אין אלוהים בפריים-טיים
"אם היה אלוהים" צוחקים חברי פאנל "מצב האומה" - ומוחקים את החיוך מעל פניהם של כל הצופים שחושבים שזה לא מגניב לעשות צחוק מקיומו של אלוהים. "אם היה אלוהים" היו מכבדים את הצופים, לא צוחקים על השואה - ועושים שלום בינינו
"אם היה אלוהים?" מתריסים חברי הפאנל של התוכנית "מצב האומה", מזה שלוש תוכניות רצופות. "אם היה אלוהים" היה עולם מושלם, השמיים היו כחולים והציפורים היו מחייכות. אם היה אלוהים "רשימת שינדלר" הייתה מועדון בוטיק, ו"החיים היפים" היה סרט מתיחות.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet, וכל מה שיהודי - כאן
"אם היה אלוהים" צוחקים גורי אלפי, אורנה בנאי, עינב גלילי והבן זוג של מירב מיכאלי, כשעל פניהם מרוח חיוך ציני, מדושן ומסופק של מי שמבקשים להתריס ולהפוך מילדי כאפות - לצעירים המאגניבים של המדינה.
סטירת לחי בפרצופה של האומה
"אם היה אלוהים" לא היו 80 אחוז מהיהודים בישראל שמאמינים בקיומו, לפי סקר שהם עצמם פרסמו, מקבלים מדי שבוע סטירת לחי מארבעת ה"נאורים" ו"המוצלחים" שהוציאו אצבע משולשת כלפי כל מי שלא חושב כמוהם. כלומר הדיוטות, בורים ואנשים חשוכים שלא התקדמנו ברוח הזמן, לפי דעתם "הנחשבת", כמובן.
"אם היה אלוהים" שאלה כזאת לא הייתה נשאלת בערוץ הפופולרי במדינה היהודית, שמורכבת מפסיפס של עדות, אמונות ודתות המבקשות וצריכות לגשר על הפערים, ולא ללבות עוד יותר את הפילוג והשנאה.
"אם היה אלוהים" לא היו צוחקים ארבעת הסטנדאפיסטים, שכן דווקא בגלל תוכניות ומערכונים לא מצחיקים שכאלה, מזנקים מספר המנדטים של המפלגות הדתיות בבחירות הקרובות. האנטי המופגן לכל מה שקשור לרוחניות ולממסד הדתי בישראל, מוציאים את הצופים המתונים מהאדישות הפוליטית, וגורמים להם להרגיש שרעיון המדינה היהודית עליו חלמו זה אלפיים שנה נשמט מידיהם.
"אם היה אלוהים" ערוץ 2 היה מכבד את הצופים בבית, ולא משדר את אותה בדיחה לא מצחיקה שמזלזלת ברגשותיהם של צופים רבים מתוך כוונה מודעת שהיא פוגעת ומעליבה, והכל על מזבח הרייטינג.
"אם היה אלוהים" יבכו מחר במשרדים של ערוץ 2 שמתפרנס מפרסומות, כי הם יבינו שמערכון כזה רק גורם לצופים ללחוץ על השלט לכל הרוחות שבהן הרגשות, האמונות, והמחשבות לא מחוללות.
זה לא מצחיק בכלל
"אם היה אלוהים" תושבי מדינת תל אביב לא היו מטיפים מוסר ביפייפות נפש נגד כל מה שנוגד את אמונתם, תוך שהם שוכחים כי בבדיחה הלא מוצלחת הזו (שלא הצחיקה גם בפעם הראשונה), הם רק מוכיחים שדווקא תושבי המטרופולין ה"מוסרי" ו"הנאור" לכאורה של המדינה, הוא המנותק, חסר יכולת לכבד את האחר, ונעדר כבוד בסיסי לדעות ומחשבות של כל מי שלא מהונדס מחשבתית כפי שהם מבקשים להשליט פה.
"אם היה אלוהים" איפה הוא היה בשואה? הם שואלים, אבל שוכחים פתאום כי זיכרון השואה מקודש יותר מכל בדיחה לא מצחיקה, שמחללת את זכרם של ששת מיליוני הקורבנות, שכללו רבנים גדולים שהאמינו באלוהים שבשמיים גם ברגעיהם האחרונים. הם ידעו כי הם נרדפו אך ורק בגלל מוצאם ודתם, אבל מה לא נעשה בשביל בדיחה (לכאורה) טובה?
"אם היה אלוהים" לא היינו שונאים אחד את השני וחוזרים לימי קמצא ובר קמצא, שבגינם חרב בית המקדש ויצאנו לגלות בגולה. "אם היה אלוהים" לא הייתה כפייה חילונית, והיה כבוד למסורת היהודית שבגללה העם היהודי ממשיך להירדף עד היום על ידי "המן" התורן שקם לכלותנו מחדש. "אם היה אלוהים" היינו חברה טובה יותר שמכבדת את הזולת, מתחשבת ברגשותיו, ולא לועגת בצורה כל כך דורסנית וחסרת כבוד בסיסי על אמונותיו.
"אם היה אלוהים" היו יודעים ארבעת הסטנדאפיסטים, כי גם מערכון כזה שאולי יש לו מקום ובמה - יכול היה להיעשות בצורה הרבה-הרבה יותר מצחיקה.
"אם היה אלוהים" היה שלום בינינו. וזה דחוף. הרבה-הרבה יותר דחוף מהצורך לעשות שלום עם שכנינו.