השבוע לפני: האדם האחרון על הירח
"האסטרונאוטים קיפצו כמו שתי נערות המצפות לפגישה הראשונה שלהן", נכתב ב"ידיעות אחרונות", וספק אם מישהו האמין ש-40 שנה הארץ לא תשלח לשם עוד אנשים. אפולוגרפיה
- השבוע לפני
- כל הכתבות
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
אפולו 1 - האסון
בסוף ינואר 1967 יצא לדרך פרויקט אפולו באסון. שלושת האסטרונאוטים שהיו ב"חזרה כללית" לקראת המסע בחלל, שתוכנן לכמה שבועות לאחר מכן, נשרפו חיים במהלך הניסוי על כן השילוח מספר 34 בבסיס החלל האמריקני בכף קנדי. ניצוץ קטן שנפלט מאחד המכשירים גרם לדליקה בחללית וקיפד את חייהם של השלושה - וירג'יל גרניסום (40), אדוארד ווייט (36) ורוג'ר שאפי (32).
10 דקות לפני סיום הספירה לאחור בניסוי נותק לפתע הקשר עם האסטרונאוטים. קודם לכן הספיק אחד מהם להודיע על האש. "לפתע", סיפר אחד מאנשי נאס"א, "הופיע אור בוהק - וזהו". לאחר מכן נראה בוקע עשן מהחללית. צוותי ההצלה שניסו להתקרב למקום האסון נאלצו להתרחק ממנו. אנשי הבקרה ניסו ליצור קשר עם האסטרונאוטים, אבל איש לא ענה. רק שבע שעות לאחר האסון הצליחו המחלצים להיכנס לתוך החללית, שם מצאו את שרידי הגופות.
אפולו 7 - שברו שיאים
אפולו 7 הייתה החללית המאוישת הראשונה במסגרת הפרויקט שיצאה לחלל. היא שוגרה באוקטובר 1968, יום לפני פתיחת המשחקים האולימפיים במכסיקו. אנשיה ערכו תרגילים שנחשבו כחזרה כללית לקראת מבצעים דומים בנחיתה על הירח.
חלק נכבד במבצע היה קשור בשאלת התנהגותם של שלושת הטייסים בחלל, כמות החמצן, לחץ האוויר והטמפרטורה. עוד נכתב אז שמחקרים גילו גם כי תנאי צפיפות יוצרים מתח נפשי וחיכוכים בין האנשים החיים בכפיפה אחת. כעבור 11 ימים חזרה החללית לכדור הארץ, לאחר שהאסטרונאוטים שברו כמה שיאים - הטיסה המאוישת הארוכה בהיסטוריה וגם מספר הסיבובים הרב ביותר סביב כדור הארץ (183). 
| אסטרונאוט |
חללית |
שנה |
| ניל ארמסטרונג | אפולו 11 | 1969 |
| באז אולדרין | אפולו 11 | 1969 |
| צ'רלס "פיט" קונראד | אפולו 12 | 1969 |
| אלן בין | אפולו 12 | 1969 |
| אלן שפארד | אפולו 14 | 1971 |
| אדגר מיצ'ל | אפולו 14 | 1971 |
| דיוויד סקוט | אפולו 15 | 1971 |
| ג'יימס ארווין | אפולו 15 | 1971 |
| ג'ון יאנג | אפולו 16 | 1972 |
| צ'רלס דיוק | אפולו 16 | 1972 |
| יוג'ין סרנן | אפולו 17 | 1972 |
| הריסון "ג'ק" שמיט | אפולו 17 | 1972 |
אפולו 11 - קפיצת ענק לאנושות
ביולי 1969 המריאו לחלל האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג, מייקל קולינס ואדווין אלדרין. "היי יוסטון,
אולי אתם יכולים להזיז מעט את כדור הארץ כך שנוכל לצלמו טוב יותר?" התבדח אלדרין, בעת שהחללית נמצאה במרחק של כ-96 אלף קילומטרים מהארץ.
היה זה צילום הטלוויזיה הראשון שערכו האסטרונאוטים בשיגור זה. כדור הארץ, על-פי התיאור, נראה כחול-ירקרק מכוסה עננים. אחת הפעולות הראשונות של האסטרונאוטים כשידרכו על הירח, נכתב ב"ידיעות אחרונות" יום לפני הרגע ההיסטורי, תהא הבעת התפעלות ממעשי הבורא באמצעות פסוקי ספר תהילים.
על-פי העיתון אז האסטרונאוטים היו אמורים להניח על הירח צילום מיקרופילם של פסוקי מזמור ח' בתהילים בהם נאמר: "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל אשר תנה הודך על השמיים, כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת, מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו מעט מאלוהים". מי שכתב את הדברים בכתב ידו היה לא אחר מאשר האפיפיור פאולוס השישי.
שני האסטרונאוטים היו לבושים בחליפות הירח המבהיקות. הם סיירו בסביבות רכב הנחיתה שלהם, נעים בקלילות כאילו נמצאו בתוך מים. בשל כוח המשיכה הקטן שעל פני הירח, שישית מכוח המשיכה של הארץ, חשו עצמם האסטרונאוטים קלים ונראו כמרחפים. אך הם לא נתקלו בקשיים מיוחדים בתנועתם. השניים התרגלו עד מהרה למצבם החדש וקפצו בצורה שתוארה על-ידי כתבים כ"קפיצות קנגרו".
הנשיא האמריקני ריצ'רד ניקסון (או ניכסון, כפי שנכתב אז) התקשר לשני האסטרונאוטים שנחתו על הירח ואמר: "כל בני אנוש מאוחדים בגאוותם על המעשה שעשיתם. אני מודה לכם מאוד". בתום השיחה התבדח הנשיא ואמר כי הוא מקווה שלא יחייבו את חשבון הטלפון השלו בשיחה לירח.
את הירח תיאר ארמסטרונג, שהלך השנה לעולמו, במילים: "זה דומה מעט למדבר המערבי, אך מאוד יפה כאן". כעבור כמה ימים נחתה החללית באוקיינוס. הם נאספו לנושאת מטוסים שם פצחה תזמורת האוניה במנגינות עליזות וקבוצת קצינים הביאה להם זר פרחים ענקי. לאחר המשימה המוצלחת אמר וורנר פון בראון, מראשי תוכנית החלל האמריקנית דאז, כי היעד הבא הוא מאדים.
אפולו 13 - עשו מזה סרט
באפריל 1970 שוגרה לירח החללית אפולו 13 ועליה שלושת האסטרונאוטים ג'יימס לובל, פרד הייז וג'ון סווינגארט. סווינגארט די נלחץ רגע לפני ההמראה, כשנזכר ששכח להגיש את ההצהרה על הכנסותיו, אך מכדור הארץ הרגיעו ואמרו ששלטונות המס הסכימו שיגיש את ההצהרה לאחר שישוב בשלום מהירח.
בדרכם אירעו שורה של תקלות במערכות החיוניות של החללית, שהביאו את הניסיון השלישי של האדם לנחות על הירח - אחרי אפולו 11 ו-12 - אל סף קטסטרופה. דובר רשמי של רשות החלל האמריקנית הרגיע אז כי מצבה של החללית "התייצב" וכי "הסכנה המאיימת על האסטרונאוטים אינה מיידית". עם זאת, נמסר, תלויים חייהם בכך שיצליחו לחזור לכדור הארץ.
זמן קצר לאחר שלמדו על התקלות, שגרמו לשיתוק כמעט מוחלט של מערכות החשמל שבחללית,
למחרת דווח כי האסטרונאוטים הצליחו להפעיל את המנוע בתמרון שנועד להחזירם לכדור הארץ. הם התגברו על עודף דו תחמוצת הפחמן בחללית. במהלך חזרתם לכדור הארץ הם הצליחו לתקן את המסלול שיביאם חזרה. אילולא הצליחו להפעיל את המנוע, הייתה החללית אובדת בחלל והשלושה היו מתים מחוסר חמצן.
בסופו של דבר הם נחתו על האדמה. "היו זמנים שבהם חשבנו שלעולם לא נחזור לכדור הארץ", הודה לובל. סווינגארט סיפר כי בילה ארבעה ימים בתא הפיקוד של החללית, והרגיש כאילו בתוך מקרר. הנשיא ניקסון, שנסע עד הונולולו, העניק לשלושה את אות ההצטיינות האזרחי הגבוה ביותר של ארצות-הברית. אחרי 25 שנים הדרמה הפכה לסרט שובר קופות בכיכובו של טום הנקס.
אפולו 17 - הנחיתה האחרונה
באמצע דצמבר 1972 שוגרה החללית האחרונה בפרויקט אפולו. ג'ין סרנן, מפקד החללית, היה נרגש כשדרך על הירח ואמר: "זה דבר שכל אדם חייב לעשותו פעם בחייו". יחד איתו היה שם ד"ר האריסון שמיט, גיאולוג חניך הרווארד, שעשה היסטוריה והפל למדען הראשון שהגיע לירח. "זהו הרגע הנשגב ביותר בחיי", הוא קרא. ב"ידיעות אחרונות" דווח כי במרכז הבקרה ביוסטון נשמעו צחוקים וקריאות התפעלות, בזמן ששני האסטרונאוטים קיפצו על הירח כשתי נערות המצפות ל"פגישה הראשונה שלהן".
"או בן-אדם", צוטט שמיט צוהל, "הבט בסלע הזה שם". ברגע מסוים הזהיר מרכז הבקרה את שמיט כי מי הצינון בחליפות החלל שלו מתחממים, ועליו לווסת את החום או להאט את קצב הליכתו. "אני פשוט גיאולוג חם. זה הכול", הוא השיב.
אגב, צופי הטלוויזיה בישראל שהיו מעוניינים לחזות בשידור החי של נחיתת רכב החלל על הירח נזקקו לשירותי הטלוויזיה הירדנית. הטלוויזיה הישראלית שידרה באותו הזמן את עלילותיהם של "המשכנעים". מנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור הסביר לפי "ידיעות אחרונות" כי "לא היה לנו עניין לשדר את הנחיתה על הירח, שכן התמונות מנחיתת החללית אין בהן ערך מיוחד".
ב-19 בדצמבר 1972 נחתו שני בני-האדם האחרונים שדרכו על אדמת הירח בכדור הארץ. בכך הושלמה תוכנית אפולו, שנפתחה על-ידי ג'ון קנדי 11 שנים קודם לכן, כאשר הכריז נשיא ארצות-הברית דאז שנחיתה אמריקנית על הירח היא "יעד לאומי".
לפני כמה שבועות דיווח ה"טלרגף" הבריטי כי סרנן שכח את המצלמה על אדמת הירח. לדבריו, הוא קיווה שאסטרונאוטים שיגיעו לירח במשימות הבאות יאספו את המצלמה - אך תקוותו התבדתה עם קיצוצי התקציב של סוכנות החלל האמריקנית.
במקביל, גם הסובייטים ניסו להגיע לחלל - אך לא שלחו חליליות מאוישות ללבנה. החללית האחרונה בפרויקט "לונה" של ברית המועצות נשלחה לירח באוגוסט 1976. לונה 24 נחתה בחלק הדרומי מזרחי של חלקו הקרוי "ים המשברים". לונה 23, ששוגרה בנובמבר 1974, נפגעה בעת נחיתתה על פני הירח. במהלך הנחיתה ניזוק הציוד שנועד לערוך חפירות. לונה 22, ששוגרה במאי 1974, הקיפה את הירח במשך למעלה משנה וצילמה את פניו. שיגורים רבים של הפרויקט הסובייטי כשלו וכמה חלליות ללא אנשים התרסקו על הירח.
לפנייה לכתב/ת 
