בתי המלון, מאחוריכם: ההוסטלים תופסים תאוצה

יש מילים שסובלות מאסוציאציות שליליות. עניין של תדמית, כנראה. אחת מהן היא "הוסטל". בישראל, אם תשאלו את האיש ברחוב מהו "הוסטל", תקבלו תשובות יצירתיות מתחום המעונות לחוסים או לפגועי הנפש.

אבל עבור רבים אחרים, המילה "הוסטל" תעלה על פניהם חיוך נוסטלגי, מאותם ימים רחוקים וטובים ברחבי דרום אמריקה.

בשונה מהמצב בישראל, ההוסטל במקומות רבים על פני הגלובוס הוא שם קוד לא רק ללינת לילה זולה, אלא לעולם שלם של חברויות חדשות, קהילות מגובשות של תיירים ולאחווה נטולת דעות קדומות. כי בהוסטל - כולם שווים.

• מעוניינים בקריירה תיירותית? כנסו לעמוד "עובדים בתיירות "
  

וכך, היה זה רק עניין של זמן עד שהבשורה תגיע גם לישראל. כאשר חושבים על כך - אין טבעי מזה. אנו מדינה של יזמים וגם של טיילנים. תעשו אחד ועוד אחד, ותקבלו הוסטל. והפעם - עם טוויסט ישראלי מקורי ושובה לב.

לא רק ללינת לילה זולה. אכסניית "פאוזי עזאר" בנצרת (צילום: מעוז ינון)

הכוח העולה: תיירים עצמאיים  

ואכן, מי שמצוי עם האצבע על הדופק בוודאי שם לב כי השינוי מורגש בשטח: למעשה, ב-5 השנים האחרונות נפתחו בישראל כ-20 הוסטלים וגסט-האוסים - בתל אביב, בירושלים, בטבריה, ברחבי הגליל, במצפה רמון ועוד. כל אלו מציעים לינה במחיר שווה לכל נפש, הן בחדרים משותפים (dormitories) והן בחדרים פרטיים המיועדים לזוגות או למשפחות.

אבל אנחנו הרי לא המצאנו את זה, כמובן. המגמה בישראל תואמת לזינוק החד שמתרחש בעולם בכל הקשור לקהל היעד של ההוסטלים: התיירים העצמאים.

"תיירים עצמאיים" אינו רק כינוי, אלא מגמה וגם כוח עולה בתיירות העולמית והמקומית. זאת בשונה מהתיירות הקבוצתית. כן, מדובר באותם אוטובוסים דוהרים שמהם מתקתקים התיירים במצלמותיהם, עוצרים באתר כזה או אחר וממשיכים הלאה, אל היעד הבא.

למעשה, ממחקרים אחרונים שנערכו בתחום התיירות עולה כי יותר מ-20% מכמות המטיילים בעולם עושים זאת ללא גורם מארגן (כמו סוכן או קבוצה). המחקרים אף חוזים כי עד לשנת 2020, הכמות צפויה לגדול באופן ניכר.

הלינה בחדרים משותפים ויש גם חדרים פרטיים. אכסניה בי-ם (צילום: ירון בורגין וגל מור)

חוויה אישית, טרנד עולמי  

נראה כי האינטרנט, הסמארטפונים וגם הרצון להגשמה עצמית יצרו נחשול אדיר של מטיילים שמחפשים לא רק לנפוש על שפת הים או לפגוש לרגע אתר היסטורי, אלא להעניק לעצמם חוויית טיול משמעותית שתיחקק בזיכרונם.

כמובן, את החוויה הזו קשה עד בלתי אפשרי לקבל במלונות המסורתיים של "הכל כלול", למשל. לכן, אותם מטיילים פונים לסוגים שונים של מקומות אירוח, כגון מתחמי קמפינג, מלונות בוטיק והוסטלים.

"אז רגע, הוסטל זה לא אכסניית נוער?" אני נשאל לעיתים קרובות. אז זהו, שלא. רחוק מכך. הדור החדש של ההוסטלים מציע שירותים ומקלחת בחדר (שאותם מנקים כל יום), אינטרנט אלחוטי חינם, מיטות נוחות ומצעים, צוות קבלה מיומן ועוד מגוון שירותים, חלקם ייחודיים. המחירים הממוצעים באכסניות השונות נעים בין 100-75 שקל למיטה בחדר משותף או בין 600-250 לחדרים פרטיים. 

אבל ההבדל העיקרי הוא באספקט הסוציאלי-שיתופי שאותו ניתן למצוא רק בהוסטל: חדרים משותפים, מטבח מרכזי שבו האורחים מבשלים כל אחד לעצמו וכולם ביחד, וחלל משותף (בין אם סלון, גינה, גג או חצר) שאליו כולם מתנקזים

שאחרי שחווית אותה לא תחפש לעולם משהו אחר.

ההבדל בין הוסטל לאכסניית נוער הוא באספקט השיתופי(צילום: ירון בורגין וגל מור)

המקרה הפורטוגלי  

תעשיית ההוסטלים פורחת ברחבי העולם בעשור האחרון, עם מאות מקומות שנפתחו במזרח ומערב אירופה, מרכז אמריקה, אסיה, דרום אפריקה ואוסטרליה. חשוב להבין כי בכדי לפתוח מלון נדרש הון ראשוני גבוה ושנים רבות של תכנון ובנייה.

לעומת זאת, כדי לפתוח הוסטל מספיק לשכור בניין קטן, לערוך שיפוץ ראשוני ולהתחיל לקבל אורחים שישמחו להיות חלק מההקמה ויתרמו זמן, אנרגיה ורעיונות להוסטל החדש - אחרי הכל, מדובר במקום שיתופי שהוא הרבה מעבר לסתם עסק.

כמה יעלה לכם להקים הוסטל?

הקמת הוסטל של 50 מיטות תדרוש הון ראשוני של כ-400 אלף שקל וזמן ההקמה הוא לרוב 6-2 חודשים. בדרך כלל מדובר בעסקים מסדר גודל קטן-בינוני שאינם מגישים ארוחות (מעבר לארוחות בוקר) ואין להם הוצאות נלוות גבוהות על חנייה, שינוע, כשרות ועובדים (לרוב ישנם פחות מ-10 מועסקים).

החזר ההשקעה יכול להתבצע תוך 5-2 שנים, כאשר אחוז הרווח עומד לרוב על 15-10% מסך ההכנסות. ואחרי כל המספרים הללו, כדאי להפנות מבט לפורטוגל: מדובר בדוגמה מצוינת לאיך עושים זאת נכון: עד אמצע העשור הקודם, אם רצית מיטה זולה בפורטוגל היית צריך להסתפק בפנסיונים מיושנים שסיפקו מיטה ספרטנית ואווירה של שנות ה-80.

בשנת 2006, כמה צעירים שכרו בניין קטן במרכז ליסבון, שיפצו אותו והפכו אותו להוסטל משגשג עם 60 מיטות. בחמש השנים לאחר מכן נפתחו בשרשרת עוד עשרות מקומות כאלו ברחבי פורטוגל, שהפכו את הענף לשם דבר באירופה.

בעיריית ליסבון קלטו היטב את ה"בום" האדיר בתחום וחברו לארגון הגג המקומי של ההוסטלים. יחדיו הם פצחו בקמפיין שיווק לקהל התרמילאים באירופה, תוך מתן סיוע ומקידום של סוג התיירות הזה בכל הפרסומים הרשמיים.

בהוסטלים יש דגש על העניין החברתי. אברהם הוסטל(צילום: ירון בורגין וגל מור)

ובישראל? הוסטלים נגד ביורוקרטיה 

עם זאת, המענקים של משרד התיירות לא רלוונטיים כרגע להוסטלים. אלו דורשים בעלות על הקרקע או שכירות לפחות ל-15 שנה - מה שלא מתרחש באותם עסקים קטנים ובינוניים.

אך בכל זאת, יש עדיין תקווה: מזה כ-6 שנים פועלת בישראל רשת ILH - Israel Hostels, המאגדת מעל ל-30 מההוסטלים הפרטיים הטובים בישראל ופועלת לקידום התיירות העצמאית הנכנסת לארץ באמצעות עמותה ללא כוונת רווח.

הפעילות של ILH לשיתוף מידע בין מקומות, קביעת סטנדרט נדרש להוסטלים בארץ וחשיפה בתקשורת, לצד עסקים מוצלחים שפועלים כבר מספר שנים כמו "אברהם הוסטל" בירושלים או אכסניית הבוטיק "פאוזי עזאר" בנצרת או "הגרין בקפקרס" במצפה רמון - מביאים יזמים רבים לבחון הקמת הוסטלים נוספים ברחבי הארץ.

גם לאכסניות נדרש סטנדרט ראוי. "פאוזי עזאר" נצרת(צילום: מעוז ינון)

הבעת אמון בתעשיית ההוסטלים הישראלית

בתחילת חודש נובמבר 2012 התקיים בירושלים כנס ההוסטלים הבינלאומי השביעי, בו נכחו כ-170 בעלי ומנהלי הוסטלים מרחבי העולם. זוהי ללא ספק הבעת אמון מרשימה בתעשיית ההוסטלים הישראלית. נעים היה לראות בכנס קרוב ל-10 יזמים ישראלים צעירים שנמצאים בשלבים שונים לפתיחת הוסטלים בצפון, במרכז ובדרום הארץ. החבר'ה האלו באו ללמוד, לשמוע ולראות כיצד עובדים המקבילים להם בעולם.

כחלק מהסיוע המתבקש, בימים אלו שוקדת עמותת ILH על הקמת מסלול מוסדר ליזמים שיכלול ליווי של היזם משלב בניית התוכנית העסקית, דרך יצירת אמצעי השיווק השונים וחבירה למקומות קיימים לצורך "מנטורינג" וגיבוי. העמותה אף מקווה להשיג שיתוף פעולה מצד גורמים כלכליים וציבוריים שיהפכו את תוכנית היזמים למשמעותית עוד יותר - וייצרו מהפכה של ממש בענף התיירות הישראלי.

נופש לכו-לם  

המוצר התיירותי שמציעים ההוסטלים מתמקד בשטחים ציבוריים המאפשרים אינטראקציה בין האורחים - הן קבוצות והן בודדים. כיצד זה קורה? באמצעות אירועים תכופים, ברים וטרקלינים ברחבי המתחם, ודגש על אינטראקציה דרך מדיה חברתית (פייסבוק, אלא מה?) היוצרת דרכים חדשות להיכרות.

לאורחים יש אפשרות לבחור בין חדרים עם שירותים צמודים ומקלחת או חדרים בעלי שירותים ומקלחת המשותפים לכל הקומה, ובכך מגדילים את קהל היעד בצורה משמעותית. בנוסף, המחיר הנוח והמיקום המצוין במרכז העיר הם יתרונות נוספים שיש להוסטלים על מוצרי נופש אחרים.

אגב, כדאי לדעת כי בחו"ל, המשבר התיירותי השפיע אמנם על תעשיית התיירות כולה, אך הוסטלים תפקדו הרבה טוב יותר מבתי מלון. הם גם התאוששו הרבה יותר טוב מהמשבר. אבל השורה התחתונה היא כי בניגוד למלונות מהסוג הזול, ההוסטלים הם מוצר המציע תמורה מצוינת לכסף של הנופשים.

כעת, כל שנותר הוא לממש את הפוטנציאל - הרי הקונספט של ההוסטלים כה מתאים למטרות התיירותיות של ישראל: עידוד תיירות הפנים והחוץ, פנייה לקהלי יעד חדשים, וחשוב לא פחות: יצירת חוויה נופש מיוחדת, מסוג אחר - מקורי ומרענן.