פצצת סירחון: מפגעי הריח בישובים בישראל
מפעלים שפולטים רסיסי חלקיקים מצחינים לאוויר, חקלאים שמדשנים את הקרקע בחומרים זולים, פגרי עופות לא מטופלים, אתרי אשפה לא חוקיים ועשן מייצור פחמים: ברחבי הארץ אפשר למצוא שלל מפגעי ריח שהורסים את חיי התושבים. מי אחראי ומי סובל מכך? מפת הצחנה של ישראל - כתבה ראשונה בסדרה
בתמונות הפסטורליות מרחבי המדינה, אי אפשר להריח את הריחות הנוראיים שיש מסביב. אך בשטח מתגלה סירחון שגורם לסבל עצום לתושבים המתגוררים בסמוך אליהם: מסמכים ופניות חוזרות שהגיעו ל-ynet מצביעים על מציאות קשה ובלתי נסבלת של תושבים רבים מכל הארץ, שסובלים ממפגעי ריח הגורמים, לטענתם, לסחרחורות, הקאות, צריבות בעיניים ואף מחלות קשות.
- ארץ זבת גופרית וחנקן: האוויר בישראל יותר מזוהם בחזית מול הסירחון: מרחרחי הגנת הסביבה
- מפרץ חיפה: המפעלים מזהמים יותר מהמכוניות
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מטרדי הריח השונים ברחבי הארץ נגרמים מסיבות שונות, אך יש להם מאפיין מרכזי משותף: התמשכות המטרד לאורך שנים. בדרך כלל מדובר באזורים בפריפריה, שם פועלת תעשייה כבדה ומזהמת והרשויות גובלות בשטחים פתוחים. קולות הזעקה של תושבי הפריפריה אמנם יותר חלשים, אך גם בערים הגדולות נשמעות תלונות.
כשם שהסיבות למפגעי הריח שונות ומגוונות - כך גם הפתרונות. אבל ייתכן שהבעיה מתחילה בהיעדר תודעה ציבורית מספקת למפגעים, פרט למי שסובל מהם. בעיות נוספות הן הקושי להתחקות אחר מקורות הזיהום, והעובדה שהחקיקה בישראל אינה מהמתקדמות בתחום. פעמים רבות, הרצון לחסוך בעלויות גובר על הצורך באוויר נקי מזיהומים, שטומן בחובו גם השלכות רפואיות קשות.
צפו בדיון בנושא - כפי ששודר באולפן ynet
יצאנו לבדוק חלק ממפגעי הריח הבולטים לרוחבה ולאורכה של המדינה ולאתר את האחראים לכך. בין השאר מצאנו מפעלים שפולטים רסיסי חלקיקים לאוויר, פגרי בעלי חיים ומזבלות לא חוקיות. אפילו אתרי קומפוסט, שנועדו להפוך פסולת אורגנית לחומרי דישון, התגלו כיצרניות של מפגעי ריח המאפילים על הכוונות הסביבתיות הטובות. התוצאות המטרידות לפניכם:
כפר מסריק: מוביל המאבק נפטר מסרטן
תושבי כפר מסריק מלוננים כבר שנים על ריחות של כימיקלים, שמקורם במפעל "חוד פלדה". לטענתם, החומרים הנפלטים מהמפעל גורמים לתחלואה גבוהה של מקרי סרטן ואסטמה ביישוב. לפני כ-6 שנים התאגדו התושבים ותבעו בבית המשפט מהמפעל סכום של כמיליארד שקל. מי שהוביל את התביעה, יזהר רשף, חבר כפר מסריק, נפטר בשנת 2009 בגיל 37 ממחלת הסרטן.
תומר רונה, חבר הקיבוץ ורכז הוועדה לאיכות הסביבה במקום, מספר שגם תושבי עכו סובלים מהמפגע. ואכן בבדיקות שצורפו לכתב התביעה צוין כי ברדיוס של 7 ק"מ מהמפעל מתגוררים 200 אלף תושבים המושפעים מפליטת חומרים מסוכנים מארובותיו, שחורגים עד פי 10 מהתקן המותר.
לבסוף ובתום מאבק משפטי ממושך, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה לפיו המפעל ישקיע בנטרול המפגעים. עם זאת, תושבים רבים קובלים כי ההסכם אינו מקובל עליהם, ואם לא די בכך - מטרדי הריח לא פסקו עד היום, ואף מלווים לדבריהם במטרדי רעש קשים. "יש פה ריח של כימיקלים שאי אפשר להגדיר", אומר תושב המקום.
"עכשיו אנחנו כבר בשלב הייאוש", מספר אחד מחברי הקיבוץ. "ערכנו הפגנות אך התחושה היא שאנו לבד ושהמשרד להגנת הסביבה דואג יותר למפעלים מאשר לנו. החשש הגדול שלנו הוא מפני מפעלים נוספים שעומדים לקום פה. שוב אנחנו לבד במערכה".
שמואל ערמון, ממפעל חוד פלדה, מסר בתגובה: "אנחנו לא מפעל כימי והתהליך לא גורם לריחות. יכול להיות שזה ממפעלים אחרים בסביבה. התושבי מכירים את מספר הטלפון שלי כבר כמה חודשים ולא היתה אף פעם תלונה. אנו עומדים בהנחיות ודרישות המשרד לאיכות הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, כי הוא עוקב אחר פעילות המפעל וכי עד כה לא נמצאו חריגות במסגרת הבדיקות שבוצעו. עוד נמסר, כי בעקבות פניות תושבים בעניין המפעל, הציב המשרד תחנת ניטור בקיבוץ וגם בה לא נרשמו חריגות. בשל חשד לפיו מקור הריח נובע ממפעלים אחרים, המשרד ערך סדרת בדיקות שונות בקרבתם ובהתאם לתוצאות שיתקבלו, יפעיל את מלוא סמכויותיו מול המפעלים.
פקיעין: תלונות לפגיעה בבריאות
הסביבה הפסטורלית של היישוב פקיעין במערב הגליל אינה מסגירה במבט ראשון את ריחות הצחנה שהפכו ב-3 השנים האחרונות לחלק משגרת חיי התושבים. האחראים לריחות הם שלושה: מפעל קומפוסט שהופך שאריות ביוב למצע דישון לקרקע, מפעל פטריות ונבטים שמשחרר גזים במסגרת פעילותו, וכן לולים המשמשים לפיטום עופות.
התושבים מתארים ריחות קשים של כימיקלים, פגרי בעלי חיים וביוב. לטענתם, הרשויות לא עושות דבר בנידון. "בלילות יש גלי סירחון ואי אפשר לישון", מספר אדמונד שמתגורר ביישוב. "לילדים יש סחרחורות והם לא מתרכזים בשיעורי בית. מאז הקמת המפעל - החיים כאן בלתי נסבלים".
התושבים לא רק סובלים מהריחות לא נעימים, אלא טוענים כי הדבר גם הביא להידרדרות במצבם הבריאותי. טענותיהם קיבלו לאחרונה חיזוק מרופא משפחה מקומי, שפנה אל המשרד להגנת הסביבה והתריע כי חולים רבים מתלוננים על סימפטומים חריגים ומטרידים, שנגרמים לטענתם מחומרים המזהמים שבאוויר. במכתב תשובה שקיבל, צוין כי "מפעל הפטריות והנבטים גורם למפגע ריח חמור, ותורם מרכזי הוא גם לול הפיטום הנמצא באותו מתחם".
גם מתכנן הסביבה החקלאית מאיגוד ערים גליל מערבי, איתמר יפה, קבע כי בעלי לולי הפיטום אחראים למפגע. בנוסף הוא הורה להטיל קנסות על מפעל הפטריות עקב מכולות פתוחות שהשאיר. אולם התראות אנשי המקצוע לא הועילו עד כה והתושבים עדיין מתלוננים שריחות הצחנה נכנסים לבתים, גם כשהחלונות סגורים.
המשרד להגנת הסביבה מסר כי פתח בהליכי אכיפה כנגד המפעלים והשבוע יערוך שימוע למנהליהם, שלאחריו יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית.
עברון: הרשויות לא מתייחסות
גם התמונות הפסטורליות של היישוב עברון שמצידה הדרומי של נהריה, יכולות להטעות. זה יותר משנה שתושביו סובלים מריחות עזים, ולטענתם מקורם בכפר הערבי הצמוד להם, מזרעה. התושבים, החושדים כי מדובר בשריפת מתכות עבור מיחזור פיראטי של נחושת - מספרים כי מדי בוקר, ערב ולילה שורפים מכשירים וחוטים בשדות הסמוכים ליישוב.
"אני לא פותחת חלונות עד שעות הצהריים", מספרת אחת מתושבות האזור, שמובילה את המאבק. היא מוסיפה שתלונותיה למשרד להגנת הסביבה ולמשטרה לא זכו להתייחסות. "אפילו הודיעו לי שאם אמשיך לדווח על המפגעים - אקבל תלונה על הטרדת עובדי ציבור". אם לא די בכך, היא מציינת שתושבי הקיבוץ גם זכו לאיומים מצד יוצרי המפגע בשל תלונותיהם לרשויות.
בינתיים הגיע הנושא לפתחו של מבקר המדינה, שבודק את הנושא, כולל את התנהלות הרשויות בטיפול במפגע.
המשרד להגנת הסביבה מסר כי הנושא מוכר למשרד ומטופל בכובד ראש. "המשטרה הירוקה עורכת סיורים תכופים באזור ופועלת במקום בשיתוף עם משטרת ישראל. על מנת לייעל את האכיפה במפגעי שריפת הפסולת, בימים אלה מקדם המשרד הצעת חוק הקובעת כי ניתן יהיה לפעול משפטית נגד מי שבשטחו הובערה פסולת.
"הטלת האחריות על בעל השטח הינה יעילה יותר, שכן התלונות על השריפה מגיעות לאחר שהאש כבר הוצתה. בנוסף, המשרד העמיד תחנת ניטור ניידת בעברון לפני כחודש, וממתין לתוצאותיה".
נשר חיפה והקריות: אוף, איזה ריח מסריח
זיהום האוויר במפרץ חיפה ידוע, אך לפעמים הוא חורג אפילו מעבר לזה שמוכר בשגרה. מידי יום זורמות אל המוקד של המשרד להגנת הסביבה תלונות של תושבי נשר, חיפה, הקריות וקריית טבעון, שמדווחים על מפגעי ריח חמורים שמלווים בסימפטומים של צריבות בעיניים, בגרון ובחילות.
על פי החשד, מטרדי הריח מגיעים ממפעלים באזור ובראשם ממפעלי בזן במפרץ חיפה, כמו גם חוות מיכלי הדלק בקריות, נחל הקישון, חברת החשמל ועוד. בנוסף מתלוננים התושבים על ריחות של דלק ושמן שרוף ממכון לטיהור שפכים בר יהושע.
המשרד להגנת הסביבה מסר כי הוציא צו אישי למנכ"ל בזן, המחייב להקים מתקנים בטכנולוגיות מתקדמות, לטיפול בפליטות של המפעלים.
מבז"ן נמסר כי בקבוצה גובשה "תכנית חומש סביבתית אסטרטגית, הכוללת השקעות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל באיכות סביבה ובטיחות, שרובה בוצעה. תכנית זו כבר הביאה לשינוי דרמטי בכלל הפרמטרים הסביבתיים. במסגרת התכנית הושקעו משאבים רבים לטיפול בנושא הריחות והקבוצה נוקטת בצעדים רבים להפחתה תמידית של הריחות הנובעים מפעילות הייצור".
מתש"ן (מיכלי דלק) נמסר כי "במתקני החברה בוצעו בדיקות אוויר כנדרש על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת. תוצאות הניטור היו תקינות. לא ידוע לנו על תלונות ריח ממתקני החברה. זאת ועוד, החברה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בניטור אוויר ומניעת פליטות של פחממנים על ידי הקמת מתקן ייחודי וחדשני להשבת אדי דלק בנמל".
מחברת החשמל נמסר כי כי בתחנת הכוח בחיפה לא נרשמה כל חריגה העלולה לגרום למפגע ריח בתאריכים בהם התלוננו תושבים.
קרית טבעון: ריחות באמצע הלילה
גם בקרית טבעון התושבים עוצרים את הנשימה. מלבד הריחות שמגיעים ממפרץ חיפה - הם מתלוננים על מפגעי ריח כתוצאה משריפת מתכות, שמקורה לא ברור. "אנחנו מרגישים ריחות של שריפת מתכות ופלסטיק כמעט מידי יום לפנות בוקר", מספר הילל פלישמן, תושב קריית טבעון. "לעיתים אנחנו מתעוררים בבהלה מהריח", הוא מספר.
פלישמן מוסיף כי למרות התלונות למשטרה הירוקה - הריחות ממשיכים להטריד. "לא קיבלנו שום דיווח שמטפלים בזה", הוא מספר. במשרד להגנת הסביבה אומרים דווקא, כי מקור הריח הוא מתחנת שאיבה לביוב בשכונת אלרואי. "תחנה זו תשודרג ובחודשים הקרובים תותקן בה מערכת לטיפול בריח".
המשולש: מקרקעות חקלאיות לאתרי אשפה מזהמים
דרומה משם, בסמוך למחלף ניצני עוז שבמועצה האזורית לב השרון, נמצא היישוב שער אפרים, שנחשב לאחד מקורבנות שריפת הפסולת שמתרחשת באופן תדיר במזבלות לא חוקיות בישובי המשולש - קלנסואה, טול כרם וטירה. פניות התושבים לרשויות ולמוקד הסביבה אינן פוסקות.
"צריך להגיע כדי להבין את הסירחון שהולך פה", מספרת דלית קליין תושבת המקום. "מדובר באדמות חקלאיות סמוכות אלינו, שקבלנים מהמשולש הפכו אותן לאתרים לשריפת זבל, כולל פסולת בנייה, כולל אסבסט וכל הבא ליד. למועצה שלנו אין מה לעשות כי זה לא שטח השיפוט שלה".
לדברי קליין, המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל וכיבוי אש - לא יודעים איך להתמודד עם התופעה. "אנחנו חיים בתוך הקו הירוק, בתחומי מדינת ישראל, אבל מרגישים במדינת עולם שלישי", היא מספרת. "אין לנו חיים. לחצי מהילדים בישוב יש אסטמה והעצוב הוא שאני יודעת אפילו לזהות איזה חומר שורפים שם כרגע, אם זה גומי, פסולת בניין או אסבסט", היא אומרת.
גם ביישובים נוספים באזור סובלים מהמטרדים הללו, כך למשל בקדימה-צורן, ואפילו תושבי קלנסואה וטול כרם בעצמם סובלים מהתופעה. "מדובר בקומץ עבריינים שמשבשים את החיים של כולנו", היא מוסיפה. "בסך הכל יש יחסי שכנות טובה עם הישובים הערביים ומרביתם הם אנשים טובים".
לאחרונה, חברו תושבי שער אפריים לתושבי קלנסואה כדי לפעול יחד מול המטרדים. לתדהמתם הם גילו כי צפוי לקום בקלנסואה אזור תעשיה כבדה, מטרים ספורים מבתי התושבים. בין היתר, גילו התושבים כי מפעל בטון החל את בנייתו ללא היתרים. בהקשר זה מתנגדים התושבים לתוכנית באזור התעשייה במסגרת עתירה שהגישו בפני מוסדות התכנון.
המשרד להגנת הסביבה
מסר כי המשטרה הירוקה מבצעת פעילות מוגברת של סיורים באזור וכי הם מקדמים חקיקה המטילה את האחריות הפלילית על מי שבשטחו הובערה הפסולת. בנוסף, המשרד השיק השנה "קמפיין הסברה בשפה הערבית ובשיתוף ראשי רשויות במגזר, לצורך העלאת המודעות לנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים משריפות פסולת".
"התלונות על מפגעי שריפת הפסולת מגיעות לאחר שהאש כבר הוצתה והמציתים מסתלקים מהמקום", הוסיפו במשרד. "משרדנו פנה בבקשה למשרד הפנים להתערבות בכל הקשור לשיפור תפקוד הרשויות המקומיות בתחום איסוף הפסולת. יודגש כי מדובר ברשויות מקומיות חלשות שאין בהן תשתית מתאימה לאיסוף פסולת ולכן ללא פעילות משרד הפנים, הבעיה לא תפתר".
ממשרד הפנים נמסר כי הנושא הוא באחריות המשרד להגנת הסביבה.
גם אתם סובלים? פנו אלינו במייל האדום
בדיקת ynet מגלה כי יש עוד מקורות סירחון רבים הפזורים ברחבי הארץ. בכתבה הבאה נפרט על תלונות נוספות של תושבים על מטרדי ריח במרכזה ובדרומה של המדינה, כמו ישובי קו התפר שסובלים מייצור פחמים מעבר לקו הירוק, הקיבוצים רבדים וכפר מנחם שסובלים מאתר בוצה סמוך, או תושבים בנתיבות, אופקים וקרית גת הסובלים מריחות לא ברורים.
גם אתם הגולשים מוזמנים לספר לנו במייל האדום על מטרדי ריח שאתם סובלים מהם.
לפנייה לכתב/ת 
