קרקע חינם ומס עשירים: מצעי המפלגות בכלכלה
איזו מפלגה טוענת למרכז ונוטה לסוציאליזם (וזו לא העבודה), מי מציעה דיור בהנחה לאנשי צבא (לא הליכוד) איזו סיעה תגבה מנתניהו את המחיר הגבוה ביותר בקואליציה (ש"ס או הבית היהודי?) ומי לא טרח בכלל לפרסם מצע כלכלי?
יום למחרת סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת ה-19, תתייצב דפני ליף בבית משפט בתל אביב, שם ידונו בכתב האישום שהוגש נגדה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו . העיתוי, גם אם הוא מקרי, אירוני, שכן ליף היא האישיות שהשפיעה יותר מכל על מערכת הבחירות הזו. המחאה שהובילה בקיץ האחרון הפכה את מערכת הבחירות הנוכחית לראשונה בתולדות המדינה שבה הנושא הכלכלי-חברתי משתווה בחשיבותו, ואולי אפילו עולה בחשיבותו, על הנושא המדיני.
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
שינוי המגמה שעובר על הציבוריות הישראלית ניכר לעין כאשר בוחנים את מצעי המפלגות הגדולות, אלו שצפויות על פי הסקרים לקבל יותר מ-10 מושבים בכנסת הבאה. גם מפלגות שנחשבות ל"מדיניות" בצורה מובהקת, כמו "התנועה" ו"הבית היהודי", מעניקות משקל רב לנושאים הכלכליים במצע שלהן ואף מקדישות לנושא יותר עמודים מאשר לנושא המדיני-ביטחוני.
יתכן, שמגמה זו משקפת גם את היאוש והקיפאון שמאפיינים את יחסם של תושבי הארץ כלפי תהליך השלום והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך אין די בכך כדי להסביר את העניין הגובר דווקא בנושאים כמו התחרותיות במשק, יוקר המחיה, ניהול תקציב המדינה והפנסיה.
מבלי להתייחס לשאלה - עד כמה המפלגות עצמן לוקחות ברצינות את תוכן המצע שלהן ועד כמה הן מתכוונות להביא את העקרונות הללו בחשבון, אם וכאשר ישבו לשולחן המשא ומתן הקואליציוני – ניתן לומר שהמצעים עצמם משקפים מהפך ביחסים בין הציבור לנבחריו בסוגיות כלכליות.
המבקשים לקבל מהעם מנדט לשלוט יודעים כי הם אינם יכולים להסתפק באמירות חלולות כגון "דאגה לחלשים", "הגנה על מעמד הביניים" או "חיזוק הפריפריה". הם חשים צורך להציג תכניות מפורטות, הכוללות את היקף ההוצאה התקציבית, וגם להסביר מהיכן יבוא הכסף למימוש התכניות.
העיסוק המוגבר בנושאים כלכליים גם חושף פערים מפתיעים בין עמדותיהן של מפלגות הנחשבות כשייכות לאותו "גוש", על פי החלוקה המסורתית שמתבססת על השקפות מדיניות-ביטחוניות. עיון במצעיהן של מפלגות המרכז-שמאל חושף עימות בין גישות כלכליות שונות בתכלית ועיון במצעיהן של מפלגות ימין, כמו גם במדיניותה של מפלגת השלטון הנוכחית, מגלה כי בנושאים מסוימים הן תומכות בצעדים שאינם מאפיינים בדרך כלל את מדיניותן הכלכלית של מפלגות ימין בעולם.
להגדיל את התקציב: מפלגת העבודה
המפלגה הראשונה שהציגה מצע כלכלי נרחב במערכת הבחירות הנוכחית, ובכך הציבה את הרף למפלגות האחרות, היא מפלגת העבודה. המצע הכלכלי של מפלגת העבודה נשען על מסורת ארוכת יומין של השקפה סוציאל-דמוקרטית, הדוגלת בהגדלת מידת המעורבות של הממשלה בחיי האזרחים באמצעות הרחבת תקציב המדינה והרחבת הבעלות והפיקוח של המדינה על חברות במשק.
למעשה, המצע של מפלגת העבודה הוא תכנית נרחבת להגדלת ההוצאה הציבורית בכ-138 מיליארד שקל על פני תקופה של 5 שנים. זאת, תוך העלאת המיסוי הישיר, בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות, ושמירה על גירעון של 3%.
תקציב ומיסוי |
- מעבר להטבה דיפרנציאלית במסגרת חוק עידוד השקעות הון ומס חברות, והעלאת מס החברות ל-30% בממוצע; - העלאת מס הון ל-35% לבעלי שליטה ו-30% לבעלי מניות; - הטלת מס של 5% על ירושות של יותר מ-15 מיליון שקל, שיעלה עד לרמה של 12.5% על ירושות של יותר מ-30 מיליון שקל; - העלאת המס על הכנסות של מעל 50 אלף שקל בחודש מ-48% ל-50%; - החלת מסקנות ועדת ששינסקי על כל אוצרות הטבע, לרבות כימיקלים, מים וחול; - ביטול הפחתות המכסים על יבוא; - גודל תקציב שמבוסס על ההכנסות ממסים; - הגבלת חוק ההסדרים. |
נדל"ן |
- בניית אלפי יחידות דיור בערים בלי מחיר קרקע, שיוחכרו לזוגות צעירים ל-10 שנים תמורת 600 אלף שקל שיוחזרו להם בתום ההחכרה; - 800 דירות חדשות לדיור הציבורי והוספת 800 משכנתאות מסובסדות; - הנחות בקרקע ליזמים תמורת הקצאת 5% מהדירות לדיור בר השגה; - חקיקה המסדירה את היחסים בין השוכר למשכיר, הכוללת הקמת נציבות תלונות, פיקוח על שכר הדירה ועידוד שכירות ארוכת טווח. |
יוקר המחיה |
- הורדת המע"מ על מוצרי יסוד ל-8%; - הכנסת מוצרי מזון נוספים לפיקוח. |
רווחה |
- ביטוח סיעודי לכולם; - ביטול הפרטת שירותי בריאות לתלמידים; - הפסקת האשפוז במסדרון; - הפחתת ההשתתפות העצמית בתשלום לקופות חולים; - עדכון קבוע של סל שירותי הבריאות; - חינוך חינם מגיל שנתיים; - הארכת חופשת הלידה ל-16 שבועות; - ביטול ההשתתפות העצמית בשירותי רווחה. |
עבודה |
- הגדלת ההשקעה בהכשרה תעסוקתית; - ביטול עבודת הקבלן בשירות המדינה; - הגדלת מספר הפקחים של משרד התמ"ת ל-300 לפחות; - העלאת שכר המינימום ל-55% מהשכר הממוצע; - הנפקת אג"ח מיועדות להבטחת התשואה על קרן הפנסיה; - יצירת מסלול פנסיוני לעניים דרך ביטוח לאומי; - הקמת ועדה לשינוי המודל הפנסיוני, כך שיבטיח גם תשואה וגם השקעה שמניבה תועלת לציבור. |
שוק ההון |
- הגבלת שכר הבכירים לפי 50 משכרו של הזוטר ביותר בחברה; - הטלת אחריות אישית של בעל השליטה על אגרות חוב; - מניעת שימוש בדיבידנדים של חברת הבת לרכישה של חברות אחרות; -איסור על חלוקת דיבידנדים מרווחי שנים קודמות או משערוך נכסים שטרם מומשו; - הסדרת תחום הערכות השווי; - פירוק פירמידות בנות יותר מ-2 שכבות; - יישום מסקנות ועדת הריכוזיות. |
במפלגת העבודה מציבים את תכניתם הכלכלית כתגובה הולמת למדיניות הקיצוצים וההפרטות שבה החל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עוד במהלך כהונתו כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. בעבודה רואים במדיניות זו התנערות של המדינה מאחריותה כלפי האזרחים וקוראים להשיב למדינה את יכולתה להשפיע על חיי האזרחים דרך הגדלת התקציב והעלאת מסים.
בין סוציאליזם ישן לאוליגרכיזם חדש: "התנועה"
במפלגת "התנועה" שבראשות ציפי לבני, בחרו להציג את תכניתם הכלכלית כ"דרך אמצע", בין הגישה הליברלית והמפריטה שמייצג נתניהו לבין הגישה שמציעה שלי יחימוביץ', העומדת בראש מפלגת העבודה. במצע החברתי-כלכלי של "התנועה" מכונה דרכו של נתניהו "אוליגרכיזם חדש", בעוד שדרכה של יחימוביץ' מכונה "סוציאליזם ישן". את תכניתם שלהם מכנים לבני ועמיתיה "כלכלה מאפשרת".
משמה של התכנית ניתן להסיק שביסודה עומדת ההנחה שהשוק החופשי אינו הבעיה, וכי הממשלה אינה צריכה לשאוף להגדיל את מעורבותה בכלכלה. הבעיה, נטען במצעה של "התנועה", נעוצה בגורמים שחוסמים חלקים גדולים של העם מגישה אל ההון שיוצר השוק החופשי ועל הממשלה מוטלת האחריות להסיר את החסמים הללו.
ואכן, מצעה של "התנועה" אינו כולל דרישה להגדלה משמעותית של תקציב המדינה, אם כי המפלגה דוגלת בניסוחו של כלל חדש לחישוב גודל התקציב, המבוסס על תחזית הצמיחה לשנה הבאה ולא על ממוצע הצמיחה בשנים קודמות. כמו כן, "התנועה" היא המפלגה היחידה שמציינת במצעה את חשיבותו של התהליך המדיני לכלכלה הישראלית ומתייחסת אליו במסגרת המצע הכלכלי כאל צעד הכרחי לקידום הצמיחה במשק.
תקציב ומיסוי |
- קיצוץ בתקציב הביטחון; הפסקת ההשקעה בהתנחלויות; - חישוב תקרת ההוצאה בתקציב לפי תחזית הצמיחה ולא לפי הצמיחה הממוצעת בשנים קודמות; - מע"מ דיפרנציאלי: 5% על מוצרי יסוד ומוצרים לתינוקות ו-25% על מוצרי יוקרה; - לאפשר לעסקים קטנים לצבור הפסדים משנה לשנה; - שכר הבכירים יוכר לצורכי מס עד לתקרה מסוימת; - 65% מס על הכנסות מעל ל-100 אלף שקל, 75% על הכנסות מעל 200 אלף שקל; |
נדל"ן |
- מגרשים חינם וסבסוד של חצי מעלות פיתוח התשתיות באזורי פיתוח ועדיפות לאומית; - הקצאת 10% מהתחלות הבנייה בערים להשכרה; - גביית ארנונה מדירות ריקות; - קידום חוק שכירות מפוקחת של ח"כ שלמה מולה; - פטור ממע"מ על דירה ראשונה; - מס על רווחים משכירות ועל רווחים ממכירת דירה נוספת; - הפשרת חוק הדיור הציבורי והעברת הרווחים ממכירת דירות ציבוריות לבניית דירות נוספות; - איסור מוחלט על הענקת משכנתא למשקיעים; - לחייב יזמים להתחיל בנייה תוך שנה וחצי מקבלת הקרקע ולסיים בנייה תוך 3 שנים; - הקצאת 20% מכל פרויקט בנייה חדש לדיור בר השגה; - תיקון הקריטריונים לקבלת דיור בר השגה; - פטור ממס על הריבית במשכנתא עד לתקרה מסוימת. |
רווחה | - חקיקת "חוק יסוד זכויות חברתיות": החוק יגדיר מהו המינימום שהמדינה אחראית לו בתחום הדיור, הבריאות והחינוך. |
עבודה |
- העלאת שכר המינימום מ-47.5% מהשכר הממוצע ל-50% מהשכר הממוצע ולאחר מכן ל-56%; - השקעה בהכשרה מקצועית; - קביעה ש-20% מהעובדים במגזר הציבורי צריכים להיות בני מיעוטים. |
שוק ההון |
- הטלת איסור על קרנות פנסיה למכור ביטוח חיים וביטוחי מנהלים; - הכנסת חברות זרות לשוק הפנסיה והגבלת נתח השוק של כל קרן פנסיה ל-15% מכספי החוסכים; - קביעת כללים לביצוע תספורות; - יסוד ועדות השקעה עם דירקטורים חיצוניים; - פתיחת שוק הבנקאות לתחרות, כולל ייסוד בנקים ייעודיים למשקי בית ועסקים קטנים; - דירקטוריונים של חברות יכללו גם נציגים של העובדים ושל בעלי האג"ח ולא רק של בעלי המניות; - הטלת חובה על הבנקים לספק הלוואות לכל חלקי האוכלוסייה ולא רק לגופים גדולים, כולל הלוואות שבהן ההחזר יהיה יחסי לגודל ההכנסה. |
אך רוב הסעיפים בתכניתה הכלכלית של "התנועה" עולים בקנה אחד עם תכניתה הכלכלית של שלי יחימוביץ' וחלקם אף מרחיקים לכת ב"סוציאליסטיות הישנה" שלהם. מפלגתה של לבני דוגלת במע"מ דיפרנציאלי, כאשר שיעור המע"מ שהיא ממליצה עליו למוצרי מזון נמוך יותר מזה שמציעים במפלגת העבודה (5% לעומת 8%).
"התנועה" קוראת להגדלת שיעור המס על הכנסות של יותר מ-100 אלף שקל בחודש ל-65%, ועל הכנסות של יותר מ-200 אלף שקל בחודש ל-75%, כפי שרוצה לעשות פרנסואה הולנד בצרפת. במפלגת העבודה "הסתפקו" בסעיף הממליץ להעלות את המס על הכנסות של מעל 50 אלף שקל החודש מ-48% ל-50%.
במפלגתה של לבני גם דוגלים בהעלאת שכר המינימום ובשורה של צעדים רגולטוריים בשוק ההון והחיסכון לפנסיה. בנוסף, מצעה של המפלגה כולל תכנית לחלוקת קרקעות בחינם באזורי עדיפות לאומית, בפטור ממע"מ ברכישת דירה ראשונה ובעוד שלל צעדים להגבלת פעילותם של משקיעים בתחום הנדל"ן.
זו לא המדיניות, זו ההתנהלות: "יש עתיד"
מי שעוד מצהיר על שאיפתו למצוא דרך אמצע בין העבודה לליכוד, הוא יאיר לפיד. בתנועתו של לפיד, "יש עתיד" טוענים כי "הויכוח המתנהל בימים אלה בישראל בין הניאו-ליברליזם הקפיטליסטי שאותו מייצג הליכוד, לבין העמדות הסוציאליסטיות המובהקות שמציגה מפלגת העבודה, הוא לתפיסתנו ויכוח עקר בין תפיסות דוגמטיות ומיושנות".
ומה מציעים במפלגת "יש עתיד" במקום אותן תפיסות "דוגמטיות ומיושנות"? המצע הכלכלי של מפלגה זו מתרכז בעיקר בשאלות של יעילות השירותים לאזרח ויעילות עבודתה של הממשלה. הוא כולל צעדים כמו הגבלת גודלה של הממשלה ל-18 שרים, העצמתם של המשרדים הממשלתיים על ידי שחרורם מעול הניהול התקציבי של משרד האוצר ומתן כוח לכל מנכ"ל משרד להזיז תקציבים מסעיף לסעיף, לצמצם כוח אדם במשרד ולתגמל עובדים מצטיינים.
תקציב ומיסוי |
- הגבלת הממשלה ל-18 משרדים; - מתן כוח למנכ"לי משרדים לקבוע סדר עדיפויות בתוך התקציבים שלהם; - חקיקת חוק מס הכנסה חדש שיפשט את הפרשנות, ימנע תכנוני מס ויאחד את מנגנוני הגבייה של רשות המסים והביטוח הלאומי. |
נדל"ן |
- בניית 150 אלף יחידות דיור בלי עלות קרקע, 75% לשוק החופשי, 20% לבעלי מקצועות מועדפים (שוטרים, מורים, אחיות ואנשי צבא), 5% לדיור ציבורי; - בנייה על תוואי כביש 6; - שינוי הקריטריונים לזכאות לדיור בר-השגה. |
יוקר המחייה |
- החלשת הוועדים בנמלי הים וחברת החשמל; - הכנסת תחרות למגזר הבנקאות; - ביטול מכסים על מזון; - אימוץ תקנים בינלאומיים על חלקי חילוף לרכבים. |
רווחה |
- חקיקת חוק שירותי רווחה, שיגדיר את המינימום שמגיע לאזרח ויחלק אחריות בין הרשויות המקומיות למשרד הרווחה; - הקמת מחלקות לשירותים חברתיים שיקשרו בין האזרח לבין כל המשרדים הרלוונטיים; - שכר הוגן לעובדים סוציאליים; - הטלת פיקוח על שירותים חברתיים מופרטים; - תגבור מערך הרווחה באמצעות השירות הלאומי. |
עבודה |
- חיוב חרדים בלימודי ליבה; - התניית כל תשלומי ההעברה, למעט ביטוח לאומי, במיצוי כושר השתכרות; - הרחבת מרכזי ההכשרה התעסוקתית; - שיקום מערכת החינוך הטכנולוגי; - שיפור התחבורה לפריפריה; - הרחבת מס הכנסה שלילי; - הכרה בהוצאות מטפלת למס; - סבסוד מעונות יום; - מתן תמריצי ממשלה לחברות מחו"ל (מענקי פיתוח, מס מופחת); - ערבות מדינה לחצי מההלוואה להרחבה או הקמה של עסקים קטנים. |
שוק ההון | יישום מסקנות ועדת הריכוזיות. |
בנוסף, מתרכז המצע בתכניות לצמצום הנטל הביורוקרטי על האזרח, על ידי הפיכת שירותים ציבוריים רבים למה שמכונה one-stop-shop, כלומר, מקום אחד שמקשר בין האזרח לבין כל הגופים הרלוונטיים שלשירותם הוא זקוק.
כך, למשל, מי שרוצה לפתוח עסק קטן, ייגש לסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת וזו תעניק לו שירותי ייעוץ במחיר סמלי, תקשר בינו לבין משרד הבריאות, מכבי אש, המשטרה והרשות המקומית ותלווה אותו מרגע הפנייה ועד לקבלת רישיון עסק.
הדרישה ליתר גמישות ויעילות בניהול משרדי הממשלה עשויה להתפרש גם כהתקפה על כוחם של ועדי העובדים במגזר הציבורי, אך עיון מדוקדק במצע "יש עתיד" מראה כי לצד הדרישה להחליש את כוחם של ועדים גדולים, כמו בחברת החשמל והנמלים, מופיעה גם ההצעה לבנות 150 אלף יחידות דיור על קרקעות מדינה, ולשמור 20% מהן לשוטרים, מורים, אחיות ואנשי צבא. בנוסף, במסגרת החזון של המפלגה למדיניות הרווחה של ממשלת ישראל, קוראים חבריה להגדיל את שכרם של עובדים סוציאליים.
מי זכאי לרשת ביטחון: "הבית היהודי"
כאמור, לא רק מפלגות השמאל-מרכז מדברות כלכלה בבחירות האלה, וגם בגוש הימין-חרדים ניתן למצוא הצעות והבטחות לשיפור המצב הכלכלי. מפלגת "הבית היהודי" בהנהגת נפתלי בנט, מסתמנת כהפתעה הגדולה של מערכת הבחירות וצפויה להשיג קרוב ל-20 מושבים בכנסת הקרובה.
המצע הכלכלי של המפלגה הציונית-דתית, שמושכת גם קהלים חילוניים, הוא בעל צביון ליברלי-שמרני. "מדינת ישראל היא הצלחה כלכלית חסרת תקדים", כתוב במצע. "עם זאת, ישנו ציבור גדול שאינו נהנה מפירות שגשוג זה. אנו נפעל לשוויון הזדמנויות על מנת לתת הזדמנות ראויה לכל צעיר וצעירה בישראל.
"זה יושג בעיקר על ידי שיפור דרמטי במערכת החינוך, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים (כפי שחווינו עתה בחברות הסלולריות) והוועדים הגדולים, והורדת מיסים על שכבות הביניים בישראל. מדינת ישראל חייבת להעניק רשת בטחון של חיים בכבוד לאלו, ורק לאלו, שאינם מסוגלים לקיים את עצמם".
למי מתכוונים במפלגת "הבית היהודי" כאשר הם כותבים, "אלו שאינם מסוגלים לקיים את עצמם"? הסעיף החברתי המרכזי במצע המפלגה מתייחס לזכויותיהם של בעלי נכויות קשות. כלומר, מפלגתו של נפתלי בנט דוגלת בהגדרה מצמצמת של האוכלוסייה הזכאית לסיוע מהמדינה ומציעה לרכז את משאבי הציבור בדאגה לבעלי נכויות.
רווחה |
- דאגה לבעלי מוגבלויות: - הנגשה של יותר מוסדות ציבור וחינוך; - דאגה לקיום בכבוד דרך הקמת מוסדות והסדרת קצבאות; - הגדלת ההשקעה בחינוך, בעיקר בפריפריה, כדי לתת נקודת פתיחה שווה לכל ילד. |
נדל"ן | - הענקת קרקע של חצי דונם בנגב ובגליל בחינם לכל מי ששירת בצבא או בשירות לאומי. הזכאים יחויבו להתחיל לבנות על הקרקע תוך 7 שנים וייאסר עליהם למכור את הקרקע למשך 15 שנים. |
המצע אינו כולל התייחסות לזכויותיהם של בעלי הכנסות נמוכות, עובדי קבלן, משפחות חד הוריות וקבוצות נוספות שמפלגות השמאל מגדירות כזכאיות לסיוע מהמדינה. ניכר כי במפלגה זו אכן דוגלים בהגדרה מצומצמת יותר של תפקיד המדינה בכלכלה, שהיא: סיוע לאזרחים שהגורל התאכזר אליהם והשקעה בחינוך על מנת לספק לכל אזרח נקודת פתיחה שווה בחיים.
בתחום הנדל"ן, לעומת זאת, נראה שמשבר הדיור נותן את אותותיו גם במפלגה זו ו"הבית היהודי", בדומה לקדימה, מציעה קרקע בחינם לזוגות צעירים בפריפריה. זאת, בתנאי ששרתו בצבא או בשירות לאומי והחלו לבנות בית לא מאוחר מ-7 שנים לאחר שחרורם.
על פניו, נראה בנט כשותף הנוח וה"זול" ביותר להקמת ממשלה. דרישותיו מצומצמות וצנועות. רושם זה עשוי להיות כמובן מטעה, אם לוקחים בחשבון שכל ממשלה שבה ישב בנט תידרש להשקיע כסף רב בתשתיות ובחינוך ביהודה ושומרון ובוודאי שלא תוכל לסגת מהכוונה לייסד אוניברסיטה באריאל.
מי צריך מצע כשיש תורה? ש"ס
"האם יש לה לתנועת ש"ס מצע?", היא השאלה הפותחת את מסמך העקרונות של מפלגת שומרי המסורת הספרדיים. "האם ש"ס זקוקה למצע בכלל? צא ולמד מה בין ש"ס למפלגות אחרות!
"בעוד שהמפלגות השונות מתהדרות בפרסום מצע רב מילים ועמוס אשליות המבטיח לבוחריהם הרים וגבעות לו רק יואילו לשלשל ביום הבוחר את פתקם אל תיבת הקלפי...יסודותיה ועקרונותיה האמיתיים של ש"ס מתבססים במלואם על ספר הספרים התנ"ך, השולחן ערוך ועל הנהגותיו והנחיותיו של גדול הדור הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א.
"נציגי ש"ס חיים את מצע המפלגה יום יום ושעה שעה. בתפילה, בלימוד באורח חייהם ועל פי הלכותיו של מרן שליט"א. ש"ס חיה את מצעה נושמת אותו ופועלת על פיו כשכל שאלה, סוגיה או הכרעה במישור הלאומי החברתי והדתי כאחד באה לפני מרן שליט"א ואת אשר יורה אותו תעשה!".
ובכל זאת, לש"ס יש עקרונות, והם מפורטים באתר האינטרנט של המפלגה. מטבע הדברים, הם מתרכזים בסיוע למה שהם מכנים "השכבות החלשות": קשישים, נכים, משפחות ברוכות ילדים ובעלי משכורות נמוכות.
ש"ס דוגלת בהעלאת שכר המינימום ב-25%, בביטול תופעת עובדי הקבלן במגזר הציבורי, בהגדלת קצבאות הילדים, קצבאות הנכות וקצבאות הזקנה. בהגדלת מלאי הדירות הציבוריות, סבסוד שכר הדירה ומענקי הסיוע לרכישת דירה.
תקציב ומיסוי |
- הגדלת התמריצים במיסוי למשתכרים משכורות נמוכות מהשכר הממוצע במשק לכלל אזורי הארץ; - הכרה לצורכי מס בהוצאות של אמהות עובדות על מעונות יום ועזרה בבית. |
נדל"ן |
- יצירת מלאי דיור ציבורי ודיור להשכרה מסובסדת ארוכת טווח, שיסייע בפתרונות דיור זמינים לאוכלוסיות החלשות בישראל; - סיוע לזוגות צעירים ולמשפחות עם שלושה ילדים ומעלה; - סיוע מוגדל בשכר דירה לנכים קשים, לקשישים, למשפחות חד-הוריות ולמשפחות ברוכות ילדים; - החזרת מענקי הסיוע ברכישת דיור לזוגות צעירים עפ"י מצבם הכלכלי. |
רווחה |
- חקיקת חוק זכויות חברתיות שיאגד את הזכויות הבסיסיות בתחומים הבאים: הזכות לחינוך, הזכות לעבודה, הזכות לבריאות, הזכות לדיור, הזכות לשירותי רווחה, הזכות לביטחון סוציאלי; - חיזוק מעמדו העצמאי של המוסד לביטוח לאומי; - הצמדת הגמלאות לקשישים, לילדים ולנכים לשכר הממוצע במשק; - העלאת קצבאות הזקנה באופן הדרגתי לרמה של 1/3 מהשכר הממוצע במשק; - הגדלת קצבאות הילדים; - מתן סל תרופות מצילות חיים ומאריכות חיים לכל אזרחי המדינה; - הכללת הפסיכיאטריה והגריאטריה בסל שירותי הבריאות המסופק על ידי קופות החולים; - איחוד כל השירותים לאוכלוסיית הקשישים למסגרת ארגונית מקצועית אחת; - תאום כל השירותים לאנשים עם מוגבלויות במסגרת ארגונית אחת; - הטבות לנכים ומוגבלים |
עבודה |
- העלאת שכר המינימום הדרגתית ב-25%; - ביטול הסדרי העסקה זמניים של עובדים באמצעות חברות כוח אדם; - איסור גורף על העסקת עובדי קבלן במשרדי הממשלה וחברות ממשלתיות, ובכל הגופים והארגונים המתוקצבים על ידי המדינה; - הכרה בכל רכיבי השכר כרכיבים המוכרים לצרכי חישוב פנסיה. |
רבים רואים במפלגה זו את השותפה הטבעית של הליכוד-ביתנו ביצירת הקואליציה הבאה. יהיה מעניין לראות כיצד יצליח בנימין נתניהו, אם אכן ירכיב את הממשלה הבאה, ליישב בין הצורך לקצץ 14 מיליארד שקל מתקציב המדינה לשנת 2013 לבין רשימת הדרישות של ש"ס.
והיכן מפלגתו של בנימין נתניהו בדיון הזה? נכון לעתה, הליכוד-ביתנו לא פרסמה עדיין מצע לבחירות 2013 ולכן גם מצע כלכלי אין. נשמע מוזר? מכעיס? למען האמת, יש בכך הגיון מעוות כלשהו. על פי כל הסקרים, מפלגת הליכוד-ביתנו תהיה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת ה-19 בהפרש ניכר. עליה תוטל המלאכה של הרכבת הממשלה וההתמודדות עם הדרישות של השותפות הקואליציוניות.
מפלגות המרכז מאשימות את הליכוד בנקיטת מדיניות של "ניאו-ליברליזם", "אוליגרכיזם חדש" ו"אסכולה קפיטליסטית", אך מערכת הבחירות מוכיחה עד כה כי הראש של נתניהו רחוק מכל הסכסוכים האידיאולוגיים הטורדניים הללו. "מדיניות היא פריבילגיה של טוענים לכתר", הוא בוודאי אומר לעצמו, "המלך עוסק בהישרדות".
נתניהו, כידוע, מצויד בהשקפת עולם כלכלית סדורה למדי, אך גם לו ברור כי בשנת 2013 יש לו עניינים בוערים יותר לטפל בהם. כדי לעמוד בהתחייבויות שקיבלה על עצמה בשנת 2012, כמו חינוך חינם מגיל 3 והשקעה נוספת בתשתיות ובהשכלה גבוהה, תיאלץ הממשלה הבאה לצמצם הוצאות בהיקף חסר תקדים של 14 מיליארד שקל. בנוסף, נתוני גביית המסים לשנת 2012 מאותתים על כך שיכול להיות שתידרש העלאת מסים נוספת.
כמי שרואה את עצמו כראש הממשלה הבא, נתניהו מוטרד יותר מהשאלה כיצד מורידים את המפלגות מהעצים שעליהם טיפסו במערכת הבחירות, מאפשרים להן לשמר חזות מכובדת מול הציבור ובכל זאת להיכנס לממשלה. הדבר האחרון שצריך יו"ר הליכוד-ביתנו זה לחץ דומה גם בתוך ביתו שלו.