ספייק לי מחרים את טרנטינו: 'פוגע באבות אבותיי'
הבמאי האפרו-אמריקני ספייק לי יוצא נגד סרטו של קוונטין טרנטינו "ג'אנגו ללא מעצורים", וטוען כי הוא משתעשע עם הטראומה של עבדות השחורים באמריקה. "זה לא היה מערבון ספגטי, זו היתה שואה", קבע ועורר את זעמם של אחרים
בראיונות לצורך קידום סרטו החדש "ג'אנגו ללא מעצורים", הודה הבמאי קוונטין טרנטינו כי הוא עצמו תהה לא פעם, האם לא הלך רחוק מדי הפעם? ואכן, יש מי שחושב שהמערבון המודרני שעושה מטעמים מהעבדים השחורים במדינות הדרום, בעלי האחוזות שרדו בהם, והאיבה שחשו אחד לשני - הוא אקט מוגזם. כך למשל במקרה של הבמאי ספייק לי, שהצהיר כי לא יצפה בסרט המדובר מפני שהוא עושה צחוק מהפרק העגום בהיסטוריה של ארצות הברית והקהילה השחורה שלה.
"אני לא יכול לדבר על הסרט, כי אני לא מתכוון לראות אותו", אמר לי בראיון ל-VibeTV. "כל שאני מוכן להגיד הוא שזו תהיה פגיעה בכבודם של אבות אבותיי לצפות בסרט זה. זה כל מה שאני אומר. אני לא יכול לפגוע בכבוד אבות אבותיי. לא אעשה זאת. זה אני. אני לא מדבר בשם אף אחד אחר חוץ מעצמי. אני לא יכול לעשות זאת".
לי נחשב למחייה הקולנוע האפרו-אמריקני החדש, ועל פי רבים הוא חילץ את קהילת היוצרים השחורים מז'אנר סרטי הבלאקספלויטיישן שהיה מזוהה איתה בשנות ה-70. הוא כבר הביע ביקורת על הדרך בה ניצל טרנטינו מוטיבים של בלאקספלויטיישן בסרטו "ג'קי בראון" מ-1997, בו השתמש במילה "Nigger" יתר על המידה. "אני לא נגד השימוש במילה. יש אנשים שמדברים כך, אבל קוונטין התאהב במילה הזאת", אמר בזמנו בראיון ל-Variety, "מה הוא רוצה ליצור, אדם שחור מכובד? אני רוצה שקוונטין ידע שכל האפרו-אמריקנים לא חושבים שהמילה הזאת היא טרנדית ומגניבה".
גם על רקע זה, אפשר אולי להבין את הכעס של לי נוכח השימוש שעושה טרנטינו בדמויות של שחורים במתכונת של מערבון ספגטי, שמנצל את דמות האפרו-אמריקני. זאת ועוד, דמותו של העבד ג'אנגו (בגילומו של ג'יימי פוקס) והדרך שבה היא ודומותיה מנוצלות לצורך עלילת האקשן הצינית, עוררה את זעמו של לי.
לי ביקש להסביר בחשבון הטוויטר שלו מדוע "ג'אנגו ללא מעצורים" מהווה פגיעה קשה כל כך במורשת אבותיו, אולם לדעת רבים, הוא זה שהלך צעד אחד רחוק מדי בדבריו הבוטים. "העבדות באמריקה לא היתה מערבון ספגטי של סרג'יו ליאונה", צייץ לי והמשיך בהגדרה, שמטבע הדברים מעלה השוואה לאסון שעבר עם אחר - העם היהודי: "זו היתה שואה", כתב, "אבות אבותיי הם עבדים. נגנבו מאפריקה. אני אכבד את זכרם".
ואכן, הגדרת עבדות השחורים באמריקה כשואה הביאה לתגובות ביקורותיות מצד כמה מהמנויים על חשבון הטוויטר של לי. "מטרת השואה היתה מוות והשמדה; המטרה של העבדות האמריקנית היתה טבק, אינדיגו, אורז וכותנה", צייץ המנוי Rogue Academic, וזכה לתגובה זועמת מלי: "כך שעבדים לא מתים? איזה מין אקדמאי אתה? והאם לג'ורג' וושינגטון לא היו עבדים?".
כדי להיות הוגנים עם לי, יש לציין שלא הוא זה שהציף את ההשוואות בין שואת יהודי אירופה לזו של העבדים האפריקנים באמריקה. טרנטינו עצמו, שכבר שיחק עם זיכרון מלחמת העולם השניה כרצונו ב"ממזרים חסרי כבוד", התייחס גם הוא לתקופה ההיסטורית של "ג'אנגו חסר מעצורים" כאסון אנושי בקנה מידה דומה. הוא עצמו הגדיר את ביצות גרינוויל שבמיסיסיפי כ"אושוויץ השחור" - שם מתחילה עלילת הסרט.
במרכז הסרט, שזוכה לשבחי הביקורות בינתיים, עומד העבד ג'אנגו (ג'יימי פוקס), שמשוחרר משוביו על ידי צייד ראשים גרמני (כריסטוף וולץ), וזאת על מנת שיסייע לו במרדף אחר כנופיית האחים בריטל הרצחנית. בדרך הם יוצאים לחוותו של קלווין קנדל (לאונרדו דיקפריו) שמשתעשע עם עבדיו הזכרים בקרבות איגרוף, בעוד שהשפחות שברשותו מאולצות לעסוק בזנות (ובהן גם אשתו של ג'אנג'ו, בגילומה של קרי וושינגטון).
בסרט משתתפים גם סמואל ל' ג'קסון, דון ג'ונסון, ג'ונה היל, טרנטינו עצמו ואף פרנקו נרו, שכיכב כג'אנגו המקורי ב"ג'אנגו" - מערבון הספגטי של סרג'יו קורבוצ'י מ-1966, לו מצדיע טרנטינו.
"זה נוגע ללב, כואב ולא נעים. זה גורם לאנשים לפחד - שחורים ולבנים", אמר טרנטינו בן ה-49, "רוב הארצות נדרשו להתמודד עם הזוועות בהיסטוריה שלהן - העולם אילץ אותן. הם עברו את זה, אבל בארצות הברית עד שנות ה-60 לא ניסו אפילו להתמודד עם העבר שקשור להשמדת העמים האינדיאנים".
"ג'אנגו ללא מעצורים" יוצא זמן קצר אחרי שסטיבן שפילברג נגע בסוגיית העבדות מהזווית שלו בסרטו ההיסטורי המצליח "לינקולן" (העוסק בדמותו של
הנשיא אברהם לינקולן ששם קץ לתופעת העבדות). ואכן, טרנטינו מכניס גם את שפילברג לדיון, אבל מכיוון אחר - מהכיוון היהודי.
"המטרה שלי ב'ג'אנגו' לא היתה לעשות דרמטיזציה של ספר היסטורי או לקחת אותו לכיוון של 'רשימת שינדלר' (סרטו הנודע של שפילברג), למרות שאני חושב ש'רשימת שינדלר' הוא סרט אדיר", הסביר טרנטינו. "רציתי לספר סיפור הרפתקה מרגש מנקודת מבט של המאה ה-21". אז עכשיו, אחרי שהבמאי האפרו-אמריקני ספייק לי הגיב בזעם, יש להמתין ולראות מה תהיה תגובתו של הבמאי היהודי שפילברג.
