?
"זו אחת השאלות שאני נשאל לעיתים קרובות. בעוד שחומצות השומן אומגה 3 הן נוגדות דלקת, משפרות את זרימת הדם ומעודדות את פעילות מערכת החיסון; חומצות השומן אומגה 6 מעודדות דלקת, מגבירות קרישיות ומדכאות את מערכת החיסון.
"הבעיה היא שחומצות השומן אומגה 6 נמצאות בשפע באספקת המזון שלנו, וכיום, בתזונה המערבית, היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 נע בין 20:1 ל,30:1- בעוד שהיחס בעבר, לפני המהפכה התעשייתית, היה 1:1 עד .2:1 כלומר, באופן מהותי, גופנו נמצא במצב קבוע של מתווכים פרו-דלקתיים. כדי לשנות את המצב הזה יש צורך במינון גבוה של אומגה .3
"שאלה נוספת ששואלים אותי לא אחת היא האם מינון גבוה של שמן דגים לא עלול לגרום לדימומים. התשובה היא שהדימומים הם סיכון תיאורטי בלבד. האמונה הזו החלה במקור במהלך התצפיות המקוריות משנות ה40- ושנות ה50- באינואיטים בגרינלנד, שהראו שהתפריט שלהם עשיר מאוד בשומנים, וששיעור מחלות הלב וכלי הדם אצלם נמוך מאוד.
"החוקרים גם מצאו שהאינואיטים סבלו לעתים תכופות יחסית מדימומים באף, אבל אני מתאר לעצמי שגם אני הייתי סובל מדימומים תכופים באף במזג אוויר מאוד קר ויבש.
"בכל מקרה, בהינתן המצב החמור שבו נמצאים רוב החולים הסובלים מפגיעות מוח טראומטיות, אין ספק שהתועלות עולות בהרבה על כל סיכון תיאורטי שמעולם לא הוכח מעשית."
גם טיפול מאוחר עוזר
האם הטיפול חייב להינתן מיד לאחר הפציעה, או יכול לעזור גם בשלבים מאוחרים יותר?
"כאמור, חומצות השומן אומגה 3 יכולות לעזור למנוע מוות של תאי עצב ולשכך את התהליך הדלקתי בתאי העצב לאחר הפגיעה. בעוד שתהליך הפגיעה יכול להימשך שעות, ימים או שבועות, שיא הדלקת, במיוחד בפגיעות חמורות, מתרחש במהלך שבעת-עשרת הימים הראשונים, ולכן הגיוני לתת מינונים גבוהים של אומגה 3 לחולים מהר ככל האפשר.
"עדויות ממחקרי חיות שיש לנו מגיעות מהמעבדה של פרופ' אדינה מייקל-טיטוס באוניברסיטת לונדון, שחוקרת את התועלות של אומגה 3 בפציעות עמוד השדרה. מתברר שכאשר נותנים לחיות מעבדה אומגה 3 בתוך שעה לאחר פגיעה בחוט השדרה, האפקט מדהים: החיות משמרות את היכולות התנועתיות שלהן ואינן הופכות למשותקות. אולם אפקט זה נעלם אם הטיפול נדחה לשלוש-ארבע שעות מאוחר יותר.
"עם זאת, בפגיעות מוח התערבות מיידית עם אומגה 3 היא אמנם המצב האופטימלי, אך הטיפול עדיין יכול לעזור גם בשלבים מאוחרים יותר. במסגרת הניסיון הקליני שצברתי ראיתי שיפור מדהים בחולים שטיפלתי בהם, שנים ואפילו עשורים לאחר פגיעת ראש.
"כך, לדוגמה, אחד החולים הראשונים שעבדתי איתם היה חייל מארינס משוחרר שסבל מפגיעת ראש קשה בפלישה הראשונית לעיראק. הוא היה במצב קשה מאוד ויצא מתרדמת לאחר שהחזירו אותו לארצות הברית. פגשתי אותו שש-שבע שנים לאחר מכן, והוא סיפר לי שסבל מכאבי ראש על בסיס יום-יומי, לעיתים קרובות לא הצליח לזכור לאן הוא אמור להגיע במהלך נהיגה והיה נוח מאוד לרגוז, במיוחד בזמן נהיגה.
"התחלתי איתו בפרוטוקול הטיפול שלי במינון גבוה של אומגה ,3 ובפעם הבאה שראיתי אותו הוא אמר שכאבי הראש נעלמו כבר ביום שלמחרת. והאיש הזה סבל במשך שבע שנים מהתסמינים הללו.
"מטופל אחר שהגיע אליי היה רופא בן כ50- שלקה בשבץ שנה לפני שנפגשנו. גם הוא סבל מבעיות דומות לאלו של חייל המארינס, אך גם מעייפות חמורה. כל התסמינים שלו נעלמו ביום הראשון של הטיפול. ביום השני הוא כתב לי אימייל שבו סיפר שהוא מרגיש טוב יותר מאשר לפני השבץ!
"נקודה מעניינת שמצאתי היא שלפני הפציעה - זהו כנראה הזמן הטוב ביותר לטפל באומגה .3 ד"ר ביילס ואני פירסמנו בשנה שעברה מאמר מדעי שהמליץ לחיילים ולאתלטים הנמצאים בסיכון גבוה יחסית לפגיעות ראש ליטול מינון מניעתי של אומגה .3
"קיבלתי כמה אימיילים מרשימים מחיילים באפגניסטן שקיבלו את הטיפול וסיפרו שאף שנחשפו באופן שגרתי להפצצות במהלך עבודתם, מצבם טוב, בעוד שהבחורים לידם - שאינם נוטלים אומגה - 3 חווים תסמינים משמעותיים בעקבות החשיפה להפצצות. ד"ר ביילס גם הדגים את יעילות הטיפול בחיות מעבדה תוך שימוש במינון מניעתי לפני פציעה, והתוצאות היו מדהימות."
האם אתה מתכנן מחקרי המשך, שיאפשרו הבנה טובה יותר של מנגנוני הפעולה של אומגה 3 בריפוי פגיעות מוח?
"ישנם חוקרים מעולים של מדע בסיסי שיכולים לבצע מחקרים מסוג זה. אני עצמי רופא, ומטרתי לרפא אנשים, לא עכברי מעבדה. בתחילת השנה הנוכחית פרשתי מצבא ארצות הברית, כך שיש לי זמן לקדם את הנושא ובמקביל לעזור לכמה שיותר חולים.
"עם זאת, יש לי מחקר על אומגה 3 בוולטר ריד, שעוסק בטראומה אקוטית, ואני עובד בימים אלה על כמה הצעות מחקר במטרה לגייס מימון ושותפים אקדמיים לביצוע מחקרים מבוקרים בכמה תחומים, בהם השימוש באומגה 3 בבליעה לטיפול בתסמינים לאחר זעזוע מוח, בחינת המינון המניעתי של אומגה 3 לפני פציעה אפשרית ומינונים גבוהים מאוד בפגיעת ראש טראומטית.
"חשוב שהמחקרים המדעיים יבוצעו ויפורסמו, משום שלרוע המזל, רוב הרופאים אינם מאמינים בתפיסה או בטיפול כלשהו עד שהם קוראים עליו בעיתון מדעי, במקום להשתמש באינטואיציה או בהיגיון הבריא שלהם.
"הדבר הגדול ביותר שלמדתי בעקבות הסיקור של עבודתי בCNN- היה עד כמה רבים האנשים ברחבי העולם הנואשים לפתרון שיעזור ליקיריהם הסובלים מפגיעות ראש מכל הסוגים, לא רק פגיעות ראש חמורות. הם פונים לרופאים שלהם, ואלה אומרים להם שאין שום דבר נוסף שאפשר לעשות, בעוד שאני מאמין שיש מה לעשות. התקשרו אליי מאות הורים ומטופלים המוכנים לנסות אומגה 3 ואנשים שביקשו שאעזור להם לשכנע את הרופאים שלהם לנסות את הטיפול על יקירם שנמצא בתרדמת.
"אני מלא תקווה שהרופאים יתחילו לראות את הטיפול הזה כגישה סבירה והגיונית לבעיה נוראה והרסנית. אין שום מרפא לזעזוע מוח ולפגיעות ראש חמורות. אין שום תרופת פלא וגם לא תהיה כזו לעולם. המוח חייב לרפא את עצמו. כל מה שאנו יכולים לעשות הוא לייעל ככל האפשר את התנאים שיאפשרו למוח לעשות את הריפוי. זה מה שיכולות לעשות חומצות השומן אומגה .3 הן מספקות כלי, את אבן הבניין הבסיסית, עבור המוח להירפא - אם המוח אכן עומד להירפא".
ואולי צירוף מקרים?
נכון להיום, השאלות עדיין רבות. אחרי הכל, שני מקרי החלמה, דרמטיים ככל שיהיו, הם עדיין רק שני מקרים. אולי היה זה פשוט מזל טהור שדווקא מק'לוי וגהסמי, שני החולים שקיבלו אומגה ,3 התעוררו? ואולי הגיל הצעיר של שניהם היה המכנה המשותף שתרם להתעוררות שלהם? ומה לגבי הטיפול בתא לחץ שקיבל מק'לוי? אולי היה גם לטיפול הזה תפקיד בהחלמתו?
"כדי לענות על כל השאלות האלה ואחרות, חייבים לבצע מחקרים קליניים מבוקרים," אומר ד"ר ירון ריבר, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הלל יפה. "המאמר של ד"ר לואיס מגובה ברקע של גוף מחקרי גדול מאוד שנצבר ב30- השנים האחרונות, הן בחיות מעבדה והן בתרביות תאים.
"מחקרים אלה מראים שחומצות השומן אומגה 3 אכן חיוניות ביותר לפעילות המוחית התקינה. הן קריטיות להתפתחות המוח אצל עוברים, מגנות מפני התאבדות של תאי המוח, מונעות הופעת דלקת וחיוניות לתקשורת בין תאי העצב. לכן זה לא מפתיע שבמצבי תרדמת, שבהם ישנו תהליך דלקתי וקיימת הפרעה בתקשורת הבין-תאית, מתן כמות גדולה של אומגה 3 יכול לעזור.
"עם זאת, יש צורך במחקרים שישוו בין חולים בפגיעות ראש טראומטיות שקיבלו טיפול במינונים גבוהים של אומגה 3 לבין כאלה שקיבלו פלסבו. רק אז נוכל לדעת אם האפקט אמיתי או לא.
"במשך תקופה ארוכה אנחנו סבורים שאומגה 3 מגנה מפני דמנציה, אבל לאחרונה התפרסמו שני מחקרים גדולים מאוד שהראו שמתן אומגה 3 במינונים של גרמים בודדים לא שיפר את מצב החולים, כך שכנראה איננו יודעים מספיק.
"ייתכן שהמינונים האלה לא היו מספיקים, אבל כדי להוכיח את הטענות הללו אי אפשר להסתפק בתיאורי מקרים אנקדוטליים."
עם זאת, גם ד"ר ריבר מסכים שבהינתן העובדה שאין כיום בנמצא טיפולים אחרים, הטיפול באומגה 3 הוא בהחלט הימור ששווה לנסות, גם ללא מחקרים תומכים.
"כשהחולה הבא עם פגיעת מוח קשה יגיע אליי והוא יהיה בתרדמת, כיוון שאנו עומדים בפני מצב שאין לנו דרך לטפל בו, קיימת סבירות רבה שלמרות שהוא הועיל רק במקרים אנקדוטליים ועל אף העדות החלשה יחסית, אנסה את הטיפול", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
