על העיוורון

לקמפיינרים במערכות בחירות יש שתי מטרות עיקריות: להימנע מטעויות, ולנצל את המשגים של יריביהם הפוליטיים. ההתבטאות של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בעניין סירוב הפקודה, נחשבת, בשלב זה, לטעות פוליטית. הוא עצמו נאלץ להתייצב אמש מול המצלמות כדי להסביר ולהבהיר היכן הוא בדיוק עומד, ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להתראיין לערוצי הטלוויזיה, כדי לחדד עמדות ולנצל את ההתבטאות מעוררת המחלוקת של בנט.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

"סרבנים לא ישבו אצלי בממשלה", אמר נתניהו, ולמעשה חזר לחזר אחר קולות הימין הרך שברחו מהליכוד, והפכו את הבית היהודי למפלגה המסקרנת ביותר במערכת הבחירות הזו. חוץ מזה, ההתבטאות של בנט היא הזדמנות פז לזגזג מעט, ולהחזיר את נתניהו מן הימין העמוק שאליו ברח בעזרת תוכניות הבנייה בשטחים, אל הימין המרכזי.

מיכאלי ופייגלין. זה שהמריד, זו שקוראת להשתמט(צילום: גור דותן, מוטי קמחי)

אך השאלה הגדולה היא אם באמת מדובר בטעות פוליטית של בנט. הציבור הישראלי מושך ימינה, הרבה ימינה, ולא מעט ישראלים רואים בדברים האישיים והגלויים של בנט אומץ ציבורי, אף שמבחינה דמוקרטית יש כאן טעם מר של אנרכיה.

"אני מעדיף לשבת בכלא אם ידרשו ממני לפנות אנשים", אמר בנט. "אני מוכן לשלם את המחיר". בימין העמוק, זה הסולד מכל רעיון של פינוי שטחים, הדברים הללו התקבלו במחיאות כפיים. הנה בא קצין בסיירת מטכ"ל, פוליטיקאי צעיר מהזן החדש, שמעז לבטא את מה שהוא מרגיש. בלי פחד. בלי מסכות.

בעניין הסרבנות המסר צריך להיות ברור: מנהיג של מפלגה ציונית שמתיימר לשבת בממשלה ולהנהיג את המדינה, אינו יכול לתת לגיטימציה לסירוב פקודה. לא באופן ישיר, ולא באופן עקיף. ישראל היא מדינת חוק, ובמציאות הנפיצה שבה אנחנו חיים, מתן לגיטימציה לסירוב פקודה, גם אם אישי - לא יכול לבוא בחשבון.

מאידך, תוקפיו של בנט מגלים לא מעט צביעות, ושוכחים את אשר יש להם בבית: לנתניהו יש את פייגלין, שהורשע בעבר בהמרדה, ואילו לשלי יחימוביץ' יש את מרב מיכאלי, שהבהירה בעבר כי אמהות ישראליות אינן צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא. אף לא אחד מהם, לא פייגלין ולא מיכאלי, חזר בו מן הדברים. זה לא הפריע לנתניהו ויחימוביץ' לעלות למתקפה: זה חרד מהקולות שזולגים מהימין הרך לעבר בנט, זו חוששת גם ממיצובה כימין (אחרי ההתבטאות בעניין ההתנחלויות באולפן ynet) וגם מקולות שהתחום המדיני פחות מעניין אותם, ומתעניינים יותר בנושאים ערכיים ומסורת.

הרשעים חוזרים

בסביבתו של בנט חושבים שלמרות הביקורת הציבורית, הוא ייצא מהסיבוב הזה כמנצח. במפלגה אומרים כי בסוף השבוע גדל קצב ההצטרפות לעמוד הפייסבוק של הבית היהודי פי שניים. זהותם של רוב המצטרפים ברור: חילונים, ישראלים שלא שומרים שבת. למרות התבטאויותיו, בנט ממשיך לעורר עניין בקרב אותם בוחרי ימין שלא מוצאים את עצמם בליכוד ביתנו.

בנט שמע אמש לעצת יועציו, והחליט, לצד הבהרת דבריו ועמדותיו בסוגיית הסרבנות, לתקוף את הליכוד מימין, "לחשוף את פניו האמיתיות". במקום עיסוק בשאלת סירוב הפקודה, האשים בנט את הליכוד בתכנון פינויים ביהודה ושומרון אחרי הבחירות.

 ספק אם המסר הזה יתפוס, אך בנט מנסה, עבור מצביעיו הימניים, לעורר מהומה חדשה שתשכיח את דבריו על הסרבנות.