זהירות, סרטן: ממה מורכב האוויר שאנו נושמים?
תחמוצת גופרית, חלקיקי פיח ועופרת הם רק חלק קטן מהחומרים הרעילים שכולנו נושמים. התוצאה: כ-4.6 מיליון אנשים בעולם מתים בגלל זיהום אוויר - יותר מתאונות דרכים. מה הגורמים למטרד המסוכן ומה ההשפעות הבריאותיות? מדריך
כ-4.6 מיליון אנשים מתים בעולם מדי שנה מסיבות הקשורות באופן ישיר לזיהום אוויר , יותר מאשר מתאונות דרכים. כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.מה הגורמים לזיהום האוויר, מה השפעותיו ומה אפשר לעשות כדי לפעול להפסקת המטרד המסוכן - במדריך שלפניכם.
עוד על זיהום אוויר - בכלכלה ירוקה :
- פצצת סירחון: מפגעי הריח בישובים בישראל
- מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'
- התחממות גלובלית? הזיהום מהתעשייה מתגבר
השפעות בריאותיות
ההשפעות הבריאותיות של מזהמי אוויר, כוללות שינויים ביוכימייים ופיסיולוגיים קלים, עד לקשיי נשימה, חרחור, שיעול והחמרת בעיות במערכת הנשימה והלב. התוצאה היא עלייה בשימוש בתרופות, בביקורים בחדרי מיון ובאשפוזים, ולעיתים אף מוות מוקדם כתוצאה מהחמרה של מקרי אסתמה, ברונכיט, מחלות לב וריאה ואלרגיות במערכת הנשימה.
אחד מאסונות זיהום האוויר הגדולים ביותר שנרשמו בדפי ההיסטוריה, הוא אסון בופאל שהתרחש בהודו בשנת 1984 - חומרי הדברה רעילים שדלפו ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי, גרמו למותם של 2,000 אנשים במקום ולפציעתם של עוד כ-150 עד 600 אלף איש, מתוכם מתו כ-6,000 נוספים.
שנים רבות קודם לכן, ב-1952, התרחש אסון זיהום האוויר החמור ביותר בתולדות בבריטניה, כאשר ענן כבד של ערפיח שנוצר מעל לונדון, הביא בתוך 6 ימים למותם של 4,000 איש, ולמותם של 8,000 איש נוספים בחודשים הבאים. המשותף לכל האסונות הללו הוא העובדה, שמדובר בזיהום אוויר מעשה ידי אדם.
גורמים לזיהום אוויר
זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום מעשה ידי אדם או זיהום שמקורו בתופעות טבע. מה זה אומר?
זיהום ממקורות טבעיים - כולל פעילות געשית; אבק ממקורות טבעיים - בעיקר אבק שנוצר על ידי הרוח באזורים צחיחים; גזים כמו מתאן, הנפלטים במהלך פעולת העיכול של בעלי חיים ובעיקר מבקר וצאן; עשן שמקורו בשריפות טבעיות; תופעה אקלימית בשם אינוורסיה - שבה הטמפרטורה עולה עם הגובה ומהווה קרקע פורייה להצטברות מזהמי אוויר בבסיסה (התופעה משמעותית רק כאשר הרוח חלשה מאד או כשאין רוח).
זיהום מעשה ידי אדם - כולל זיהום מכלי רכב בעלי מנועי שריפה פנימית; זיהום מתחנות כוח כתוצאה משריפת כמויות דלק גדולות; זיהום ממפעלי תעשייה כתוצאה משריפת דלק ותהליכים תעשייתיים שונים; זיהום ממבני ציבור כמו בתי חולים ובנייני משרדים כתוצאה משריפת דלק להסקה; גזים ואירוסולים (כתוצאה מריסוס) שמקורם בחקלאות ושריפת פסולת חקלאית; שריפת מצבורי אשפה, פחם ועצים להסקה ביתית; וכן אדים רעילים כמו אדי צבע.
זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, בגלל ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה. עדות לכמות הזיהום הנפלטת מרכבים ומהתעשייה ניתן למצוא בנתוני ניטור איכות האוויר ביום כיפור - לקראת כניסת הצום ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי החלקיקים באוויר, שחוזרים להיות גבוהים ביום המחרת.
מזהמי אוויר נפוצים
מזהמי אוויר נחלקים לשני סוגים: גזים וחומר חלקיקי. מה הם כוללים ומה השפעותיהם?
• NO2 - דו תחמוצת החנקן, הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.
• תחמוצות גופרית - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.
• חלקיקי פיח - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. לעיתים מכילים גם מתכות כמו עופרת.
• עופרת - גורמת להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אינפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. מזיקה בין היתר למוח - במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר.
• CO - פחמן חד חמצני - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
• פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.
• O3 - אוזון בגובה הקרקע - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.
• דיוקסין - מעודד את התחלואה בכל סוגי הסרטן. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את סרטן הכבד, סרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין, סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, וסרטן השד.
בכתבה הבאה - מה מצב זיהום האוויר בישראל ומה אומר החוק?
הכותבת היא ראש המחלקה לדיני איכות סביבה במשרד עורכי הדין ענת בירן ובעבר ניהלה את אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה