איילון יוצף פעם ב-100 שנה? מתברר שזה היום
מומחים התריעו מפני הצפת האיילון שוב, ומבקר המדינה תקף בחריפות מספר פעמים את התנהלות הגופים האחראים. מה עשתה המדינה עם האזהרות והדו"חות? כמיליון מתושבי המדינה חוו זאת על בשרם הבוקר
ומה עשתה מדינת ישראל עם התרעות מומחים? מתברר שלא הרבה. שכן את התוצאה ראו היום (ג') כמיליון ישראלים: נתיבי איילון נסגרו לתנועת כלי רכב בשני הכיוונים, וגרמו לפקקי ענק בכל איזור המרכז. רכבת ישראל נאלצה להשבית את פעילותה בין תחנות ההגנה והשלום, ולמעשה הפסיקה את השירות בין הדרום והצפון. הזכיינית שמפעילה את הנתיב המהיר בכניסה הדרומית לתל-אביב, הודיעה על סגירתו. ומאות אלפים בילו שעות ארוכות במכוניות, אוטובוסים ומוניות.
מה עושים ב-10 שנים?
ההצפה היום בנחל איילון עוררה מיד השוואה לחורף 1992-1991, אז נסגרו נתיבי איילון לא פחות משלוש פעמים. בהצפה הראשונה, בדצמבר 1991, נלכדו בכביש כ-140 מכוניות. בנוסף, הצפת נחל איילון גרמה באותו חורף נזקים עצומים לכביש עצמו, למסילת הרכבת, ואף לשכונות בסביבת הנחל.
מבקר המדינה החליט לבדוק את הנושא כבר ב-1993, ופרסם דו"ח חמור שבו תקף בחריפות את התנהלות כל הגורמים הרלוונטיים, תוך שהוא מבהיר כי יש לתקן את הליקויים שנמצאו - ולאלתר.
"כל עוד רואים בתעלת איילון ובמורד נחל הירקון - שנועדו להוליך את גל השיטפון לעבר הים בלא לגרום להצפות ונזקים - עניין משני בחשיבותו לתעבורה, וכל עוד לא יושקעו הסכומים הנדרשים להסדרתם, לתחזוקתם ולתפעולם, עלולים מי שיטפונות להציף שוב שטחים מאוכלסים", התריע דו"ח הביקורת.
אלא שגם כעבור עשור, ההתקדמות בטיפול בליקויים הייתה חלקית בלבד. דו"ח נוסף של המבקר, משנת 2004, מצא כי "לא זו בלבד שבמשך יותר מעשר שנים לא הוחל בהסדרת תעלת איילון ובהתאמתה לזרימה הצפויה, אלא שבתקופה זו גדל היקף הבנייה במעלה הנחל, דבר שהגדיל את סכנת ההצפה בשטח הבנוי ואת תכיפותה".
רמת הגנה נמוכה מהסטנדרט
האם דו"ח המעקב של המבקר גרם לתיקון כל הליקויים? ממש לא. ביוני 2006 התריע מנהל אגף ניקוז במשרד החקלאות כי "במצב הנוכחי, גוש דן חשוף לסיכוני הצפות הרסניות כתוצאה מזרימות המתרכזות מכל אגן האיילון אל תעלת נתיבי איילון". יתרה מכך, הזהיר מנהל האגף, התעלה מספקת רמת הגנה "נמוכה מכל סטנדרט מקובל לגבי עורק ניקוז ראשי שעובר בלב מטרופולין אורבני".
כאמור, שנתיים לאחר מכן, הזהיר מומחה נוסף מפני הצפות בתעלת איילון, שיפגעו בעיקר בנתיבי איילון. הוא גם התריע בפני מבקר המדינה כי הבעיות שגורמות לסיכונים האלה - "עדיין לא טופלו ביסודיות". במרץ 2008, בדיון שנערך במשרד החקלאות בעקבות אזהרת המומחה, ציין מנהל אגף הניקוז כי "הדאגה היא ממשך הזמן הצפוי עד ליישום התוכנית להגנה משיטפונות האיילון, שנשענת על מאגר ריסון גאויות בפארק 'אריאל שרון'".
על-פי דו"ח שלישי של המבקר, מ-2009, ברשות המים דחו את האזהרות וההתרעות. ביוני 2008 התקיים ברשות דיון מקצועי, ובו נקבע כי החישובים של המומחה מוטעים. בתגובה שהעבירו באוגוסט באותה שנה, הבהירו ברשות למבקר המדינה כי "התקיימו כמה פגישות עם מומחים בתחום מהשירות ההידרולוגי, מהתחנה לחקר הסחף ומרשות ניקוז ירקון, והם אישרו את נתוני התכנון".
באותו דיון, כך ממשיך דו"ח המבקר, גם סוכם כי "יש להגן על נתיבי איילון ומורד הירקון לתקופת חזרה של 100 שנה". במלים פשוטות, בדיון נקבע כי יש להכין את מערכת הניקוז לטיפול בנפחי מים שצפויים רק פעם ב-100 שנה. ובכן, מתברר שפעם ב-100 זה ממש היום.
לפנייה לכתב/ת 
