גן עדן תקציבי של שוטים

מדינה אינה יכולה להתנהל ללא תקציב. התקציב הוא הביטוי בפועל של מדיניות הממשלה. אין די בהכרזות, בהצהרות ובחוקים שאינם מתוקצבים. מה שלא מופיע בתקציב, לא קיים. חוק חינוך חובה מגיל 3, למשל, התקבל כבר בשנות ה-80' של המאה הקודמת. רק עתה, כמעט 30 שנים אחרי קבלת החוק ולאחר שהנושא תוקצב, הפך למדיניות של ממש.

תקציב המדינה הוא חוק שמתקבל בכנסת, כמו כל חוק אחר. כאשר הכנסת לא מאשרת את חוק תקציב המדינה עד ל-31 בדצמבר, לפני תחילת שנת התקציב, מקבלת הממשלה ארכה עד 31 במרס - שלושה חודשים בתוך שנת התקציב. אם גם אז לא עובר חוק התקציב, מתקיימות בחירות חדשות תוך שלושה חודשים. כך קובע חוק יסוד: הכנסת.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מתחסדים, נמאסתם. הערות על תיק ליברמן / בועז סנג'רו

רשלן במיל' / אייל טבת

ידוע כי חברי הכנסת אינם ששים לקצר את תקופת ישיבתם על עור הצבי במשכן. משום כך ומשום חשיבות התקציב לניהול התקין של המדינה, נקבע בחוק כי אם הכנסת לא מצליחה להעביר את התקציב במועד, היא תתפזר וייערכו בחירות חדשות תוך שלושה חודשים. היות שהמדינה אינה רשאית להוציא כספים, לשלם משכורות לעובדים, לשלם לספקים וכדומה, מתיר החוק לממשלה להוציא בכל חודש, בתקופת הביניים עד לאישור התקציב, 1/12 מתקציב השנה הקודמת.

זהו המצב כיום. אין תקציב לשנת 2013 ולכן, עד שתיכון ממשלה חדשה ועד שזו תגבש תקציב, תמשיך המדינה ותתנהל לפי תקציב שהתקבל בסוף שנת 2010, כשהמצב הכלכלי העולמי היה שונה לחלוטין מזה השורר היום. מן הסתם נמשיך כך לפחות עוד חצי שנה, וזאת, בתקופה שראש הממשלה ושר האוצר הגדירו כתקופה של משבר. ראש הממשלה ושר האוצר אומרים לנו שיש חור בתקציב בסכום המתקרב ל-20 מיליארד שקלים. לא זה המקום לבדוק כיצד נוצר הפער הבלתי נתפש הזה, אבל חובה עלינו, האזרחים, לשאול איך זה שהממשלה מתנהגת בחוסר אחריות בולט כל-כך ודוחה בחודשים רבים את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, דבר שהיה עליה לעשות כבר לפני חודשים ארוכים.

כמו הבריון השכונתי

כלכלת בחירות היא לא רק מהלכים שהממשלה נוקטת כדי להצטייר יפה בעיני הבוחרים, היא גם אותם מהלכים שהממשלה נמנעת מלנקוט כדי שלא להרגיז את הציבור לפני בחירות. זו הסיבה לכך שהממשלה לא הגישה תקציב לאישור הכנסת ויש אף המרחיקים לכת ואומרים כי זו הסיבה להקדמת הבחירות מלכתחילה. הממשלה יודעת והציבור מודע לכך כי יש לנקוט מהלכים לא נעימים וחייבים לעשות זאת מיד. ככל שדוחים את המועד, יהיו הצעדים חריפים יותר וכואבים יותר.

כרגיל, מי שיחושו זאת יותר מהאחרים הם אנשי מעמד הביניים ההולך ומצטמק והשכבות המוחלשות בחברה שלנו. מה אומרת לנו הממשלה? אנחנו עומדים להטיל עליכם גזירות קשות, אבל בגלל הבחירות לא נפרט אותן כעת. זה עלול להכעיס אתכם, האזרחים. אז קודם כל תצביעו בעדנו ואחר-כך יבוא מועד התשלום. וזה יכאב. מאוד. אבל אל דאגה, עד הבחירות תוכלו להמשיך ולחיות בגן עדן של שוטים.

אלא שחוק יסוד: משק המדינה, מחייב את הממשלה להציג תקציב. החוק קובע: "הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה הכנסת או ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים". כלומר, לא אחרי 31 באוקטובר. חוק היסוד אינו מתייחס למועד הבחירות. הוא קובע קטגורית מהו המועד האחרון שבו על הממשלה להניח את הצעת חוק התקציב. נראה כי הממשלה מצפצפת לא רק עלינו האזרחים, אלא גם על החוק. היא לא טרחה להניח תקציב על שולחן הכנסת כמתחייב בחוק יסוד.

משפטנים אומרים כי הסנקציה לאי הנחת תקציב היא הקדמת הבחירות. מכיוון שממילא כך הוחלט, אין סנקציה. "למה, מה תעשו לי?", שואלת הממשלה. ממילא נלך בעוד זמן קצר לבחירות. בדיוק כמו הבריון השכונתי שפוגע בכל מי שהוא רוצה כי הוא יכול. 

ד"ר חיים וייצמן הוא מרצה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il