"החממה": עוד להיט של חמיצר
סדרת הנוער החדשה "החממה" מסתמנת כעוד סיפור הצלחה של גיורא חמיצר בקרב בני הנוער, עם שפה אמיתית של מתבגרים ודמויות לא שטוחות. והעיקר - בלי לטרחן
בני נוער שייכים לאחד הקהלים היותר מסובכים ללכידה בטלוויזיה. אצל ילדים ומבוגרים מערכת ההפעלה ברורה יותר, הכפתורים לחיצים יותר. בני נוער נמצאים בשלב החמקמק הזה - קצת מרדני, קצת הורמונלי, קצת חשדן, קצת פתיל קצר - שהופך את הניסיונות להבין מה יתפוס אותם ליותר מורכב. גיורא חמיצר כבר הוכיח שהוא מבין בני נוער עם "השמיניה" ו"האי", וכשהסוס שלך מנצח ובדיקות השיניים שלו חוזרות תקינות, אין צורך להחליף אותו - לא באמצע העלייה, ולא בכלל. וככה נולדה "החממה", סדרת הנוער החדשה שלו (ניקלודיאון - yes, א'-ה', 15:40).
ביקורות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
"דקסטר": עונה מעצבנת עם סוף טוב
נפרדים מ"דמג'ז": מעדן טלוויזיוני מענג
ב"החממה" חוזרים כל האלמנטים המוכרים של הסדרות הקודמות של חמיצר, להלן בני נוער כישרוניים בצורה יוצאת דופן שמתכנסים במקום אחד ובשלב מסוים מתבקשים בצורה כזאת או אחרת להציל את היקום כפי שאנחנו מכירים אותו. למרות שזה נשמע מופרך, חמיצר ושאר צוות הסדרה (הבמאי הוא רועי פלורנטין, "ארץ נהדרת") מצליח להעמיד מסגרת שהופכת את העלילה הזאת לאמינה פעם אחרי פעם, ולא צורמת לצופה, שנשאב אל הסיפור.
הפעם זאת "החממה" - בית ספר אליו מתקבלת הקצפת הכישרונית של בני הנוער בארץ, בתחומי הידע והספורט. ב"חממה" הם נחלקים לשתי קבוצות לפי תחומי העניין שלהם. החכמים ל"עורבים", והספורטאים ל"נשרים" (והנה חוזרת אלינו המערכה הנצחית בין החנונים לאתלטים), ומשם אינשאללה ייצא דור המנהיגים הבא והמושבח של המדינה.
הגיבורים של הסדרה הם אֵלה-לי ואלפי, שני אחים שאמא שלהם האסטרונאוטית נהרגה במהלך רפרור טרגי למעבורת החלל "קולומביה", ושניהם מתקבלים ל"חממה", אבל משובצים כל אחד לקבוצה אחרת. גם כאן, כמיטב המסורת החמיצרית, רוב השחקנים הם בתחילת דרכם ו(כמעט) ולא נראו על המסך (להוציא את לי בירן שמגלם את מנהיג ה"עורבים").
"החממה" בהחלט מדברת בשפה של מתבגרים - במילים וגם בקודים - וזה היתרון הגדול שלה. הדמויות שלה לא טריוויאליות או שטוחות. אלה-לי למשל היא לא סתם נערה אמיצה שהולכת נגד הזרם, היא כבר תוצר של התודעה האנטי-קפיטליסטית של השנים האחרונות, שמחלחלת גם לשכבת הגיל שלה בסדרה. דינה היא לא סתם ילדה עם בעיות התנהגות, היא עבריינית ששדדה בנק עם קבוצת נערים בגלל מצוקה כלכלית אליה נקלעה.
בני הנוער האלה התפכחו אל עולם של הישגיות קיצונית, שנוכח ב"חממה"
מהרגע הראשון בסדרה, ומצד שני, דווקא המקום הזה נותן סיכוי לנערים בגילם שלא ממלאים אחרי הוראות התקן המקובלות בחברה.
כמובן שכל הג'אז הזה מגובה גם בחשבון אינסטגרם פעיל (של הדמויות? של השחקנים?), בלוג שמתכתב עם "גוסיפ גירל", אפליקציה שתאפשר לצופים להתקבל ל"חממה" בעצמם (אז מי אתה, עורב או נשר?) ושאר ממתקים אינטראקטיביים שתומכים דיגיטלית ברעיון. בסופו של יום "החממה" נראית כמו משהו שיצליח לעניין בני נוער בלי לטרחן, להישמע פדגוגי מדי או נדוש, ויש לקוות שגם העולם יינצל על הצד הטוב ביותר. אם לא, תמיד ישנה העונה הבאה של "השמיניה".
