דוקטורט באנגלית: "לחפור זה יופי - אבל בעברית"

קריאת השכמה לאוהבי הלשון: נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור משה בר אשר, מתריע מפני "הסחף שחל בשפה העברית", נוכח מה שהוא מגדיר "תסביך הנחיתות והתלות של אנשים בתקשורת לגבי המתרחש בארצות הברית, ובשל הנוחות העצומה של המרשתת". את הדברים אמר בעקבות החלטתה של האוניברסיטה העברית לאפשר לסטודנטים לתואר שלישי להגיש את עבודת הדוקטורט בשפה האנגלית.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית, ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחרות ובעיקר באנגלית, לאחר קבלת אישור מיוחד מהרשות לתלמידי מחקר. "ידוע שמקרים אלו לא היו מעטים. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית, אבל היה בתקנה כדי להבליט את המעמד המיוחד של העברית", כתב בר אשר.

בר אשר. "טעות לתת מעמד שווה לאנגלית"(צילום: עטא עוויסאת)

"מכאן ואילך מנסחים תקנון חדש ובו הקביעה: 'עבודת הדוקטור תוגש בעברית או באנגלית'. ובזה בא המוסד הנכבד הזה כמו להודיע שחל פיחות במעמד העברית בו. הרי ברור שבלי משים החלטה גוררת החלטה ותקנה גוררת תקנה, ובסופו של דבר יגבר הלימוד באנגלית והתהליך הזה יגרור גם הוראה באנגלית בבית הספר היסודי ובתיכון". הוא שיגר מכתב לחברי הסנאט באוניברסיטה העברית, ובו מחה על ההחלטה לשנות את סעיף התקנון לתלמידי המחקר.  

עוד קונן בר אשר: "מי יגלה עפר מעיניהם של מייסדי האוניברסיטה העברית - גדולי עולם - שעמדו על משמר הלשון העברית ועל הוראה בה וביססו את הדרישה שכל העבודות תיכתבנה בעברית".

בר אשר אמר ל-ynet: "העמדת האנגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אני חושב שצריך לעמוד על כך בגלל הסחף שחל בשפה העברית. לכו לרחוב וראו את השלטים. פעם היה מלון הירדן, הכרמל. היום בתי המלון נושאים שמות באנגלית. יש פה עניין תרבותי ואני סבור שזו טעות לתת מעמד שווה לאנגלית".

הוא התייחס למעמדה של השפה העברית כיום: "יש מה שנקרא רשות הרבים ויש רשות היחיד", הסביר. "אני חושב שרוב היחידים, הכותבים והמדברים את השפה, מחויבים לרמה טובה של עברית. אבל ברשות הרבים, בגלל המעמד הבינלאומי של האנגלית כלפי אנשים משכילים, בגלל תסביך הנחיתות והתלות של אנשים בתקשורת במה שקורה בארצות הברית, ובשל הנוחות העצומה של המרשתת, יש סחף.

"אנשים אינם אומרים 'שלום' ו'להתראות' אלא 'הי' ו'ביי'. אנו מושכים בידינו תרבות בת יותר מ-3,000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית, גם כשדיברו לשונות אחרות. יש ברשות הרבים סחף במעמדה של העברית, ומי שהעניין הזה יקר לו צריך לעמוד על כך. אני לא מדבר על שוטרי לשון, אלא על אוהבי לשון ושוחריה שצריכים להסביר את הערך התרבותי של הדבר הזה".

נשיא האקדמיה התייחס גם לשפת הנוער. את הסלנג הוא מכנה "יפה", אך קובל על כך שכיום מלמדים בבתי הספר פחות עברית. לדבריו, "ממילא אי אפשר לבוא לדור הצעיר בטענה. נכון שהוא מדבר לשון קלילה, אבל אינני רוצה להתערב בלשון המדוברת. יש בה סלנג יפה מאוד". הוא הדגים: "ילדים ונוער

משתמשים ב'לחפור', זה יפה מאוד בעיניי. אני מדבר על עברית במעמדים רשמיים - כשאדם מרצה, נואם או כותב מאמר. אני לא יכול לבוא בטענות לדור הצעיר כי מלמדים היום פחות עברית. יש פיחות בידיעת העברית אצל המורים ויש פיחות בהוראת העברית לתלמידים". 

תגובת האוניברסיטה: "האוניברסיטה העברית הייתה והינה, כשמה, עברית: מעל 99% מהקורסים ניתנים בעברית, הבחינות רובן ככולן בעברית ועוד. אולם, כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם, לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים, השופטים הרלבנטיים והמומחים ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל. כמו כן, חלק הארי של הספרות עליה נסמכים תלמידי הדוקטורט הוא באנגלית. עם זאת, האוניברסיטה מתירה לכל מחלקה וחוג להחליט באיזה שפה יש להגיש את הדוקטורט אצלם".