בנאדו לא שובר סטיגמה / טור
בשבועות הקרובים יתברר אם ההצלחה של מאמן מכבי חיפה היא קצרת מועד, או שהוא מזניק את קבוצתו לעונת פלא. כבר היו לפניו מאמנים שהגיעו מהנוער והצליחו, אבל הסיפור שלו מרתק. אבינעם פורת על נסיקת הירוקים
סידרת הקסם המדהימה של אריק בנאדו, שהעלתה את מכבי חיפה מאיזור הירידה עד למאבק בסביבות הצמרת, מעלה את השאלה אם נשברת בכך סטיגמה. מאמן בלי רזומה בקבוצת בוגרים, ועוד מבכירות הכדורגל הישראלי, משיג בינתיים (והדגש על בינתיים), תוצאות טובות יותר בהשוואה למאמנים מוערכים ומנוסים, הנהנים משכר גבוה הודות לדף ההישגים שלהם.
התקצירים של ynet ספורט:
- חיפה חוגגת, ערן לוי בתפקיד מאסטר שף / תקצירי ליגת העל
- צפו בהפסד הדרמטי של מכבי ת"א לקאחה / תקצירי היורוליג
- מנצ'סטר ללא הפסקה, צ'לסי נעצרה / תקצירי אנגליה
- כדורסל: פניני חזר למלחה - וניצח / תקצירי ליגת ווינר
האם באמת בנאדו מתאים יותר מראובן עטר, שהגיע למכבי חיפה עם קבלות מוכחות במכבי נתניה ובית"ר ירושלים? נכון לעכשיו, התוצאות מעניקות את העדיפות לבנאדו.
מצד שני, צריך לזכור שמדובר באחד המקצועות ההפכפכים ביותר בעולם. כמעט לכל מאמן יש תקופות טובות, לפעמים גדולות - אבל גם נפילות.
בנאדו טרי מדי ועדיין לא התנסה בצד הכואב. אפשר רק לאחל לו שיחווה כמה שפחות כאבים צורבים בחלון ההזדמנויות שנפתח בפניו.
אין ספק שהמזל, ואי-אפשר להתעלם ממנו כשמדובר בכדורגל ("השפיץ של הנעל", כמו שאמר בזמנו שלמה שרף), עושה הבדל. אלא שלא רק על המזל לבדו יחיה המאמן. גם, אבל לא רק.
בנאדו הוזנק מקבוצת הנוער, לתוך הקלחת המבעבעת של הבוגרים. הוא הגיע במצב טוב יחסית: יותר גרוע לא יכול להיות, רק להשתפר.
עד שאנחנו מגיעים לסיפור תולדות השיפור, צריך להבהיר שאחד מיתרונותיו של בנאדו הוא הגעתו מהמערכת. לא בטוח שאם היה מוצנח מעמדת מעמדת מאמן הנוער של מכבי חיפה לאימון מכבי ת"א או הפועל ת"א, הוא היה מצליח בנסיון שלו.
בכל מקרה, נדרש זמן התאקלמות שנחסך ממנו במכבי חיפה בזכות הגעתו מהמערכת, וגם הודות לגב שהוא מקבל מהבעלים יעקב שחר (גם ראובן עטר קיבל כל עוד עבד עד לפיטורין).
בענין הסטיגמה, ככל שהיא מהווה תבלין לסיפור, היו כבר סיפורים רבים על מאמנים שהוטסו מהנוער ישר לבוגרים. נעים לדבר על שבירת מוסכמות, ולכן רבים נוטים לקבל זאת כשבירת סטיגמה גם כאשר זה לא מדויק.
אם אנחנו נאחזים באילנות גבוהים, אז פפ גואדיולה קיבל את ברצלונה האדירה בזכות היותו האיש שהעלה את ברצלונה ב' מהליגה הרביעית לשלישית. גם טיטו וילאנובה לא אימן שום קבוצה אחרת לפני שהחליף את גואדיולה בהר הגעש של הקאמפ נואו.
מישהו שמע עד לפני שנה על אנדריאה סטרמצ'יוני? האיש, בן 36, אימן את קבוצת הנוער של אינטר, ואחרי עונה רעה בקבוצה הראשונה קיבל את התפקיד. כיום, עם סטרמצ'יוני, אינטר מדורגת חמישית באיטליה.
בארץ אפשר לספר על שלמה שרף, שקיבל את הפועל כפר-סבא בגיל 27, יענקל'ה גרונדמן שהועלה לבוגרי בני יהודה בגיל 26, וגיא לוזון שקיבל
באותו גיל את מכבי פ"ת. העונה גם קודם ברק בכר, מאמן הנוער של האלופה אשתקד עירוני קרית שמונה. המכנה המשותף לכולם: כולם באו מהמערכת והצליחו בגדול.
עכשיו בואו נבדוק מה עשה בנאדו, שעטר לא הצליח לבצע. קודם כל, הוא הוריד את מד הלחץ שטיפס לגבהים עם בואו של עטר למועדון שהיה חלום חייו - והוא, במקביל, היה חלום האוהדים. עטר, הווינר, רצה תוצאות מהירות להתחלה שתתן לו את הרגיעה, ולרוע מזלו זה הלך הפוך.
אחרי הפסד 2:1 למכבי ת"א במשחק טוב יחסית בבלומפילד, בא ההפסד הנוסף בקרית אליעזר לקרית שמונה, וכדור השלג החל להתגלגל. בין הפתרונות שעטר רקח היו שינויים גדולים בהרכב הקבוצה, ביטוי לחוסר סבלנות.
השינויים וחוסר ההצלחה הביאו גם לשברים מצד שחקנים ממורמרים. בקיצור, הכל הלך הפוך. יכול להיות כי לו מכבי חיפה הייתה מצליחה לכבוש עוד שער בבלומפילד במשחק הפתיחה הטוב, או מנצחת את קרית שמונה בבית, הכל היה אחרת. מומנטום שהיה משאיר עד היום את עטר בקבוצה. אלא שזה לא קרה, ומההתנהלות שקרתה אחר כך עטר עוד ילמד לקראת המשך הקריירה (העונה קשה להאמין שיסכים לחזור לאמן).
בנאדו, לא רק שהכניס רוח חדשה, זכה לנצח את בית"ר ירושלים 1:2 בטדי במשחק שהחזיר את הצבע לפנים הירוקות. בסך הכל, בטדי תחת בנאדו ובבלומפילד עם עטר, שיחקה חיפה באותה הצורה, וטוב, אבל התוצאות היו אחרות. הנצחון בטדי הביא את הדבר הנחוץ ביותר: מומנטום.
בשבועות האחרונים מכבי חיפה כבר משחקת כדורגל ראוי, אבל זה קורה לאחר מספר תהליכים. מוט הבלמים עצר את הסיחרור כתוצאה מהעובדה שבנאדו, בדמותו ואופיו, הוא בלם מקצועי עם 94 הופעות בנבחרת, שיודע יותר מכל מאמן (אפילו מנוסה) לעשות את ההתאמות בהגנה.
התאום הנהדר בין אדין צ'וצ'אליץ' לדקל קינן, הוא הנדוניה של בנאדו מקריירת האימון. מכבי חיפה הפסיקה לספוג שערים, גם אם בין הקורות ניצב מי שהוגדר בתחילת העונה כשוער מספר 3, בויאן שראנוב. מספר המצבים ברחבתו פחת מאוד כתוצאה מההתאמות בהגנה.
כשההוברר כי שלב הבלימה הצליח, בנאדו עבר לטפל גם בשיפור ההתקפה. הזזתו של אייל גולסה קדימה הייתה שינוי משמעותי. התמקמותו של קטן בעמדות קדמיות ובאגפים תרמה. הצבת שני חלוצים, עמאשה ואזולאי, כצוות שמטריד הגנות, תרמה גם היא. חופש הפעולה של צ'וצ'אליץ לעלות קדימה הגבירה את בטחונו והוא הפך לבלם מספר 1 בליגת העל. ויש עוד דוגמאות.
בשבועות הקרובים נקבל עוד תשובות אם היה מדובר בהצלחה קצרת מועד, או שאריק בנאדו מזניק את מכבי לחיפה לעונת פלא. מה שברור בינתיים
הוא שאריק בנאדו, ההוא מקבוצת הנוער, עושה בינתיים עבודה ברמת הצלחה של מאמנים המשתכרים כחצי מיליון דולר בעונה.
האם הוא שובר סטיגמה? לא. עשו את זה כבר לפניו וברמות הגבוהות יותר, מאמנים שהגיעו מהנוער ובעיקר ממערכת אותה קבוצה. רק מה, הסיפור מרתק, ולא בטוח שאפילו בנאדו הפסיק לצבוט את עצמו ולהאמין שזה קורה דווקא לו.
לפנייה לכתב/ת 
