התנגדות לקידוח נפט בהרצליה: שמורת טבע ימית

מחשש לפגיעה במערכות האקולוגיות שמתחת לים - החברה להגנת הטבע הגישה היום (ד') לוועדה המחוזית תל אביב התנגדות לקידוחי הנפט גבריאלה, בים שמול חופי הרצליה . גם עמותת צלול הגישה התנגדות לקידוח, בטענה כי המדינה לא ערוכה לטיפול באסון דליפת נפט.

עוד על קידוחי הגז והנפט - בכלכלה ירוקה

• יש הסכם למימון היערכות לדליפות מהקידוחים בים
• צפו: כך יפעלו במקרה של דליפת נפט בישראל
• גז טבעי? משק החשמל בארץ ימשיך לצרוך פחם
  

"הקידוח מתוכנן בלב ליבה של שמורת טבע ימית מוצעת, שיש חשיבות לשמרה", נכתב בהתנגדות החברה להגנת הטבע. עוד מציינים  בחברה כי הקידוח מתוכנן להתקיים באזור שבו מתוכננת שמורת טבע ימית בשם שמורת פולג. שמורה זו מהווה אחת מארבע שמורות ימיות מייצגות שמציעה רשות הטבע והגנים בים התיכון, בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל.

"במשך שנים רבות היה הים אזור בלתי מטופל, רשויות המדינה לא ידעו מה יש בו ומה התועלות שיכולות לצמוח מכך", מפורט בהתנגדות. "שמורה מייצגת כשמה כן היא - שטח המייצג בית גידול ומערכת אקולוגית ימית שיש חשיבות לשמרם. שמורת הפולג היא שמורה המייצגת מגוון של בתי גידול.

"כאשר רשות ממשלתית, רשות הטבע והגנים, צועדת צעד אחד לטובת הסדרה וממפה את ארבעת האזורים החשובים ביותר לשמירה על הסביבה הימית, בהתאם למחויבותה הבינלאומיות של ישראל - יש לכך משקל מכריע", מוסיפים בחברה. "על כן מצופה היה כי מוסדות התכנון ידחו את בקשת הקידוח גבריאלה".

המערכות הימיות - המאוימות בעולם

בחברה מוסיפים כי לאזורים מוגנים בים, יש תפקיד מפתח בהבטחת המשך אספקת שירותי הסביבה הימית כמו דגה. עם זאת, המערכות האקולוגיות הימיות הנסתרות מהעין, הן בין המערכות המאוימות ביותר והפחות מוגנות בעולם - רק כ-1% משטח האוקיינוסים והימים מוגן, בהשוואה ל-12% מהשטח היבשתי הזוכה להגנה רשמית.

עוד מדגימים בחברה, כי באיטליה חוקקו בשנת 2010 תקנות האוסרות על קידוחים בקירבה לשמורות טבע. התקנות אוסרות קידוח נפט ימי במרחק של כ-8 ק"מ מהחוף ובמרחק של כ-19 ק"מ משמורות ימיות או חופיות.

"למעשה, יצרה איטליה רצועות הגנה סביב האזורים המוגנים, כלומר איטליה סבורה כי קידוחי חיפוש נפט עלולים להיות מפגע משמעותי לתחומי השמורות הימיות, הרבה מעבר לתחום האסדה עצמה", מציינים בחברה. "בישראל כנראה, סבורים אחרת".

צלול: "לא ערוכים לאסון"

ההתנגדות שהגישה עמותת צלול, מבוססת על שני טיעונים: חוסר המוכנות של המדינה להתמודד עם מצב של תקלה בקידוח, ומיקומו של הקידוח הספציפי באזור המיועד לשמורת טבע. בעמותה קוראים לוועדה להשהות את ההחלטה עד להסדרת הנושאים הללו

"ההתנגדות לאישור הקידוח היא בראש ובראשונה משום שהמדינה טרם הסדירה את המנגנונים הנדרשים למענה מהיר למקרה של דליפת נפט – אין ציוד חירום, אין הכשרת כוח אדם לטיפול במצב דליפת נפט ואין אמצעים לפיקוח על האסדות לוידוא פעילות סביבתית תקינה בהן", מסבירים בעמותה.

"בנוסף, קידוח "גבריאלה" מתוכנן להתקיים בתוך שטח המיועד על ידי רשות הטבע והגנים לשמורת טבע ימית", מציינים בעמותה. ,מדינת ישראל כושלת בניהול השימושים השונים בים וטרם הכינה תכנית סטטוטורית המסדירה את מיקום הפעילויות השונות המתוכננות בים בראייה כוללת. לא ייתכן להניח תשתיות הרסניות לסביבה במקום המיועד לשמורת טבע.