"תפיחת הגירעון - הפקרות של ממשלת נתניהו"

במערכת הפוליטית מיהרו להגיב בצהריים (יום א') לנתוני משרד האוצר שחשפו כי הממשלה סיימה את 2012 בגירעון של 39 מיליארד שקל, המהווים 4.2 אחוזים מהתוצר המשקי הגולמי. הנתונים מלמדים כי הגירעון בשנה החולפת תפח לפי שניים מהיעד.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

יו"ר התנועה ציפי לבני אמרה בהתייחסותה לזינוק החד בגירעון כי "ההפקרות הפוליטית של ממשלת נתניהו וסדר העדיפויות הלקוי והפוליטי של הממשלה הזו מובילים את ישראל לפשיטת

 רגל. נתניהו מעדיף לשלם לסקטורים שמתחזקים אותו פוליטית, במקום להתנהל לפי סדר עדיפויות לאומי וממלכתי".

לבני אמרה עוד כי "נתניהו מתעקש להמשיך ולהתנהל לפי תפישות כלכליות מיושנות שנכשלו בעולם כולו וכעת הוכח כי ההכבדה על מעמד הביניים והמסים העקיפים הבלתי-נסבלים - לא רק שלא הועילו לקופת המדינה אלא אף הזיקו לה. הגיע הזמן לממשלה עם סדר עדיפויות אחר, כזה שמוציא את ישראל מהבידוד הבינלאומי. ממשלה עם סדר עדיפות לאומי ששם את הפריפריה במרכז ולא את תפוח ויצהר".

יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' אמרה כי "הנתונים על הגירעון העצום מעידים על הגיהינום החברתי והכאוס הכלכלי שישתררו כאן אם חלילה ייבחר נתניהו שוב לראשות הממשלה. החריגה מהגירעון היא עדות נוקבת לכישלון נתניהו בניווט כלכלת ישראל. דברי הרהב הכלכליים שלו מתנפצים שוב ושוב אל קרקע המציאות בנתוני אבטלה גואה, בהיקף עוני מסוכן, בפערים חברתיים אדירים ובשחיקה מסוכנת של מעמד הביניים".

עוד אמרה יו"ר העבודה כי "שוב ושוב קובע נתניהו יעד גירעון שהוא לא מצליח לעמוד בו. בו בזמן הוא חופר בור עמוק שאותו הוא מתכוון למלא בכספם המועט של העניים ומעמד הביניים אם חלילה ייבחר. המשך השגיאות הכלכליות של נתניהו מציב אותנו בשורה אחת עם צ'ילה ומכסיקו המקוטבות באופן קיצוני בין עוני ועושר".

גם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הפנה אצבע מאשימה לכיוון ממשלת ישראל בארבע השנים האחרונות, שלדבריו "התנהלה בצורה חסרת אחריות. למרות שהממשלה ידעה שהיא מכניסה פחות אבל המשיכה לפזר יותר כספים ואף התחייבה לקראת השנה החדשה בהגדלת ההוצאות בעוד 30 מיליארד שקל. הגיע הזמן לנהל את כספי האזרחים באחריות. תקציב המדינה לא שייך לממשלה אלא לנו. אנחנו משלמים מיסים ומגיע לנו שהממשלה לא תנהג בפזרנות".

בליכוד הגיבו לדברי יו"ר הבית היהודי ואמרו: "עצוב מאוד שבנט מצטרף ליחימוביץ' ולמפלגות השמאל. היה מצופה ממנו להבין שמרכיב הביטחון הוא חלק מרכזי מתקציב המדינה שנועד לבנות גדר ביטחון בדרום, עוד כיפות ברזל והמשך המוכנות של צה"ל. הניסיון לעשות הון פוליטי על גב הביטחון של כולנו הוא מקומם ואינו במקום".

"סוחטים את העסקים הקטנים"

גם מרצ הגיבה לנתוני משרד האוצר: "לצורך סגירת הגירעון יש הכרח ביצירת איזון תקציבי, על ידי צמצום ההוצאות המיותרות והגדלת ההכנסות, ומבלי לפגוע במגזר הציבורי, בשירותים החברתיים או בקצבאות. בצד ההוצאות צריך לבלום את החריגות האדירות בתקציב הביטחון, לעצור מיד את הבנייה בשטחים, להפסיק את ההעברות המיוחדות להתנחלויות, מעבר למה שהם זכאים לו כאזרחי המדינה, לעצור את התקציב לאבטחת המתנחלים במזרח ירושלים ולהתנות מתן תקציבים למוסדות חינוך חרדיים בלימודי ליבה".

במפלגת יש עתיד של יאיר לפיד אמרו בתגובה לנתונים כי "המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר קורסת מול עינינו. ראש הממשלה טעה לחשוב שהעלאת המסים שוב ושוב על מעמד הביניים תפתור את בעית הגירעון. בפועל הטלת המסים על מעמד הביניים והעסקים הקטנים רק חונקת את כלכלת ישראל. יש עתיד סבורה שיש דרך אחרת, לפני ששוב הופכים את מעמד הביניים לכספומט של האוצר ושוב סוחטים את העסקים הקטנים יש לקצץ קודם בתקציבים לחרדים בהתנחלויות ובממשלה המנופחת והבזבזנית".

ביולי האחרון אישרה הממשלה העלאה של המע"מ ב-1% והעלאה של המס על סיגריות ובירה. צעדים מיידיים אלו, שהצטרפו לשורה של צעדים שנכנסו לתוקף בתחילת 2013,

 נועדו להכניס לקופת המדינה סכום של 2 מיליארד שקל כבר ב-2012 ובכך לכסות על הפער העצום שנפער בין תחזית הגבייה לשנת 2012, שעל בסיסה נבנה תקציב המדינה, לבין הגבייה בפועל.

כעת, מתברר כי ההאטה בצריכה הפרטית נטרלה את ההשפעה של העלאות המסים ועקב כך הכנסות המדינה ממסים לשנת 2012 עומדות של סכום של 218.6 מיליארד שקל, לעומת 109.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2012. כלומר, היקף הגבייה נותר דומה, למרות העלאות המסים, והפער בגבייה צומצם בכחצי מיליארד שקל בלבד.