מקדש וכלי פולחן מימי המקרא נחשפו במוצא
מצבור נדיר של כלי פולחן וצלמיות אדם וסוס נחשף בתל מוצא, שליד י-ם. הממצאים, המתוארכים לימי ממלכת יהודה, הפתיעו את החוקרים היות ובתקופה זו בית המקדש ה-1 כבר היה קיים, והדיבר "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה" כבר רווח בקרב העם
בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא, לפני עבודות לביצוע כביש 1 החדש מ שער הגיא אל ירושלים ע"י חברת "נתיבי ישראל" (מע"צ לשעבר), נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה, מראשית ימי ממלכת יהודה.
אנה אייריך, אחת מהחופרות במקום, אמרה היום (ד') ל-ynet, כי הישוב תל מוצא נמצא בלב ממלכת יהודה והממצאים הפתיעו את החוקרים, כיוון שנמצאו שרידי פולחן המתקיים במאות 9-10 לפנה"ס, בזמן שבית המקדש היה קיים. העיר מוצא נמצאת במרחק קצר מהמקדש ששכן בירושלים, ועל כן הדבר מעלה תהיות.
עוד ארכאולוגיה בערוץ התיירות:
- באר מים מהעתיקות בעולם נחשפה בעמק יזרעאל
- ד"ש מהחשמונאים: חווה עתיקה נתגלתה בירושלים
- המגילות הגנוזות - מתועדות: מהיום גם באינטרנט
הישוב היה שייך לממלכת יהודה ועל כן יהודי, וזאת על פי השוואה לכלים שנמצאו בעיר
דוד וירושלים ונמצאו זהים. הישוב התקיים מהמאה ה-10 לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון, ובשנת 2002 נמצאו במקום כתובות בעברית עתיקה. בנוסף, נמצאו מסביב למזבח בורות שהכילו שרידי בעלי חיים של חיות כשרות, כמו כבש, עז, צבי ופרה.
המחקר הארכאולוגי אינו מכיר כמעט צלמיות פולחן כאלו מתקופת ממלכת יהודה באזור זה, ועל כן האתר ייחודי ומעלה שאלות לגבי ההנחייה שכתובה בתורה בספר שמות: "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה" (כ', ג). כמו כן, המזבח שנמצא במקום, אך לא השתמר במלואו, מעמיק את ההנחה כי היה זה מקום פולחני.
תל מוצא - ישוב מקראי מתקופת יהושע?
תל מוצא וסביבתה ידועים כאזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה. בעבר נחשפו באתר שרידים רבים השייכים לתקופות שונות. במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 האתר נחפר כחלק מתכנון התוואי החדש של כביש מס' 1.
חופרי האתר אז הציעו מחדש לזהות את המקום עם היישוב המקראי 'מֹּצָה', המוזכר בספר יהושע - עיר בנחלת שבט בנימין על גבול יהודה (יהושע יח: כו). הצעה זו התבססה, בין היתר, על חשיפתם של ממצאים שהדגישו את חשיבותו של האתר במערכת המנהל של ממלכת יהודה בימי הבית הראשון. בין היתר, נחשפו במקום בניין ציבורי, מבנה מחסנים גדול ומספר רב של ממגורות. לטענתם, האתר שימש כמחסן התבואה של ירושלים, והוא נוהל על ידי פקידות רמת דרג.
בחצר המקדש נחשף ככל הנראה מזבח
בחפירה הנוכחית נחשפו עדויות המוסיפות נופך נוסף להבנת האתר. לדברי הארכיאולוגים אייריך, ד"ר חלאילה וקיסילביץ, "בחפירה הנוכחית נחשף חלק ממבנה גדול - מראשית ימי המלוכה (תקופת הברזל 2 א').
קירות המבנה מסיביים ובתכניתו משולב פתח כניסה רחב הפונה למזרח, כמסורת בניית המקדשים במזרח הקדום: קרני השמש המפציעות במזרח, מאירות ראשונה את החפץ המונח בתוך המקדש פנימה, המסמל את הנוכחות האלוהית בו.
"בחצר המקדש נחשף מבנה מרובע, ככל הנראה מזבח, ובקרבתו התגלה מצבור של כלי פולחן. מכלול כלים זה כולל כלי חרס בעלי אופי פולחני, בהם שברי קובעות (קערות על בסיס גבוה ששימשו בטקסי פולחן), כני פולחן מעוטרים, ומספר צלמיות חרס משני סוגים: הראשון, ראשי צלמיות זעירות בדמות אדם (צלמיות אנתרופומורפיות) שלהן כיסוי ראש שטוח ושיער מתולתל; השני - צלמיות של בעלי חיים (זואומורפיות) - בעיקר של בהמות רתומות".
החופרים מדגישים, כי "מציאתו של המבנה הפולחני על מכלול כלי הפולחן שנתגלו בו, ובמיוחד ההשפעה החופית הניכרת בצלמיות האנתרופומורפיות, דורשים עדיין מחקר מעמיק".
"עדות ארכיאולוגית נדירה לקיומם של מקדשים"
הפולחן בתחומי ממלכת יהודה מתועד במחקר הארכיאולוגי בעיקר מתוך שפע של צלמיות חרס וכלי פולחן
אחרים, שהתגלו באתרים רבים בארץ - בדרך כלל כחלק מפולחן ביתי, אך רק באתרים בודדים בני התקופה התגלו שרידים של במות ומקדשים שבהם התקיימו טקסי הפולחן.
לדברי מנהלי החפירה, "הממצא שנחשף כעת בתל מוצא מהווה עדות ארכיאולוגית נדירה לקיומם של מקדשים ומתחמי פולחן בממלכת יהודה בכלל ובסביבתה של ירושלים בפרט, טרם כינונן של הרפורמות הפולחניות ברחבי הממלכה בשלהי תקופת המלוכה (בימיהם של חזקיהו ויאשיהו), אשר ביטלו את כל מקומות הפולחן וריכזו אותו במקדש בירושלים בלבד".
