דו"ח: רווחי חסכונותיכם הולכים לאלפיון העליון
מרכז אדוה בדק את הפער בין רמת החיים בישראל לבין רמת החיים במערב וחשף ממצאים מפתיעים: מאז 1995 חסכונות הציבור המושקעים בבורסה גדלו פי 3 - אבל הנהנים העיקריים מהרווחים הם באלפיון העליון. מחברי הדו"ח: "לאן הלך הכסף?"
דו"ח פני החברה של מרכז אדוה שפורסם היום (ב') מנסה לשרטט את הגורמים לפער בין רמת החיים בישראל לרמת החיים במדינות המערב ומפנה אצבע מאשימה לכיוון מפתיע. מחברי הדו"ח טוענים כי מדיניות פיזור ההשקעות במשק אינה מפנה את חסכונות הציבור, הצבורים בחשבונות הבנק, בקופות הפנסיה ובפוליסות הביטוח, למקומות שבהם יסייעו ליצור מקומות עבודה נוספים.
דו"ח העוני: יותר משפחות עובדות הפכו לעניות
רוצים את הכסף שחסכתם? שלמו ביוקר
"רמת החיים בישראל הולכת ונסוגה"
על פי הדו"ח, התוצר המשקי הגולמי לנפש (תמ"ג לנפש - נתון מקובל למדידת רמת החיים במדינה) בישראל צמח מאז 2010 ב-1.6% בלבד. זהו שיעור נמוך משמעותית משיעור הצמיחה שנרשם במדינות כמו סין (10%) ופולין (4.2%), למשל, אשר נחשבות למדינות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.
מנגד, במדינות שבהן רמת החיים עלתה בקצב איטי יותר מאשר בישראל, כמו ארה"ב (0.7%) וגרמניה (1.2%), רמת החיים הנוכחית גבוהה בהרבה מרמת החיים בישראל, ולכן פוטנציאל הצמיחה שלהן נמוך יותר מלכתחילה.
תמ"ג לנפש, מדינות נבחרות 2011-2001
מחברי הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, מונים שתי סיבות עיקריות לכך שישראל אינה מנצלת את פוטנציאל הצמיחה שלה ואינה מדביקה את הפער עם מדינות המערב. הסיבה הראשונה, היא חוסר יציבות כלכלי שנובע מהמצב הביטחוני בארץ. הסיבה השנייה, היא מדיניות ההשקעות.
כסף הולך אל כסף
כולנו משקיעים כסף, גם אם אין לנו יועץ השקעות ותיק מניות. כאשר אזרח מפקיד את כספו בבנק, הבנק משקיע את הכסף וצובר רווחים על ההשקעה. זוהי התמורה שהוא מקבל עבור השירותים שהוא נותן ללקוחותיו. הכסף שאנו חוסכים מדי חודש לפנסיה, מושקע דרך הבורסה. כך יכולה קרן הפנסיה להחזיר לנו בזקנתנו יותר כסף ממה שצברנו ובכל זאת להיות מאוזנת כלכלית.
על פי ההיגיון הזה, גידול בהיקף החסכונות והפיקדונות בבנקים אמור להוביל לגידול בהשקעות במשק. אך מחברי הדו"ח בדקו ומצאו כי בשנים 1995-2010 גדלה ההשקעה בענפי המשק (השקעה בציוד לעסקים, בנייה, רכישת מכונות) פי 1.24, בעוד שהיקף החסכונות של הציבור גדל באותה תקופה בלמעלה מפי 3. נתון זה מעורר את השאלה, מדוע כספי הציבור שנצברים בחשבונות הבנקים ובקופות הפנסיה אינם מופנים לעבר השקעה בענפי המשק ויצירת מקומות עבודה חדשים?
"לאן הלך הכסף?", שואלים מחברי הדו"ח ומשיבים: "אל כסף נוסף. רווחים כספיים, במקום שיופנו להגדלת הכלכלה הריאלית - זו שבה כמעט כולנו חיים, הופנו ליצירת עוד כסף. הכלכלה הישראלית, כמו כלכלות רבות אחרות בעולם, עברה תהליך של פיננסיאליזציה. זה טוב למיעוט באוכלוסייה, זה לא טוב לרוב האוכלוסייה".
כאשר כותבים מחברי הדו"ח כי הפניית הכסף ליצירת עוד כסף מיטיבה עם מיעוט האוכלוסייה, הם מתייחסים לאותו חלק באוכלוסיה המכונה "המאיון העליון" או "האלפיון העליון". חתך זה של האוכלוסייה מורכב ממנהלי החברות הבורסאיות הגדולות ועיקר הכנסותיו הן מרווחי הון בבורסה.
על פי הדו"ח, בעשור האחרון התמ"ג בישראל צמח בכשליש, בעוד שהכנסות העשירון העליון ללא המאיון העליון כמעט שלא גדלו. לעומת זאת, בשנים 2003-2010 גדלו הכנסות המאיון העליון בכ-20%. על פי הדו"ח מדובר בכ-15 אלף משקי בית שבראשם עומדים, לרוב, שכירים.
תמ"ג והכנסה שנתית למשק בית בישראל, משקי בית שבראשם שכיר/ה, בעשירונים ובמאונים נבחרים, במחירי 2011 ועלות שכר של מנהלים בכירים (מנהלי החברות הגדולות בבורסה)
הצמיחה, טוענים מחברי הדו"ח, מורגשת יותר ככל שעולים בסולם ההכנסות. העשירים נהיים יותר עשירים. על פי הדו"ח, בשנת 2010 עלות השכר ממוצעת של מנהל באחת מהחברות הנסחרות במדד ת"א 25 (מדד 25 החברות הגדולות בבורסה בישראל) הייתה פי 2.7 מעלות שכרו בשנת 2001. הסיבה לכך היא הרווחים מהון דרך הבורסה, המהווים מרכיב מרכזי בשכרם של מנהלי החברות הגדולות במשק.
בשנת 2011, נרשמו ירידות משמעותיות במדדים בבורסה בתל אביב. בהתאם, הכנסות המאיון העליון קטנו בשנה זו בכ-20% בעוד שהכנסות העשירון העליון קטנו ב-7.4% בלבד. "הדינמיקה הכלכלית", כותבים מחברי הדו"ח, "משתקפת במיוחד בקרב בעלי ההון וההכנסות הגבוהות: בתקופות של צמיחה, אלה מתחזקים יותר מכלל האוכלוסייה. בתקופות של משבר הם חווים ירידות, בייחוד בהכנסותיהם משוק ההון".
את רווחיהם הרבים, מפיקים בני המאיון העליון מהשקעה פיננסית שמבוצעת לא פעם בחו"ל ואינה מניבה תשואה לכלל הציבור, שמשקיע את כספו בחברות דרך חשבון הבנק או קופת הפנסיה. רק אחוז נמוך מהכסף מופנה ליצירת מקומות עבודה, וגופים פיננסים בישראל אינם מעורבים בהשקעה בתשתיות תחבורה ציבוריות או בדיור להשכרה לטווח ארוך (למרות שלאחרונה נעשים צעדים לקידום הנושא).
לפנייה לכתב/ת 
