מדריך: כך תזהו מי מטפל בכם בביה"ח לפי המדים

בניגוד לרוב מקומות העבודה, המדים של אנשי הצוות הרפואי הם בין הססגוניים ביותר - אך לא רק. מתברר שהמדים הללו גם מצביעים על תפקידם של אנשי הצוות - ואפילו על בכירותם. לבנים, סגולים, תכולים, ירוקים, או סתם לבוש "אזרחי" נותנים רמז, גם למרחוק, מה תפקידו בכוח של זה שמטפל בכם, האם הוא מורשה להזריק לכם תרופה או לגלות מתי תשתחררו הביתה.

הכתבות האחרונות בערוץ בריאות:

כך תזהו: מתי כאב הראש מבשר - יש לך בעיה חמורה

ריצה הורסת את הברכיים? 8 מיתוסים מהמסלול

פייסבוק מגלה: מי מהחברים הדביק אותך בשפעת?

כדי שלא תתבלבלו הכנו עבורכם מדריך מיוחד לזיהוי תפקידם של אנשי צוות בית החולים על פי הגרדרובה:

רופא בכיר

מי: מנהל מחלקה, סגנו או רופא בכיר (המכונה: "סניור" או "הבכיר"), האחראי על הפעילות במחלקה.

המדים: כעיקרון, הרופאים אינם מחוייבים במדים רשמיים, וכל רופא, בכיר זוטר מתמחה או סטאז'ר - רשאי להחליט בעצמו כיצד להתלבש כך שאין מדים רשמיים, פרט למחלקות כירורגיה וטיפול נמרץ בהם קיימים מדי "סקראבס" סטריליים או נקיים. כך או כך מרבית הרופאים הבכירים בוחרים בלבוש אזרחי אלגנטי. בעבר הייתה זו חליפה ועניבה, אולם בשנים האחרונות הופצה הנחייה לאנשי צוות רפואי שלא להתהלך בבית החולים עם עניבה, העלולה להעביר חיידקים מחולה לחולה. כיום בוחרים הרופאים הבכירים לרוב בחולצה מכופתרת, עם או בלי חלוק לבן ארוך מעליה, או חלוק לבן קצר. הרופא ישא לרוב על צווארו סטטוסקופ, פרט לגינקולוגים, רופאי עור, רופאי מקצועות הכירורגיה (אף אוזן גרון, אורתופדיה, נוירוכירורגיה, עיניים) ופסיכיאטרים, שאינם זקוקים לו.

ד"ר מיכאל ביים. סניור זה בכיר(צילום: דינה פרנקל)

רופא מתמחה

מי: רופא שסיים את שש שנות לימודי הרפואה ושנת ההתלמדות (סטאז') ובחר להתמקצע ולהתמקד באחד מתחומי הרפואה השונים. רופא מתמחה הוא רופא לכל דבר ומורשה לבצע טיפולים מלאים, לרשום תרופות, לשחרר חולים מאישפוז ובאישור מיוחד גם לשחרר חולים המגיעים לחדר המיון. למעשה, הרופאים המתמחים הם אלה שנשארים בבית החולים לאחר השעה ארבע, ואחראים לרפא ולהציל אתכם עד הבוקר שלמחרת. הרופאים המתמחים מטפלים גם במרפאות המשפחה והילדים בקופות החולים, ומקבלים חולים ככל רופא בכיר.

הלבוש: כאמור, רופאים במחלקות שאינן כירורגיות או יחידות טיפול נמרץ, אינם מחוייבים במדים ספציפיים. אולם הנוהג הוא להתהלך עם סטטוסקופ על הצוואר (פרט למחלקות פסיכיאטריה, עור,  גינקולוגיה ומקצועות הכירורגיה) וחלוק קצר. מיעוט מהרופאים בוחרים בחלוק ארוך, הנוח פחות לעבודה השוטפת. במחלקות טיפול נמרץ, פגיה ומחלקות כירורגיות ובימי תורנות בוחרים מרבית המתמחים ללבוש את מדי הסקראבס (מכנסיים וחולצה ירוקים או כחולים), הן משום שהם נקיים או סטריליים, אבל גם בהיותם דקים, נוחים לתנועה, וגם מאפשרים, אם יש זמן קצר באישון לילה, לחטוף תנומה זריזה של מספר דקות במהלך התורנות המתישה, הנמשכת 26 שעות רצופות.

מתמחים. עובדים סביב השעון(צילום: ירון ברנר)

רופא סטאז'ר

מי: נקרא גם "רופא צוער". סטאז'ר הוא מי שסיים בהצלחה שש שנים של לימודי רפואה באוניברסיטה ועבר בהצלחה את הבחינה הממשלתית לקראת סטאז', הנערכת לבוגרי חו"ל ואותה עורכים משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית, או את בחינות הגמר הנערכות לבוגרי הארץ על ידי האוניברסיטאות.

במהלך הסטאז' יעבור הרופא הטרי מדי חודשיים בין שש המחלקות העיקריות, יסייע בקבלת חולים וכתיבת מכתבי שחרור, ישתתף בביקורי רופאים, יטול בדיקות דם,  יצפה ויסייע בניתוחים, יבקר בישיבות ולמעשה יקבל את הכשרתו הראשונית במחלקות פנימית, ילדים, כירורגיה, חדר מיון ובמחלקות בחירה.

בחודשי שנת הסטאז' מגבש הרופא הצעיר את תחומי העניין שלו. חשוב לציין כי רופא סטאז'ר רשאי לפעול רק בצמוד לרופא מורשה, והוא אינו רשאי לרשום על דעת עצמו תרופות או לבצע פעילויות רפואיות, אלא באישור או הנחיה של הרופא. בתום תקופת הסטאז', אם יעבור אותה בהצלחה, יקבל רשיון לעסוק ברפואה בישראל עם מספר רפואי.

הלבוש: כאמור, הלבוש נתון לבחירה אישית של הסטאז'ר, והוא דומה לזה של מתמחה. סטטוסקופ על צווארו, חלוק לבן קצר (ולעתים חלוק לבן ארוך), ובמחלקות כירורגיות, טיפול נמרץ ובתורנויות מדים ירוקים או כחולים (סקראבס).

מי: כפי שראינו משביתת האחיות האחרונה, וגם זו הקודמת לה - ללא אחיות, בית החולים חדל מלתפקד באופן תקין. האחות היא זו שאמונה על הקשר בין המטופל לרופא, ועל הטיפול השוטף בו הכולל חלוקת תרופות, מדדים, בדיקות, סיוע לרופא ולפעילות המחלה ותדרוך החולה. אחיות חדר מיון וטיפול נמרץ עוברות בנוסף ללימודי הסיעוד קורס נוסף הקרוי "על בסיסי" המכשיר אותם לרפואת החירום. אחיות בחדר הלידה עוברות אף הן הכשרה ארוכה בקורס מיילדות.

הלבוש: אחות במרבית המקרים לא תישא סטטוסקופ על הצוואר. הלבוש משתנה בין בתי החולים: ברובם אחיות תלבשנה מכנסיים וחולצה לבנים. בחלק מבתי החולים המכנסיים יישארו לבנים אולם החולצה של אחות חדר מיון או טיפול נמרץ תהיה ירוקה, כחולה, לבנה או ורודה.

אחות מחלקה. לבן ומצוייר(צילום: דינה פרנקל)

טל גבע, אחות מחלקה(צילום: יובל חן)

מי: רופאים מנתחים, מרדימים, אחיות, טכנאים

הלבוש: בחדר הניתוח הלבוש הוא ייחודי, ואסור ללכת איתו למחלקות אחרות בשל הצורך לשמור על סטריליות מקסימלית בסביבה. הביגוד ניתן לרוב באמצעות מכונה הדומה למכונה אוטומטית לממכר ממתקים. לאחר שאיש הצוות מעביר את כרטיסו המגנטי, הוא בוחר את המידה הנחוצה והבגד נופל לכיוון הפתח. הביגוד הוא לרוב בצבע סגול, עם תווית גדולה האוסרת על העובד להתהלך איתו מחוץ לסביבת חדר הניתוח. צוותי חדר הניתוח נדרשים לעטות על ראשם וגם על נעליהם כיסוי ראש חד פעמי. בחדר הניתוח ילבשו על המדים הללו מדים סטריליים נוספים, כפפות ומסיכת פה.

חדר ניתוח. שומרים סטריליות(צילום: דינה פרנקל)

מי: בוגר תואר ראשון בתחום. הפיזיותרפיסט עושה שימוש בתרגילים, מניפולציות ועזרים שונים כדי לסייע לשיקום אורתופדי, נשימתי, לטיפול בפגיעות נוירולוגיות, לשיקום חולי לב, לטיפול בפציעות שרירים גידים ועצמות, לשיפור בעיות יציבה ולטיפול בבעיות התפתחות בתינוקות וילדים. הוא מטפל לאחר הפניה מהרופא המטפל או מרופא המחלקה. בבית החולים מגיע המאושפז לחדר הפיזיותרפיה לצורך התרגול. במקרים של מאושפזים המרותקים למיטתם, מגיע הפיזיותרפיסט למחלקה.

הלבוש: אזרחי, עם חלוק לבן קצר וללא סטטוסקופ, או מדים בצבעים שונים, לרוב מכנסיים וחולצה לבנים, או מכנסיים לבנים וחולצה כחולה.

פיזיותרפיסטית. כחול לבן(צילום: דינה פרנקל)

מי: אחראית נקיון וחלוקת מזון במחלקה.

הלבוש: מכנסיים וחולצה כחולים. ניתן להבדיל בין רופא מתמחה או סטאז'ר לבין כוח עזר על ידי כך שהרופא יענוד לצווארו סטטוסקופ וכיסיו יהיו עמוסים בעטים, פנקסים וספרונים. במרבית המקרים הרופאים המתמחים והסטאז'רים יהיו צעירים יותר מצוות כוח העזר.

כח עזר. תחזוקה ומזון(צילום: דינה פרנקל)

מי: אחראי על הסעת חולים ובדיקות בין כותלי בית החולים.

הלבוש: יכול להיות אזרחי עם חולצה כחולה כהה יותר מזו של כוח העזר או של האחות או מדים מלאים כחולים. כמו במקרה של כוח העזר, גם אנשי השינוע אינם עונדים סטטוסקופ לצווארם.

איש שינוע. דומה אבל שונה(צילום: דינה פרנקל)

תגים מזהים

על פי הנחיות בתי החולים וקופות החולים, כל אנשי הצוות הרפואי צריכים לענוד תג מזהה, המציין את שמם המלא, תמונתם ותפקידם בבית החולים או בקהילה, כלומר בקופת החולים. אנשי צוות רבים נוהגים להפוך את התג מפאת מבוכה מתמונתם, או כדי להסתיר את שמם, אולם זוהי זכותו המלאה של המטופל לדרוש לראות את פרטיו המלאים של איש הצוות העומד מולו.

לעתים קיים דמיון בין לבוש אנשי הצוות השונים, ותחילה קשה לדעת מי העומד מולך, אולם התג נותן את המידע הדרוש לכם, כדי שתדעו בוודאות - מי מטפל בכם.

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet