10 דקות, 90 כדורים: מסלול הדמים של אדם לנזה
דקות ספורות לאחר שפרץ לבית הספר סנדי הוק בניוטאון וירה לכל עבר, התאבד הרוצח מחוץ למסדרון כיתות א'. בדרך טבח ב-20 ילדים ו-6 נשות צוות. מדוע דילג על הכיתה הראשונה? כיצד החליט לאן לגשת? מהעדויות וסיפורי הגבורה, נחשף נתיב הרוע
אדם לנזה היה צריך לבחור. שניות קודם לכן, הוא ריסס את דרכו לתוך בית הספר היסודי "סנדי הוק" שבניוטאון, קונטיקט. שישה כדורים רועמים נורו מהרובה החצי-אוטומטי שנשא, יוצרים חור גדול מספיק עבורו באחת מדלתות הזכוכית שמקיפות את המתחם החינוכי. הוא השתחל פנימה ונעצר. משרדה של המנהלת, דון הוקספרונג, ניבט היישר לפנים. מימין, בקפיטריה, ערכו כ-25 ילדים חזרה לקראת הצגת חג המולד. משמאלו ניצבו כיתות הלימוד של תלמידי כיתה א'. לנזה פנה שמאלה.
טבח בקונטיקט - כותרות אחרונות ב-ynet:
"עיר השינה" הציורית התעוררה לחלום בלהות
הטירוף, הטבח והאבל: טרגדיה אמריקנית בתמונות
"יש כאן גופות". רשת הקשר בקונטיקט
פרטי המידע הרבים שפורסמו מאז האירוע, בהם עדויות והערכות מפורטות, לא ענו על שאלה מרכזית אחת: כיצד זה קרה? מה אירע מאז כניסתו הכוחנית של לנזה לבית הספר ועד איתור גופותיהם של הקורבנות בשטח ולא רחוק משם, בבית אמו של הרוצח? 20 תלמידים, שש נשות צוות, ולא מעט סיפורי גבורה וניצולים ששרדו, חלקם במקרה, במסע ההרג. "תרשים הזרימה" שמתאר בפירוט את מסלולו המדמם של לנזה לא אושר על ידי חוקרי המשטרה והבולשת, אך העיתון המקומי "הרטפורד קורנט" עומד מאחוריו, ונשען על מקורות שונים. כך זה נראה בשטח.
9:40, יום שישי. תוך דקות, לנזה - צעיר בן 20, מנותק רגשית, מרוחק, חובב משחקי וידאו אלימים שגר עם אמו - מתפרסם ברחבי העולם כמי שעומד מאחורי הטבח השני בהיקפו בהיסטוריה השקטה יחסית של מדינת קונטיקט. הוא הותיר מאחוריו 20 ילדים הרוגים, ארבע מורות, מנהלת, פסיכולוגית חינוכית וגם את אמו, ננסי - הדמות האנושית היחידה שעמה תקשר באופן יומיומי.
לאחר שחדר לשטח בית הספר, חיסל לנזה במהירות את קורבנותיו הראשונים. המנהלת הוקספרונג והפסיכולוגית מרי שרלאך שמעו את קולות "יריות הכניסה" והזכוכית המתנפצת. הן רצו למסדרון שבו עמד ונורו מיד למוות.
החדר הראשון שאליו הגיע היה כיתתה של קייטלין רויג. המורה, שהוגדרה כבר כגיבורה אמריקנית, הגיבה לקולות הירי במהירות, פינתה את 14 תלמידיה לחדר השירותים הצמוד ונעלה את דלת הכיתה. לא ברור לעת עתה מדוע בחר לנזה לדלג על כיתה זו ולא לפרוץ אליה בכוח.
לורן רוסו, מורה מחליפה בכיתה הסמוכה שגיבתה בששת השבועות האחרונים עמיתה שיצאה לחופשת לידה, לא נהנתה ממזל דומה. כך גם 14 תלמידיה וכן מארי אן מרפי, יועצת חינוכית מיוחדת ששהתה במקום במקרה. לנזה הרג בשיטתיות את כל הנוכחים בחדר הלימוד. עדויות מזירת הרצח מלמדות כי הילדים התכנסו בבהלה בפינה, כששתי המורות מנסות לגונן עליהם. "היו 14 מעילים קטנים על הקולבים ו-14 גופות על הרצפה", אמר שוטר שהגיע למקום. "הוא הרג את כולם".
כיתתה של ויקטוריה (ויקי) סוטו הייתה הבאה בתור. סוטו בת ה-27, אחת מגיבורות התקרית, חצצה בין תלמידיה לבין כדורי הרוצח. המורה הצעירה, שעבדה בבית הספר היסודי בחמש השנים האחרונות, ליוותה את הילדים במהירות והחביאה אותם בארון שבכיתה. היא הגנה עליהם בגופה והתעמתה עם לנזה כשנכנס לחדר.
כשדרש לדעת היכן הילדים, היא ניסתה להסיט אותו לקצה השני של בית הספר, ואמרה שהם כונסו באודיטוריום. שישה מתלמידיה ניסו לברוח ונורו למוות. גופתה זוהתה בשעות הערב, לצד רייצ'ל דאבינו, מורה אחרת שאף היא הייתה בכיתה. מעט קודם, כשכוחות ההצלה חיפשו אחר ניצולים, אותרו שבעה תלמידים אחרים כשהם עדיין מתחבאים בארון. הם סיפרו לשוטרים על מעשיה של סוטו.
עשר דקות חלפו מהירייה הראשונה ועד השקט שלאחר התאבדותו של לנזה. השוטר הראשון שנכנס לשטח בית
הספר איתר את גופתו של הרוצח סמוך לכיתתה של סוטו. הוא הספיק לירות שלוש מחסניות לפחות, בנות 30 כדורים כל אחת. הדיוק היה קטלני. רק שניים ממטרותיו שרדו. כל הקורבנות ספגו מספר מרובה של קליעים.
הערכות מבוססות גורסות כי מסע ההרג החל עוד קודם, ברחוב יוגנדה בעיר, שם רצח לנזה את אמו. הוא לא דיבר עם אחיו ראיין מאז שנת 2010. הקשר שלו עם אביו, שמחזיק בתים בסטמפורד ובניו ג'רזי נותק אף הוא. יומיים לאחר הטבח הבטיח נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שישתמש בכל האמצעים שברשותו כדי למנוע הישנות טרגדיה כזו. "בכנות, אנחנו לא עושים די להגן על ילדינו", הודה.