קו המשווה: מי בעד נישואים אזרחיים?

מפלגות המרכז מבטיחות סדר יום אזרחי ואינן שוללות חבירה לנתניהו, ובליכוד גוברים הקולות לפירוק השותפות הטבעית עם החרדים. האם הממשלה הבאה תחולל תפנית היסטורית ביחסי הדת והמדינה ותאשר נישואים אזרחיים בישראל? זהו הנושא הראשון שנבחן בסדרת הכתבות על הסוגיות האזרחיות שמטרידות רבים מהמצביעים. מה עמדת כל אחת מהמפלגות הגדולות?

עוד עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

* נזכיר כי מפלגת העבודה ורבים מחברי "התנועה" היו חברים שנים בקואליציות שלא קידמו את הנושא.

נישואי קפריסין, גירושי רבנות

מצבם של זוגות "מעורבים" - שאחד מהם יהודי והשני לא, וכן של "פסולי חיתון" (למשל "ממזר", שנולד לאישה נשואה מחוץ לנישואים) קשה עוד יותר. להם אין כל דרך להינשא בישראל - גם אם היו מסכימים לעשות זאת ברבנות, ובכך נמנעות מהם זכויות אדם בסיסיות. עד לשנת 2010 גם לאזרחים המוגדרים "חסרי דת" (ובהם יותר מ-300 אלף מעולי ברית המועצות לשעבר) לא הייתה דרך להינשא כלל. חוק "ברית הזוגיות" שאושר אז מאפשר לראשונה נישואים אזרחיים בישראל מסוג כלשהו, אך הוא מוגבל משמעותית - רק למקרים שבהם שני בני הזוג הם "חסרי דת". אין בו מענה לרוב אוכלוסייה זו ובוודאי שלא ליהודים שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא בטקס דתי-אורתודוכסי.

עם השנים נמצאה דרך עיקרית לעקוף את הרבנות ואת החוק, באמצעות חתונה אזרחית בחו"ל, שכן משרד הפנים מכיר בכל נישואים שנערכו מחוץ לישראל גם אם אינם דתיים.

 קפריסין הקרובה היא אחת המדינות היחידות המאפשרת גם למי שאינם אזרחיה להתחתן בשטחה ולקבל על כך אישור משפטי, ולכן נישואי ישראלים במדינה זו הפכו לפופולריים ביותר.

ואולם גם "נישואי קפריסין" אינם נותנים מענה מושלם לזוגות אלה, משום שלמרבה האבסורד ניתן להתיר אותם רק בבתי הדין הרבניים. מבחינה הלכתית יש מקרים שבהם חיי הזוגיות הפכו את הזוגות לנשואים "כדת משה וישראל" אף שלא התקיים טקס דתי. במקרים אלה, כדי להבטיח כי האישה המבקשת להירשם כרווקה אינה "אשת איש", עליהם לקבל אישור מהדיינים שהם נחשבים לגרושים גם על פי ההלכה.