גיבורי הטבח: "עשיתי מה שכל מורה הייתה עושה"
עובדי בית הספר בקונטיקט שמעו את הירי ואת הרוצח צועק "צאו החוצה", אך גוננו בראש ובראשונה על התלמידים: "אמרתי להם שנהיה בסדר כי אנחנו ביחד", סיפרה אחת מהם. ההורים אסירי תודה: "המורה של הבת שלי היא הגיבורה שלי"
העובד שהדליק את מערכת הכריזה והתריע אחרים, אב הבית שסיכן את חייו והזהיר ילדים במסדרון, הספרנית שהובילה בזחילה 18 תלמידים למקום מבטחים, והמורה שניסתה להסביר להם ש"יש איש רע בחוץ". לצד שמות 26 ההרוגים בטבח ביום שישי בבית הספר "סנדי הוק" בקונטיקט, נחשפים עתה גם סיפוריהם של עובדי המוסד שפעלו להצלת אחרים וניצלו בעצמם.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מרי-אן ג'ייקוב, עוזרת ספרנית בבית הספר היסודי בניוטאון, עבדה בספריה עם קבוצה של 18 תלמידים כששמעה ברקע את קולות הירי. היא הזהירה את המורה בכיתה ממול ובמקביל קראה לתלמידי לרדת לרצפה. היא הובילה את התלמידים לתוך חדר מחסן מאחור וכשגילתה שהדלת לא ננעלת, חסמה אותה עם ארונית תיוק. לילדים המפוחדים היא נתנה דפים ועפרונות, והסבירה: זה בסך הכול תרגיל חירום.
גם מארי-רוז קריסטופיק, מורה למוזיקה בשנות ה-50 לחייה, דחסה 15 תלמידים בני 8 ו-9 לתוך חדרון שדמה יותר לארון ציוד וחסמה את הדלת. אז, היא עודדה אותם להתפלל כדי לגרום להם להיות בשקט, בזמן שהיא עצמה אחזה בחוזקה בידית הדלת למקרה שהיורה ינסה להיכנס.
מחוץ לחדר הם שמעו את היורה אדם לנזה צועק "צאו החוצה, צאו לעזאזל החוצה". "פשוט ניסיתי להיות הכי חזקה שיכולתי. חשבתי על הילדים. אמרתי להם שהם חייבים להיות בשקט, ושאנחנו מתחבאים ושאיש לא יודע איפה אנחנו. הייתי חייבת לומר להם שיש בחוץ איש רע כי לא רציתי שהם ידברו. עשיתי כל מה שמורה אחרת במקומי הייתה עושה".
"הילדים אמרו 'המורה, את רועדת'"
באותה שעה במקום אחר בבית הספר, המורה אבי קלמנטס (44) קראה לתלמידים שהיו במסדרון להיכנס במהירות לתוך כיתתה, שם למדו ילדים בני 6 ו-7, וניסתה להחריש את קולות הטבח שנשמעו מבעד למערכת הכריזה. אולם התלמידים ידעו שדבר מה אינו כשורה: "הם אמרו לי, 'גב' קלמנטס, את רועדת'", היא נזכרה.
"לבי נשבר כשאני חושבת על הילדים הקטנים שהיו צריכים להקשיב לקולות הירי, במיוחד כשנדמה היה שהם מתקרבים יותר ויותר", היא הוסיפה. "כמה מהם בכו, וכמה היו ממש ממש מפוחדים, ואחרים פשוט נראו בהלם. חלק מתלמידיי הם רק בני 6, הם יצטרכו עכשיו למצוא דרך להתמודד עם הטראומה".
ג'נט וולמר, שלימדה ילדים בני 5 בכיתת גן, עשתה גם היא כל שביכולתה כדי לשמור על תלמידיה רגועים ככל האפשר. "שמענו משהו שהיה דומה ל'פוֹפ, פוֹפ, פוֹפ', לקולות ירי", היא סיפרה ל-CNN. במערכת הכריזה לא נשמע קול האזעקה שמתריע לרוב על תרגילי חירום, "והחושים שלי אמרו לי שקורה משהו לא טוב". היא קראה לתלמידיה להתכנס באחורי הכיתה, "כפי שתרגלנו בתרחישי חירום", ושם היא קראה להם כדי להסיח את דעתם.
ובכל זאת, לדברי וולמר, "זה לא נראה להם כמו משהו טבעי". כשהם שאלו אותה מה קורה, היא ענתה בכנות אופטימית: "אנחנו לא בטוחים, אבל אנחנו נהיה בסדר כי אנחנו יושבים כאן ואנחנו כולנו ביחד". תוך זמן קצר דפקו שוטרים על דלת כיתתה. ילדי הגן התבקשו להסתדר בשורה ולכסות את עיניהם, וכך הם הובלו מחוץ לשטח בית הספר.
"המורה של הבת שלי היא הגיבורה שלי", הכריזה לאחר הירי ברנדה לבינסקי, שבתה סופיה בת ה-8 התחבאה בחדר הציוד יחד עם שאר תלמידיה של מארי-רוז קריסטופיק, "היא נעלה את כל הילדים בארון והצילה את חייהם". אולם לדברי אחת המורות, עיקר השבחים מגיעים דווקא לאיש אחר - העובד האלמוני שהדליק את מערכת הכריזה ואפשר לכולם לשמוע את הסכנה מתקרבת.