למה לי פוליטיקה עכשיו
ספורטאים פעילים לא צריכים להיות מעורבים ומזוהים פוליטית. אלו שכן, יכולים לאבד הרבה נקודות זכות בקרב האוהדים. ובליגת העל: אם מכבי חיפה תזכה באליפות, זה יהיה הקאמבק הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי
בעוד 11 יום יתקיימו הבחירות, שבהן ייקבע גורלה הפוליטי של מדינת ישראל בשנים הקרובות, ונשאלת השאלה אם ספורטאים פעילים צריכים או רשאים לקחת חלק בקמפיינים פוליטיים של מפלגה כזו או אחרת. מנקודת מבטי ומניסיון אישי של אחד שהשתתף בעבר בקמפיין בחירות בהיותי צעיר מאוד וחסר ניסיון, עלי לומר שהזיהוי עם מפלגה ספציפית בזמן שאתה ספורטאי פעיל היא החלטה שגויה ומוטעית.
עוד ב-ynet ספורט:
- הגרלת אוסטרליה נותנת צ'אנס לפאר
- 3, 2, 1... ניסיון / עידו אשד על רוט ומכבי ת"א
- תמוז מכין את המזוודות
- חילוץ והצלה או הצלה וחילוץ? צפו בשוער העתיד של פרו
ספורטאי פעיל לא צריך להיות מעורב פוליטית, בעיקר מפני שאותה דמות ספורטיבית נערצת בעלת השפעה לא יכולה להיות מזוהה עם מפלגה מסוימת. אולי הבעלים של הקבוצה שלו תומך במפלגה אחרת. יותר מזה, אולי האוהדים של הקבוצה מייצגים זרם מתנגד למפלגה שבה אותו ספורטאי תומך. זה יכול להביא לקונפליקט לא בריא, בעיקר לספורטאי שעלול לאבד הרבה נקודות זכות אצל האוהדים בשל הזיהוי הפוליטי שבו בחר.
לגבי ספורטאים לא פעילים או שחקני עבר, אם הם לא בתפקידים ציבוריים אני חושב שאין שום בעיה עם זיהוי פוליטי כלשהו. כל אחד יכול לעשות כאוות נפשו כדי לקדם את ענייניו, להביע את הדעות הפוליטיות שלו ואף להשתלב בחיים הפוליטיים. יש לא מעט אושיות מתחום הספורט שיש להן את היכולת לתרום גם בזירה הפוליטית.
במגרש של נימני:
- מסי הבן המועדף, האגוצנטריות מפריעה לרונאלדו
- לאן נעלמו היהלומים? / על הכישלון של מכבי נתניה
- לחץ מיותר באדום / הפועל ת"א במשבר
אם כבר נגעתי בפוליטיקה, אז הגיע הזמן שהמדינה תבין שהספורט חייב להפוך לאינטרס לאומי, שצריך לקבל הקצבות משולשות ואף מרובעות מעבר למה שהוא מקבל כיום. צריך לשלב במעגל הספורט כמה שיותר ילדים ובני נוער, שימצאו תעסוקה, עניין והכי חשוב - יקבלו הכוונה נכונה ובסיס בריא כבר מגיל צעיר, כמו בכל מדינה נאורה ומתקדמת. מבחינה ביטחונית וטכנולוגית אנחנו בדרג העליון. אין סיבה שעם השקעה נכונה ותוכנית לטווח ארוך לא נגיע להישגים מכובדים גם בספורט.
מכבי חיפה יכולה להתחיל לחלום
מכבי חיפה עלתה השבוע למקום השלישי, מרחק 8 נקודות מהמוליכה מכבי ת"א, מה שהעלה את השאלה האם היא מסוגלת להצטרף למאבק האליפות. חיפה בראשות אריק בנאדו עשתה קאמבק מרשים וחזרה לצמרת הגבוהה, שם מקומה הטבעי, לאחר פתיחת עונה רעה. השינוי בעמדת המאמן עשה
טוב לירוקים ונראה כמו בינגו של יענקל'ה שחר, שקיבל את ההחלטה הנכונה למרות שההעדפה הראשונה הייתה רן בן שמעון. אם יענקל'ה היה מתעקש רן היה מגיע לחיפה, אבל הוא הימר כנראה על הסוס הנכון.
אריק אומנם חסר ניסיון, אבל יש לו צוות רציני ואיכותי, והכי חשוב הוא קשוב לסביבה ונכון לרגע זה מקבל את ההחלטות הנכונות על כר הדשא ומחוצה לו, בעיקר בשמירה על פרופיל נמוך והתנהלות תקשורתית נבונה. על הדשא אריק ייצב את הקו האחורי, שהיווה את נקודת התורפה בתחילת העונה. קינן וצוצאליץ' הם לדעתי צמד הבלמים הטוב בליגה. ידין חוזר לעצמו ביחד עם בוקולי הוותיק והטוב. קטן מגלה בגרות גם כאשר הוא לא עולה בהרכב ומעמיד את עצמו קודם כל עבור הקבוצה תוך ויתור על האגו.
ומעל כולם - עזרא וגולסה, שנמצאים בכושר מצוין. בחלק הקדמי עמאשה, אזולאי ותורג'מן יכולים לספק את הסחורה אבל לטווח ארוך אריק צריך לחשוב על צירוף של חלוץ 9 אמיתי, שיהווה תוספת כוח לחלק הקדמי לקראת החלק המכריע של העונה.
אז מה עושים מכאן והלאה? אריק חייב לשמור על חדר הלבשה שמח וחיובי. השחקנים חייבים להמשיך בהתנהלות של החודשיים האחרונים, עם ויתור על אגו ודגש על מחויבות מוחלטת למשחק ההגנה. כרטיס לאירופה יהיה הצלחה מבחינת חיפה. אם הקבוצה תזכה באליפות או אפילו תיאבק עליה בצורה ממשית, זה יהיה הקאמבק הגדול ביותר בכדורגל הישראלי מאז ומעולם.
דבר אחד ברור, מכבי חיפה לא פחות טובה ממכבי והפועל ת"א, ובטיימינג הנוכחי אפילו עדיפה עליהן. שמירה על יציבות ושפיות בפלייאוף שבו הקבוצות משחקות פעמיים אחת נגד השנייה, נותנת פתח לירוקים להתחיל לחלום.
לפנייה לכתב/ת 
