דילגו מעל המצוק, מה יקרה כשיגיעו לתקרה?
ההתגברות על המצוק הפיסקלי הדגימה מדוע התעקש אובמה לשמור אמונים לביידן. הסגן שיתף פעולה עם מנהיג הרפובליקנים בסנאט ושני בני ה-70 חילצו את ארה"ב בעוד הפוליטיקאים הצעירים היו עסוקים בעלבונות כמו "לך תזדיין". אובמה שב לחופשתו בהוואי, להתרענן לקראת הקרב הבא - תקרת החוב
"לך תזדיין". זה מה שסינן יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר לעבר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט הארי ריד, מחוץ לחדר הסגלגל בבית הלבן, בעיצומן של שיחות מתוחות על "המצוק הפיסקלי", על פי האתר "פוליטיקו". זה לא קורה בכל יום בוושינגטון המעונבת, אבל מאחורי השמות הגדולים והתארים הנוצצים, מדובר בבני אדם עם אגו עצום, יצרים פוליטיים חסרי מעצורים כמעט, וחששות מהרגע הדרמטי הזה, שחשף קבל עם ועולם את המנהיגות הרופסת שלהם.
ארה"ב נושמת לרווחה: "המצוק הפיסקלי" נמנע
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בסיכומו של דבר שני אישים אלה, ביינר וריד, נדחקו הצידה מאז סוף השבוע, בשיאו של המו"מ מאחורי הקלעים למנוע נפילה של הכלכלה האמריקנית למיתון.
את העבודה עשו שני פוליטיקאים משופשפים בני 70, סגן הנשיא ג'ו ביידן ומנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל, עם ניסיון כולל של 63 שנה בסנאט (36 שנה לביידן, 27 למקונאל), ידידות שעמדה במבחנים קשים בעבר ויכולת להבין האחד את הצרכים של השני ולהגיע לפשרה.
עכשיו ברור לגמרי מדוע התעקש הנשיא ברק אובמה לשמור אמונים לביידן כסגנו, אף שמבחינה אלקטורלית הוא לא נחשב לנכס. הניסיון שלו בגבעת הקפיטל, הבנת התהליכים והנפשות הפועלות, הקשרים האישים החמים שיצר, הם שעושים את ההבדל ברגע האמת. לביידן יש את מה שאובמה עצמו חסר ולכן הסגן נשלח לחזית גבעת הקפיטול בעוד הנשיא עצמו הנהיג מאחור, מהבית הלבן.
ביידן, שהצטייר בעבר כסגן בובה, התגלה שוב כבעל יכולת לפתור בעיות עבור אובמה, החל מהיציאה מעיראק, ועד לטבח בבית הספר בקונטיקט. היכולת שלו בולטת בעיקר בגבעת הקפיטול, ותפקידו יהיה קריטי במשברים המצפים מעבר לפינה. אם תרצו, זוהי תחילת המרוץ של ג'ו ביידן לנשיאות ב-2016.
מצד שני ניצב מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, איש חכם ואסטרטג פוליטי משובח, שידע שהוא חייב להגיע להסכם בנושא המצוק הפיסקלי, ולשים את המשבר הזה מאחוריו, כי מדובר בקרב אבוד. הוא הבין שכרפובליקני המתנגד להעלאת מסים הוא אינו יכול להיות חתום על העלאת מסים קשה בהיעדר הסכם. הוא הוביל לפשרה שהייתה בעצם ניצחון בנקודות של אובמה, כדי לדחות את המלחמה הפוליטית לקרב האמיתי שיתנהל בעוד חודשיים על הקיצוץ בהוצאות הממשל.
מקונל סיפק את הסחורה בסנאט ומרבית הרפובליקנים הצטרפו לסנאטורים הדמוקרטים, שהם הרוב, להשגת רוב איתן בהצבעה. בקרב הבא הוא יהיה נוקשה הרבה יותר. מקונל עצמו בא ממדינת קנטקי השמרנית והוא יעמוד לבחירה מחודשת בעוד שנתיים.
בבית הנבחרים שולטים הרפובליקנים. מנהיגם בבית, אריק קנטור, הודיע מראש על התנגדותו לפשרה ולצדו עמדה מרבית הסיעה. אבל הוא לא הפריע ליו"ר ביינר להביא להצבעה את גרסת הסנאט. הגרסה עברה, אבל ההנהגה הרפובליקנית נותרה מפוצלת: ביינר ופול ריאן הצביעו בעד. קנטור הצביע נגד. נראה שאין זה עיתוי מתאים מבחינת קנטור להנהיג מרד בביינר, אבל ההודעה המוקדמת על התנגדות שלו נועדה לסמן מיהו המנהיג האמיתי של הרפובליקנים בבית הנבחרים.
בבית הלבן ידעו שביינר מוגבל ביכולתו להפגין גמישות בגלל ההרכב של הסיעה הרפובליקנית, שבה אנשי תנועת מסיבת התה. אלה הגיעו לוושינגטון בזכות הבטחתם לא להעלות מיסים והתחייבותם לחתוך בבשר החי של ההוצאות ולהכניס את אמריקה לתקופת צנע. אבל ככה אי אפשר להגיע לפשרות ולהסכמים מול הדמוקרטים בקונגרס מפוצל ובבית לבן שאינו בשליטתם. אבל המחויבות של רבים מהצירים היא למי שמימנו את מערכת הבחירות שלהם. הם יצטרכו לעמוד לבחירה מחודשת בעוד שנתיים והם מפחדים ממי שמממן אותם, אולי יותר מחששם מהצרות של אמריקה.
המנוחה שלפני הקרב
הלילה זה היה ניצחון של אובמה שעמד בהבטחת הבחירות שלו לא להעלות מיסים ל-98 אחוזים מהאמריקנים, אלא רק לעשירים ביותר. אבל הנשיא האמריקני יודע שזהו ניצחון בנקודות בלבד. הקרב העיקרי מחכה לו ממש מעבר לפינה. במרס הוא ידרוש מהקונגרס להצביע שוב על העלאת תקרת החוב הלאומי, העומדת עכשיו על סכום אסטרונומי של 16 טריליון דולר.
לא לחינם שיגר אובמה הלילה את המסרים שלו לצד הרפובליקני לגבי הקרב על תקרת החוב הלאומי, המותירה את הממשל בלי מזומנים.
מבחינת אובמה, אם לא תועלה תקרת החוב, לא יוכל הממשל לשלם עבור הפעולות שהקונגרס עצמו אישר בתקציבים הקודמים. "אני לא אתווכח עם הקונגרס הזה על האם הוא צריך לשלם את ההלוואות שהוא צבר באמצעות החוקים שהוא העביר", אמר אובמה לאחר ההכרזה על הסכם המצוק הפיסקלי.
אובמה הזהיר שלמלחמה על תקרת החוב יהיו "תוצאות קטסטרופליות לכלכלה העולמית, גרועות הרבה יותר מההשפעה של המצוק הפיסקלי". הוא סימן יעד לאומי - "להגיע להסכמים בלי דרמות ובלי להפחיד את הציבור". אבל הוא יודע שמעבר לפינה מחכה לו קרב פוליטי שלעומתו המצוק הפיסקלי נראה כמו דילוג קליל.
כיצד יכול הנשיא להימנע מעימות עם הקונגרס? להשבית את השירותים הציבוריים ולהאשים את הרפובליקנים?
אובמה עצמו דחה את כל הקרבות הפוליטיים הללו עד לאחר הבחירות. הכול התנקז לחצי הראשון של שנת 2013.
"כולנו זקוקים למנוחה", העיר אובמה בחדר התידרוכים של כתבי הבית הלבן וכעבור כמה דקות הוא כבר היה כבר בדרכו למטוס חיל האוויר מספר 1. את כמעט עשר שעות הטיסה להוואי, שאותה נאלץ לנטוש לטובת וושינגטון, הוא העביר בשינה טובה, לקראת הנחיתה לפנות בוקר. בשש בבוקר שעון מקומי, עשה אובמה את דרכו לחדר כושר בבסיס צבאי בהונולולו. הוא זקוק למנוחה ולהתרעננות לקראת הקרבות הצפויים לו בשבועות ובחודשים הקרובים בגבעת הקפיטול.
לפנייה לכתב/ת 
