כלכלת המחר: מזהמים ישלמו יותר מסים

מדדי שגשוג חדשים, מיסוי ירוק ומשרות ירוקות - הם חלק מהעקרונות הבולטים שמופיעים בדו"ח "כלכלת המחר" - פרויקט שגיבשו פעילים וחוקרים סביבתיים בולטים. הפרויקט, שהושק הערב (ד') בתל אביב, מציע צעדי מדיניות שאמורים לאפשר לישראל התנהלות כלכלית "ירוקה" וחברתית יותר.

• הבית נהרס בעמוד ענן? זה טוב לצמיחה במשק
• out: תל"ג. in: מדד האושר - טרנדים ירוקים
• יוקר המחיה של הטבע: מה זו כלכלה ירוקה?
  

"ישראל מתמודדת בתקופה זו מול שילוב משברים כלכליים, חברתיים וסביבתיים", מצוין בדו"ח. "ההתמודדות חייבת להיות משולבת גם היא, כדי לייצר כלכלה בריאה, המצמצמת פערים חברתיים ומצליחה להציע איכות חיים אמיתית שאינה מזיקה לתושבים בכיס, בבריאות, בערעור האמון ובהחלשת המרקם החברתי".

מחברי המסמך מסבירים כי מטרתם היא ליצור שינוי יסודי ומהותי בכלכלת ישראל, במטרה לאפשר רווחה ושגשוג כלכלי לצד צמצום פערים חברתיים ושמירה על משאבי הטבע למען הדורות הבאים. "זו תפישת עולם בעלת ראייה מקיפה וחוצת תחומים שאינה מוגבלת רק לעיסוק זיהום סביבתי או "חיבוק עצים", אלא מציגה נקודת מבט כלכלית ומעשית", מציינים מחברי המסמך.

הדו"ח נכתב על ידי רייצ'ל ברנר שלם - יועצת כלכלית בכירה לממשלה, בשיתוף ארגון הגג של ארגוני הסביבה בארץ "חיים וסביבה" וקרן היינריך בל. הוא כולל 6 פרקים בתחומים מרכזיים. לפניכם עיקריו:

"כלכלת המחר" מציע להחליף את התמ”ג (תוצר מקומי גולמי) - כלי המדידה המרכזי בעולם המערבי שעל פיו מודדים גם "איכות חיים" - במדדים חלופיים שונים שנוסו בעולם ושמשקללים גורמים נוספים.

"התמ”ג מבוסס בעיקרו על צריכה, ייצור וחילופי כסף", נכתב בדו"ח. "המדיניות הכלכלית בישראל שואפת לצמיחה תמידית בתמ"ג, אך עלייתו לא משקפת בהכרח עלייה בעושר או ברווחה. כך למשל עישון, תאונות דרכים, זיהום סביבתי, גירושין ואף מלחמות – כולם כרוכים בפעילות כלכלית המחושבת כערך חיובי בתמ”ג, למרות הפגיעה הניכרת שהם יוצרים. מאידך, התמ"ג מתעלם משיפורים באיכות החיים ומחוסר השוויון בחלוקת ההכנסות", מוסיפים הכותבים.

הצעתם: לייצר סט מדדים אמין, שלוקח בחשבון את הנתונים הללו. כך למשל מוצע "מדד קידמה אמין" (Genuine Progress Indicator) -  שלוקח בחשבון הוצאות שנועדו לתקן נזק קודם ומחסר מהתמ"ג עלויות של זיהום אויר ומים, פשיעה ועוד. "מדינה תהיה בעלת תמ"ג גבוה יותר אם היא נאלצת לנקות מי שתיה שזוהמו", מודגם במסמך. "אותה מדינה, אם מי השתייה שלה היו נקיים מלכתחילה, הייתה נחשבת "עניה יותר" על פי מדד התמ"ג, אך ברור שהרווחה שלה גבוהה יותר".

הדו"ח מציע דוגמאות למסים וסובסידיות חדשים, שישיתו תשלום על מזהמים ושיספקו חיזוקים חיובים בעבור פעילות בלתי מזהמת. בנוסף הוא קורא לזהות תמריצים שגויים, להפחית את השימוש בהם, ולקבע בחוק את הדרישה לכלול עלויות חיצוניות בתחשיבים האסטרטגיים של חברות ממשלתיות ופרטיות.

מדוע? בדו"ח מפורט כי יש ענפים בהם התחרות החופשית נכשלת בניסיון למקסם את התועלת לציבור, מכיוון שהשפעות חיצוניות של ייצור או צריכה אינן מופנמות על ידי היצרן או הצרכן. במקרים אלו, ההשפעות השליליות של הייצור או הצריכה מכשילות את המשק מלהגיע לאופטימום החברתי ולצמיחה בת קיימא", מצוין במסמך. "נושאים סביבתיים וחברתיים הם דוגמאות קלאסיות למקרים של השפעות חיצוניות שאינן מופנמות על ידי מודל כלכלת השוק".

מחברי המסמך קוראים לשפר את מערכת התחבורה הציבורית המקרטעת בישראל, בין השאר באמצעות חקיקה ותקצוב, השקעה באוטובוסים, השקעה בפתרונות להולכי רגל, השקעה בתחבורת אופניים, ניהול ביקושים ותכנון עירוני ומדיניות למעסיקים במגזר הממשלתי והפרטי.

על פי הדו"ח, הדבר ישפר  הפריון המשק, יוריד את יוקר המחיה, יוזיל את מחירי הדיור ויפחית את הנזקים כתוצאה מזיהום האוויר וייבוא דלקים. עוד מצוין, כי הדבר יסייע בהגדלת השוויון בין המגזרים השונים ובין הפריפריה למרכז, בזכות הגדלת הנגישות למקורות השכלה ופרנסה. "אף על פי כן הממשלה בוחרת להשאיר תכניות טובות שכבר קיימות במגירות מזה שנים ולהימנע ממתן עדיפות אמיתית לפתרונות של הסעת המונים", מדגישים המחברים.

רכבת תחתית. בישראל - חזון אחרית הימים(צילום: אורן אגמון)

ייצור חשמל הוא אחד ממקורות הזיהום העיקריים בישראל - הדו"ח מפרט כי חישוב של המשרד להגנת הסביבה מצא, שהעלות החיצונית (שאינה נלקחת בחשבון בתמ"ג) הממוצעת בייצור חשמל עומדת על 5.1 מיליארד שקל בשנה, עקב הוצאות של מערכת הבריאות והפסד פריון למשק.

עוד מודגש, כי ייצור החשמל מבוסס על דלקים שמחירם צפוי לטפס בטווח הנראה לעין, ואם לא די בכך, הרי שמרבית הנפט בעולם מגיע ממקורות עוינים לישראל. "יצירת אלטרנטיבה של ייצור אנרגיה שאינו תלוי בגורמים חיצוניים יבטיח עצמאות ואיתנות ישראלית במקרה של מלחמה או משבר כלכלי", נכתב בדו"ח. "כמו כן, שינוי האקלים העולמי הוא איום גלובלי שניתן להתמודד עמו רק בשיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה".

מחברי הדו"ח מציעים אמצעים לניהול משק אנרגיה בר קיימא בישראל, הכולל שינויי התנהגותי של הצרכנים בכל הקשור לצריכת אנרגיה, מעבר לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות ונקיות כמו שמש רוח וגז טבעי, וכן שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור והולכת חשמל. בנוסף מוצע לייסד קרן לאומית להתייעלות אנרגטית, לקדם תקנים מחמירים לבנייה ירוקה ולאפשר יוזמות קהילתיות לייצור וחסכון בחשמל.

שוויון חברתי - כדי לצמצם פערים

הדו"ח מפרט כי פירות הצמיחה הכלכלית בישראל, מרוכזים בידי שכבה מצומצמת, זאת בזמן שפערי ההכנסה גדלים והרווחה אינה מחלחלת לשכבות הנמוכות. "מדד ג’יני לאי השוויון בישראל הוא מן הגבוהים בארצות ה-OECD וישראל ממוקמת במקום ה-5 מבין 27 מדינות", מפורט. 

"זאת ועוד: קיימת קבוצה הולכת וגדלה של "עניים עובדים", שעל אף עבודתם לא מצליחים להשתחרר מחיי עוני, והתסיסה החברתית מעידה על כך שגם מעמד הביניים מתקשה להתמודד עם יוקר המחייה הגבוה". מצוין. מה אפשר לעשות? הדו"ח מפרט פתרונות וכלי מדיניות בתחומים כמו תעסוקה ירוקה לאוכלוסיות מוחלשות או כלכלה מקומית פתוחה התומכת בעסקים קטנים ובינוניים.

משרות ירוקות - כי יהיו המון

בשנים האחרונות נולדו בעולם ובארץ מגזרים תעסוקתיים חדשים של משרות ירוקות, למשל בתחום האנרגיה הסולארית. הדו"ח מציע ליישם מודלים דומים בתחומי האנרגיה המתחדשת, איכות ומיחזור מים, קלין טק, מיחזור ובנייה ירוקה.

בנוסף, הוא קורא לנצל את התחום כדי לשלב נשים ובני מגזרים נוספים בשוק התעסוקה. על פי ההערכות -  בתוך מספר שנים ניתן לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה שיתרמו למדינה משגשגת, נקייה יותר ובריאה יותר.