למי יש מוח של ציפור?
בעלי הכנף אינם טיפשים כפי שסברו בעבר. אצל מינים לא מעטים מדובר בחשיבה יצירתית, מודעות ותכנון. רחמים שלמדו לפצח ביצים עם אבנים, ירגזי שמסיר פקקים מבקבוקים, עורבים מומחים בפיצוח אגוזים בעזרת מכוניות או שליפת חרקים מחורים בעצים בעזרת מקלות ותוכי עם חוכמה של קוף. ד"ר חיים מויאל על העופות החכמים בעולם
האם העופות טיפשים כפי שלא מעטים סברו בעבר? כלל וכלל לא. אמנם קיימים מיני עופות שלא מצטיינים בתבונה יתרה, בלשון המעטה, כמו היען, תרנגול ההודו והדודו שנכחד על ידי האדם,
אך מתברר על פי מחקרים ותצפיות רבות כי ללא ספק נעשה עוול לתדמיתם של העופות. אמנם ההתנהגות היא ברובה אינסטינקטיבית כתגובה לגירויים חיצוניים, אך אצל מינים לא מעטים היא משולבת בחשיבה יצירתית, ואפילו במודעות ותכנון.
התברר אף כי לא רק האדם והשימפנזים משתמשים ב"כלים" כדי להשיג את מזונם אלא יכולת זו קיימת גם בקרב לא מעט עופות, החל בתוכים ועורבים, וכלה באנפות, בזים, רחמים ואפילו ירגזים
קאק, עורב קטן הידוע בחכמתו. האתולוג קונרד לורנץ, בספרו הנודע "טבעת המלך שלמה", מציין כי לקאקים הייררכיה ברורה, נוהלי "נישואין" מיוחדים ותקשורת מורכבת (צילום: חיים מויאל)
לא רק שימפנזים, גם ציפורים משתמשות בכלים
מהי אינטליגנציה שעל פיה אנחנו בוחנים את בעלי החיים (ואת בני האדם)? ההגדרה המסורתית היא מכלול הכשרים שבאמצעותם פותרים בעיות שונות. כמובן שיש רמות מבחן שונות על פי ההגדרה, כמו שימוש בכלים, כושר מורכב של שפה, מודעות עצמית, כושר המצאה, כושר רגשי ואולי גם כושר למידה וזיכרון פנומנלי.
עד לאחרונה גרסו חוקרים רבים כי השימוש בכלים, כלומר שימוש בכלי פיזי כאמצעי להשגת מטרה כלשהי, הוא תכונה הקיימת אצל בני האדם ואצל קופי-העל כדוגמת השימפנזים.
בשימוש בכלים איני מתכוון למקרים מיוחדים שאינם נכללים בהגדרה זו, כמו למשל במקרה של הפרס ("הנשר המזוקן") הידוע כמשליך עצמות כבדות של פרסתנים אל הסלעים, או העיט זהוב המשליך צבים כדי לנפצם גם אם לשם כך צריך מיומנות מרשימה בהחלט.
לעומת זאת קרוב משפחתם הרחם, הבוחר אבנים בגדלים שונים ומשליך על ביצי יען כדי לשבור אותן ולאכול את תוכנן, מוגדר כמשתמש בכלים.
ירגזי מצוי - ציפור שיר חכמה ונמרצת שנצפתה באנגליה מסירה פקקים מבקבוקי חלב כדי לאכול את הקרם השמנוני (צילום: חיים מויאל)
תודעה וחשיבה מפותחת
על פי מחקרים שונים התברר שיש קשר ברור בין גודל המוח, ובמיוחד קליפת המוח ומבנה נוסף המכונה "נאוסטריאטום ונטרלה", לבין היכולת להשתמש בכלים במגוון טכניקות. כך למשל התברר כי מוחם של עורבים אירופיים גדול פי חמישה משל השליו, יחסית לגודל הגוף, וכן קליפת המוח גדולה באותה מידה וכך גם היכולת הקוגניטיבית.
מוחם של עופות רבים לא קטן בהשוואה למסת הגוף, אפילו בהשוואה ליונקים, ובנוסף מרכזי הראייה והשמיעה במוחם של מרבית העופות מפותחים מאוד. בהשוואה למוח האדם ניתן לראות בבירור שחלק גדול ממוחם נועד לפעילות אינסטינקטיבית וחושית, ומכאן שהתודעה והחשיבה המפותחות אצל האדם מצויות במידה מסוימת גם אצל מינים ספורים כעורבים.
ההיפוקמפוס אחראי על הזיכרון הקוגניטיבי וגם על הזיכרון המרחבי והניווטי. כך למשל חלק מהעופות יכולים לזכור איפה הם החביאו 50,000! בלוטים וזרעים אחרים. אצל מין של ירגזי נתגלה כי לקראת האביב ההיפוקמפוס מגדיל את נפחו כמעט ב-30 אחוז, תוך שהוא מייצר יותר תאי עצב, ואילו בעונת החורף ההיפוקמפוס מצטמצם חזרה לגודלו הרגיל.
עורב מפצח אגוז פקאן. העורבים האפורים, המוגדרים על פי החוק כמזיקים (על אף שתרומתם האקולוגית כסניטרים גבוהה בהרבה מהנזק שהם מסבים), ידועים מאוד בכחמתם ובנקמנותם. בין השאר הם נצפו משליכים פקאנים לכביש כדי שמכונית תרסק את קליפתם (צילום: אודי רן)
מה הקשר בין קנריות לאלצהיימר?
סיפורן של הקנריות מרתק: על פי מחקר התברר כי הן גם מייצרות נוירונים חדשים, דבר כשלעצמו מפתיע ביותר, ולכן הוקצו תקציבים לא מבוטלים כדי לחקור את התופעה, שהרי יש לכך השלכות בנוגע לפגיעות מוחיות מסוימות אצל בני אדם שבהם נפגעו תאי עצב באזורים מסוימים ואין בהם רגנרציה והשתקמות.
ההשלכות של המחקר הזה הן חשובות ביותר לא רק לחולי אלצהיימר. בנוסף התברר כי הזרקה של הורמון זכרי, טסטוסטרון, לנקבות הקנריות, מעורר את שירתן והיא הופכת למורכבת ויפה ממש כמו של הזכרים. "המוח הקטן" (סראבלום) גדול במיוחד אצל עופות, והוא קשור לגבהים, למיקום הכנפיים ולשיווי המשקל - החשובים לתעופה.
לעורבים יש טריטוריות מוגדרות. בכבישים ניתן לראות אותם פרוסים במרחק של כ-150-200 מטר זה מזה, כשכל אחד אחראי ל"ניקוי" הפגרים שבשטחו. כאשר עורב נכנס לטריטוריה שכנה, במיוחד כשהכבישים נקיים, הוא לא מתקבל בברכה. הקרב יכול להימשך דקות ארוכות. עורבים אחרים בני המשפחות מקרבים למקום הקרב בצעקות רמות, ואינם מאפשרים לשום עורב להתערב בקרב (צילום: חיים מויאל)
עורבים אורבים לדייגים
העורבים בכללם הם יצורים אינטליגנטיים באופן מפתיע. בשוודיה התגלה כי יש עורבים המחכים בסבלנות לדייגים שיעזבו את חכותיהם לפעילות דחופה כזאת או אחרת, ואז הם מתגנבים, מרימים את החכות וחוטפים את הדגים ל"שולחן האכילה" שלהם.
באירוע מפורסם שצולם נראה עורב צופה בדייג הקודח חור בקרח, מתקין חכה והולך, ואז ניגש העורב, מושך את החכה מהמים, לוקח את הדג שניצוד ומסתלק
ביפן נצפו עורבים המפילים אגוזים על הכביש כדי שמכוניות חולפות ידרסו אותם ויפצחו את קליפתם. וכדי שלא להידרס בזמן הליקוט, הם מפילים את האגוזים על מעברי החציה ומלקטים את הפרי הפתוח באור ירוק
ידוע כי הזיכרון של העורבים הוא מדהים. כך רבו העדויות בארץ ובעולם על עורבים נקמנים המתנכלים לאנשים שפגעו בהם. באוניברסיטת וושינגטון לכדו סטודנטים עורבים בקמפוס באמצעות רשתות כדי לשקול ולמדוד אותם לצורכי מחקר, ולאחר מכן שחררו אותם. העורבים לא לקחו את עניין המחקר ברוח טובה, איתרו את לוכדיהם מבין הסטודנטים ולא הפסיקו להציק להם עד שנתם האחרונה בקמפוס, ואף כשחזרו לשם לאחר שנים ספורות.
לא פעם נראו עורבים משחקים מול הרוח, וביוטיוב אף נפוץ סרטון שצולם ברוסיה, שבו נראה עורב גולש במורד מושלג על גלגל קטן, סתם לשם השעשוע
בסרטון אחר שצולם בילוסטון, נראה עורב שחור מתגלגל להנאתו במורד גג מושלג
אמני השימוש בקרסים לשליפת חרקים מעצים
אחד העורבים המדהימים ביותר הראוי לתשומת לב הוא "העורב של קלדוניה החדשה", אשר תועד פעמים רבות משתמש בענף ככלי כדי לחלץ זחלים ממחבואם בגזעים מתים, וזאת לאחר שבחר את הענף בקפידה, החליק אותו ואפילו כופף את קצהו במידת הצורך.
לעתים עורבים חכמים אלו כל כך מרוצים מה"סטיק" שלהם, עד כי הם נושאים אותו עמם לזמן מה, וכשעורב אחר מעז לגנוב להם אותו, הם יוצרים מיד כלי חדש. בתצפיות התברר כי העורבים נוהגים להחביא חלק מהמזון באדמה בשעה שעורבים אחרים מתקרבים, כדי שלא לחלוק אתם, והם ממשיכים בעיסוקיהם כאילו לא היו דברים מעולם, וממהרים לשלוף אותו מהמחבוא מיד לאחר שה"סכנה" חולפת.
עורב קלדוני מחזיק במקורו את הוו שהכין כדי לשלוף את מזונו. עורבים מסוג זה הם בעלי החיים היחידים (פרט לאדם) שיודעים ליצור קרסים לשליפת מזון מחורים. (צילומים: גאווין האנט, אוניברסיטת אוקלנד)
זוג עורבים קלדוניים בחיפוש אחר חרקים ושליפתם מגזע העץ. לאחר שבחרו בקפידה את הענפים המתאימים. לרוב הזכר מפנק את הנקבה ב"סטיק" שלו, אך לא כך אצל עורבים אחרים.
הצעירים הסקרנים נצמדים אל הבוגרים כדי ללמוד ולרכוש מיומנויות, אך תהליך הלמידה יכול לארוך שנה, שבמהלכה הם אמנם מעתיקים צורות התנהגות, אבל גם משכללים ומפתחים כאלה הראויות לשיפור. במחקרים חדשים התברר כי צעירים שלמדו צורות התנהגות דרך צפייה בווידאו עשו זאת בצורה מוצלחת יותר מאלה שלא למדו כלל.
פרט לבני האדם, עורבי קלדוניה החדשה הם בעלי החיים היחידים שלמדו לבנות קרס. למעשה, כנראה שהעורבים אף הקדימו את בני האדם, שלמדו לייצר קרסים לפני 100,000 שנים בלבד, ולהשתמש בהם. פרט מעניין הוא שבדרך כלל ב"תחרות" בין בני האדם ובעלי החיים בעלי החיים מצליחים להקדים את בני האדם עד שהללו מגיעים לגיל שלוש, מבחינת היכולות הקוגניטיביות והשכליות.
באמצעות הסטיקים מצליחים העורבים הקלדוניים להגיע לכל חריץ שאליו נמלטים חרקים למיניהם. המיומנות של העורבים גורמת לקרב להיות אבוד מראש עבור הקרבנות. (צילומים: ניק את'אנס)
עורב קלדוני שהוצבו בפניו בעיות מנצל את הכלבים שהועמדו לרושתו. הוא פותח את החלון באמצעות המקור, בוחן את הבעיה, מתכנן את פתרונה, ומשתמש בכלים כדי לדחוף את ה"פרס" לנקודה שבה הוא יוכל להגיע אליו באמצעות המקור - והכל בתוך שניות
חכמים כמו ילדים בני שלוש שנים
במקרה הזה, במבחנים שנעשו עם ילדים התברר שבמרבית המקרים רק ילדים בסביבות הגילים שמונה עד עשר הגיעו לפתרון ויצרו קרס כדי לשלוף "פרס" מתוך כלוב או קופסה סגורה. במהלך שכלול תהליכי ייצור קרסים למדו העורבים הקלדוניים שבשני צדי העלים של צמח הפנדוס יש קוצים המהווים מעין שיני מסור, היכולים לשמש כקרס. העורבים למדו לחתוך מדופנות העלה מקל הולך וצר באורך המתאים, כאשר בצדו האחד נמצאים הקוצים המשמשים כקרסים.
חלק מהעורבים לא הקפידו על כיוון הקוצים, כך שלפעמים הקוצים מוטים כלפי מטה (והם פחות יעילים כקרסים) ולפעמים בצורה הנכונה – מה שהביא את החוקרים להנחה שהעורבים הלא מיומנים צפו באחרים מכינים את הכלי, אך לא התאמצו לרדת לעומקם של הפרטים הקטנים, כי "אם זה עובד אצלו – למה שזה לא יעבוד אצלי?". עם זאת, הראשונים בקבוצה לבטח הבינו את העניין, והמתלמדים מגיעים גם הם למסקנה שיש לכיוון הקוצים משמעות, כאשר הם מגלים שהכלי לא עובד כצפוי.
מחקר אחר בדק אם פרט לשימוש בכלים (מקלות) כדי לחלץ מזון מחורים ישתמשו העורבים בכלים גם כדי להימנע מסכנה. בניסוי אחד הכניסו אל תוך כלובו של העורב הקלדוני עכביש מגומי. העורב נמנע מלהתקרב את העכביש, לקח מקלון שהיה מונח בכלוב, ובאמצעותו החל לחקור את העכביש, תוך שהוא שומר על מרחק
העורבים התנהגו בצורה דומה גם כדי לבחון נחש גומי שהוכנס אל הכלוב. בניסוי אחר הכניסו לכלוב מזון, והניחו בצד מקלות באורכים שונים שישמשו את העורב כדי למשוך את המזון מהכלוב. בשלב הראשון המזון היה קרוב לדופן, כך שהעורב הצליח להגיע אליו ללא עזרה. לאחר מכן הכניסו לכלוב שבו היה מונח המזון דובון צעצוע, כדי לראות אם החשש מפניו יגרום לעורב להירתע.
העורב אכן נרתע מעט, אבל הוא ניגש ומשך את המזון ללא שימוש במקלות. בשלב הבא הכניסו לכלוב חפץ דמוי נחש; הפעם לקחו העורבים את המקל, דחפו באמצעותו את ה"נחש", ולאחר מכן, תוך שהם שומרים על מרחק מהכלוב – הם החדירו את המקל ומשכו את המזון אל מחוץ לכלוב.
מחקר מעניין נוסף גילה כי עורבי מזרע יודעים להציף כוס מים שזחל צף בהם על ידי השלכת אבנים כדי להרים את מפלס המים.
בשני ניסויים שונים הבינו העורבים בתוך זמן קצר שעל ידי הכנסת חומרים כבדים יותר אל תוך המים אפשר להעלות את פני המים שעליהם צף המזון. במקרה הראשון העורב השליך אבנים את תוך המבחנה שבה נמצא המזון, וגרם למפלס פני המים להתרומם עם הזחל.
במקרה השני, והמתוחכם יותר, למדו העורבים שהעלאת פני המים במבחנה אחת גורמת להעלאתם גם במבחנה השנייה, שם נמצא המזון. השניים נכנסו לתחרות ביניהם מי יהיה זה שבזמן שהוא יכניס את החפץ הכבד אל תוך המים, יגיע המזון למצב שבו הוא יוכל למשוך אותו באמצעות המקור.
העורבים בראש טבלת העופות החכמים
במחקר שנעשה במונטריאול על ידי לואיס לפבר וחבריו הושוו 104 מיני עופות, ונמצא כי 19 מהם נקטו בטכניקות מגוונות בשימוש בכלים כדי להשיג את מזונם, כאשר שבעה מהם שייכים לסוג עורב. בין השאר ראו כי לעורב האמריקני יכולות מגוונות, כולל פיצוח אגוזים באמצעות כלי קשה, חידוד פיסות עץ כדי להחדירן לחללים, ונשיאת מים בספל אל עבר המזון היבש.
עורבים ממינים רבים כמו עורבני ירוק מטקסס, עורב מזרע ועקעק, נצפו אף הם משתמשים בכלים בחכמה. בהקשר אחר העורבני ידע להיפטר מטפילים על ידי "אנטינג" - רביצה בקן נמלים שיעשו למענו את העבודה ויגמלו אותו מהטפילים שעל גופו.
קרוב משפחה של העורבים הוא זג לבן-כנף מאוסטרליה, אשר נצפה משתמש בקליפות של צדפים כדי לפתוח חדשים. אפילו תרנגול הודו אוסטרלי ידוע כמשתמש בפסולת שהוא מגלה, כנשק כדי לנגח יריבים. כוס המחילות משתמש בגללי בעלי חיים שהוא מפזר מסביב למחילתו כפיתיון, כדי למשוך זבליות הערבות לחכו.
אחד ממיני פרושי דרווין מגלפגוס, המכונה "פרוש נקרי", הניחן ביכולת מניפולטיבית מרשימה, התפרסם בהקשר לשימוש בכלים. הוא מתאים את הגודל והצורה של קוצי קקטוסים ומשתמש בהם כדי לשלות חרקים מחורים בעץ. פרושים אחרים מאותה קבוצה משתמשים במקלוני עץ כדי לשלות זחלים מתוך חורים בעץ
סרט אימה: תוכים טורפים כבשים חיות
ובאיי גלפגוס למדו הפרושים לגלגל ביצים ממדפי סלע כדי לשוברן. פעולות מסוג זה מצויות גם אצל עופות נוספים כמו לבן-עין אבסיני - מציפורי השיר של סוקטרה שבתימן, שלצדפים ותוכים מסוימים. טפס העצים חום-הראש ידוע כמשתמש בפיסות של חומרים שונים ואפילו בחוטי מתכת, כדי לחטט בין סדקי עצים ולמצוא חרקים. מין סיטה הידועה בדילוגיה ההפוכים כלטאה על עצים, נוהגת לתחוב פיסות של עץ לסדקים כדי לפנות חרקים נסתרים.
האנפה הירוקה האמריקנית והאנפה המסורטטת מיפן נראו בתצפיות רבות מכינות פיתיון של חרקים חיים, פירות או ניצני עלים כדי למשוך דגים אל מקורן, כשהאחרונה הרחיקה לכת ואפילו נצפתה שוברת ענפים לגודל הנכון כדי לשוות לפיתיון מראה משכנע.
סקרנות ואינטליגנציה קוגניטיבית לפתרון בעיות בשטח ניתן למצוא גם אצל התוכי הניו-זילנדי הקרוי נסטור (קיאה), החי בגבהים של 2,000 מ' ויותר באלפים הניו-זילנדיים (בעיקר באזור פיורלנד באי הדרומי).
הקיאה מצא לעצמו דרך קיום שיכולה להוות בסיס לסרטי אימה, כאשר הקרבנות הם הכבשים. בשל ריבוי הכבשים בניו-זילנד נדחקו עדרים לרעות באזורי המחיה של הקיאה. מאז ומעולם ניזונים תוכים אלה משומן וממזון מן החי, כגון ביצי עופות אחרים ומכרסמים קטנים. אך ככל הנראה הזדמן להם לאכול מבשר הכבשים. ייתכן שהמפגש הראשון היה עם בשר כבשים שנפלו ממצוקים או שמתו מסיבה אחרת, אך העובדה היא שבשר הכבש ערב לחכם, ומכאן התהליך היה פשוט.
קיאה (מין תוכי טורף מניו זילנד) משתמש בכדורים ומוטות פלסטיק שהועמדו לרשותו כדי לפתור בעיה שעל פי פתרונה, הוא מקבל פרס. השלב הראשון בפתרון הבעיה - פתיחת החלון שדרכו ניתן להגיע לפרס - מתבצע על ידו בקלות רבה (צילומים: auersperg et el 2011)
מאחר שהעדרים נותרים בלילה במרעה בהרים, מגיע הקיאה בחסות החשכה, מתיישב על גבו של אחד הכבשים (לרוב באזור הכליות והלב), ומתחיל לחפור. הוא אוכל עד שובע, והכבש גוסס בייסורים, במשך שעות, עד מותו מאבדן דם או הרעלה. כתוצאה מכך הוכרזו התוכים מהמין הזה לאויבי החקלאים, ומאות אלפים מהם הושמדו.
רק לאחר שהאוכלוסייה הגיעה לסף הכחדה, והוערכה בכ-5,000 פרטים, נזעקו ארגוני השמירה על הטבע, ובשנת 1986 הוכרזו תוכיי הקיאה כמין מוגן. לקיאה אינטליגנציה גבוהה מאוד, עד כדי כך שהחוקרים משווים אותה לזו של קוף. זו אחת הסיבות לכך שהתוכים ידעו לייצר לעצמם מקורות בשר כבש, מבלי להמתין למותם של הכבשים, אם כי הם לא הביאו בחשבון את התוצאות...
בעונת הסקי הם נוהגים לחטוף מזון ממטיילים, משליכים מהגגות חתיכות של קרח על ראשי הגולשים, מפרקים אנטנות ממכוניות, ופורמים את הגומי שמסביב לשמשות המכוניות.
תוכי הקיאה נוהגים לבנות את הקן שלהם בין רגבי הסלעים או בתוך בולי עץ גדולים. הם חופרים מנהרה באורך של מטר, וממנה מנהרה נוספת כלפי מטה, ובהמשך – חדרון הטלה.
המיומנות הזאת הביאה אותם לשימושים נוספים. במקומות הנמוכים יותר הם נוהגים להתקרב למחילות של יסעורים, לחפור מחילות צדדיות, ובעזרת ענפים המוחזקים במקורם הם שולפים מתוך הקנים אפרוחים.
מחקים בני אדם וחיות אחרות
התוכים בכלל נחשבים לחכמים ובעלי מוח גדול ביותר, והם נודעים במיוחד בכושרם לחקות בני אדם ובעלי חיים אחרים. הג'אקו, התוכי האפור האפריקני שתוחלת חייו מגיעה ל- 50 שנה ויותר, הגדיל לעשות אולי יותר מכל בני סוגו בפתרון בעיות מורכבות על ידי אילוף בדומה לדולפינים ושימפנזים. אוצר המילים שלו עשוי להגיע לכמה מאות, והוא אף מצליח להרכיב בעצמו משפטים קצרים.
מודעות עצמית מצויה בקרב מינים ספורים של עופות, וביניהם ניתן להזכיר את העקעק ממשפחת העורבים שעמד מול מראה וניסה להסיר מדבקה מתחת למקורו. יש הטוענים שגם יונה מסוגלת לכך, אך רק לאחר אילוף ממושך. יכולות הניווט של היונה נחקרו כמעט בכל צורה, והחוקרים לא הגיעו עדיין להבנה מלאה.
ידוע שבניווט מעורבים זיהוי הקטבים המגנטיים של כדור הארץ ביחס למיקום השמש (ולהפתעת החוקרים – היונים מצאו את דרכן גם כאשר הוצמדו להן מגנטים לראש, וגם כאשר השמש מוסתרת על ידי עננים), וקריאת צילומי נוף מהזיכרון. אחר הדברים שהוסקו הוא שהיונה מסוגלת למפות לעצמה אזורים שלמים, ולזכור מאות תבניות ויזואליות, כולל פרטי נוף טבעי, וכאלה שנוצרו על ידי בני אדם.
התנהגות חברתית מורכבת שבה היה צורך בזיהוי הפרטים בקבוצה ומעמדם, משחק ושיתוף ברבייה - נחשבת גם כן כאינדיקטור לאינטליגנציה. כדוגמה לכך ניתן להזכיר את הזנבן הערבי, מין ציפור המצויה במדבר, אשר חיי החברה שלה נחקרו אולי יותר מכל מין בארץ או בעולם על ידי פרופ' אמוץ זהבי ("טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה").
קיימת תקשורת גבוהה בין חברי הקבוצה, וקיים גם מדרג הייררכי ברור הן בנוגע לשותפות לרבייה והן בנוגע לפעילויות אחרות, כמו איוש עמדת שמירה מפני טורפים, מי מסרק למי את הנוצות ומי מקבל עונש כזה או אחר.
מינים פרימיטיביים כגון אלה מקבוצת חסרי הקרין – כמו היען, האמו והקזואר, אשר לא ניחנו בתבונה, נחשבים לנחותים במיוחד בהקשר זה. שינויים קיצוניים בסביבתם עלולים להביא להכחדתם, כפי שקרה לחסרי המזל מבני משפחתם כמו הדדו.
לשבור את הביצה
אחת מהתופעות המסקרנות היא השלכת אבנים על ביצים גם על ידי עופות. הרחמים מפורסמים בהתנהגות מהסוג הזה, ופורסמו תצפיות ומחקרים רבים בעניין. הרחמים נוהגים לבחור ולהפיל אבנים בצורת ביצים על ביצי היען. רק במחצית מהמקרים הם מצליחים לשבור את ביצת היען כבר בפעם הראשונה, אך הם אינם מתייאשים אלא מפגינים עקשנות רבה להשגת מטרתם.
הרחם ממשפחת הנשרים מוגדר כמשתמש בכלים. הרחם, חובב הביצים, נצפה לא אחת משליך אבנים בגודל מתאים על ביצי יען כדי לפצח את קליפתן העבה ולאכול את תוכנן. ברצף התמונות כאן נבדקה התופעה על רחם בשבי ועל ביצים מדומות שבתוכן הוחבא ה"פרס" - קוביית בשר - תחליף לגוזל. (צילומים באדיבות לינדסי יאניק. spangels44)
גונבים ביצי נשרים מהקן
ב-18 במרס 2009 תועדה תצפית מרתקת בגמלא שבגולן - זוג רחמים נצפו מנפצים ביצת נשר בקן נטוש לאחר שהשליכו עליה אבנים. לאחר שהצליחו לנפץ אותה, אכלו את תכולתה, הזדווגו ועפו מהמקום. בתחילת אפריל של שנת 1988 צפיתי במקרה דומה, יחד עם נירית פרקנברג וחוג נוער חובב ציפורים,
בנחל עמוד שבגליל המזרחי במסגרת שבוע שמירת טבע. הרחם נחת בקרבת קן של נשרים על שפת מצוק, לאחר שחיכה ותצפת בסבלנות להזדמנות שבה זוג הנשרים לא יהיה בקן, והחל לנגוס במקורו החד בגוזל המסכן של הנשר במשך שתי דקות תמימות.
לאחר מכן נצפה הוא מדדה לפינה אחרת, אוסף אבן במקורו ומטיח אותה כמה פעמים בחזקה על הגוזל, ואף מחליף את האבן פעם אחת. לאחר מכן טרף הרחם את הגוזל, והשליך את מה שנשאר אל התהום. מעניין לציין כי לאחר הטרף עמד הרחם בשפת הקן עוד כרבע שעה, ולא עף מיד כפי שהיה ניתן לצפות.
זוג הנשרים שחזר היה מופתע מהיעלמות הגוזל, עמד במשך דקות ספורות וסרק את השטח בעצבנות. רק לאחר יומיים חזרו הנשרים לקן המרושל שלהם, הזדווגו למשך שניות ספורות וחזרו שוב והזדווגו שעתיים לאחר מכן. הרחם (או רחם אחר) נצפה על ידינו יומיים אחר כך מנסה שוב את מזלו בקני נשרים, בשעה שהנשרים שהו בהם, אך ספג נשיפות צוואר מאיימות ונאלץ להסתלק בכל המקרים.
עורב שולה מזון ממבחנה באמצעות קרס שהוא יצר בעצמו
עורב משתמש בשלושה כלים נפרדים כדי להשיג תוצאה טובה יותר
עורב משתמש בענף כדי להוציא אוכל מתוך קופסה
עורב אפריקני מרכיב פאזל
שני עורבים מסכסכים בין שני חתולים
.
הכתבה פורסמה בגליון 205 של "טבע הדברים"
לפנייה לכתב/ת 
