נימוסים ברשת: הסוציו-מארטפונים
והפעם במדור שעוזר לכם לצלוח את האינטרנט בשלום או לפחות עם פאסון: מה עושים עם בן זוג שפולט צחקוקים לסלולר אבל לא מסביר את הבדיחה ומנגד, מה עושים עם חבר שמתעקש להראות לנו משהו בסמארפון במקום פשוט לשבת לדבר? אכן תמונות קשות
הטכנולוגיה מקלה על חיינו אך גם מעלה שאלות רבות הקשורות למוסר ונאו-נימוסים. מדור "נימוסים ברשת" ינסה לסייע לכם להתמודד עם שאלות כאלו. לא מסכימים איתנו? שלחו לנו גלויה לכתובת: דרך תימן 15, תימן. או שתצטרפו לפייסבוק שלנו.
בפרקים הקודמים של נימוסים ברשת:
ויטה שלום,
בן הזוג שלי ממש מעצבן. אנחנו יושבים בסלון, רואים טלוויזיה ותוך כדי מתעסקים עם הסמאטרפונים, ולאורך כל התוכנית אני שומעת אותו מגחך לעצמו או אפילו פורץ בצחוק. כשאני שואלת אותו מה מצחיק כל כך, הוא אומר "משהו בפייסבוק בטח תראי את זה כבר", או "אני לא יכול להסביר לך כל דבר מפגר שקורה בטוויטר". זה ממש מעצבן אותי, איך אני יכולה להסביר לו שזה ממש לא מנומס מה שהוא עושה?- נילי.
נילי, צר לי להיות זו שמבשרת לך את זה, אבל את קורבן להתעללות. לא רק שבן הזוג שלך מסרב לספק את הסקרנות שהוא עצמו יצר, הוא מסמן לך (גם אם באופן לא מודע) שהוא מחובר יותר לנעשה ברשת ובכך מעורר בך את החרדה הטבעית המאפיינת את כל הדור שלנו, וזה להישאר מאחור. לא להיות מעודכנים.
סמאטרפונים הם מעין שערי כניסה לעולם אחר בו תמונות קטנות מספרות לתמונות קטנות אחרות איך עבר עליהן היום ומה מכעיס אותן. לו יש את שלו, לך יש את שלך. כשהוא צוחק מבדיחה ברשת ולא מספר לך מיד מה הצחיק אותו, הוא כאילו מסמן טריטוריה ואומר "זה המקום שבו אני מבלה, לכי תמצאי מי יצחיק אותך בעולם שלך". העובדה שהוא מגחך או צוחק בקול באה רק להדגיש את ההדרה שלך. הוא הרי יכול לצחוק בלב ולקליד LOL בשקט (אירוני ככל שזה יהיה) אבל הוא בוחר שכן. נילי, הוא מחפש את תשומת הלב שלך, הוא מתגרה בך, האם הכל בסדר בזוגיות שלכם?
כדי לגרום לו להבין איך את מרגישה, את יכולה להחזיר לו. גם את יכולה להתחיל לפלוט צחקוקים למסך ואפילו להוסיף אנחות ומקטעי משפטים בסגנון "אוי, האווטאר הגברי והחזק הזה..כמה שהוא מצחיק". אבל שימי לב נילי, השיטה הזו, שאפשר אולי לכנותה "נקמנות", לא תמיד עובדת. לפעמים אפילו משיגה את התוצאה ההפוכה לחלוטין. לכן, אני ממליצה לך לשתף את הכתבה הזו ולקוות שבן זוגך יקרא את הפסקה הבאה.
חבר של נילי, אני לא יודעת אם אתה עושה את זה בתמימות כחלק מהאטוזים הגברי או מנסה בכוונה לפגוע בבת הזוג שלך, אבל פויה! לא רק שזו הפרה של כללי הנימוס הבסיסיים, זו אמירה מאוד מעליבה כלפי מי שניצבת לידך. כשאתה מצחקק ולא מסביר, אתה בעצם אומר לה "יש מישהו בעולם הזה שגורם לי כרגע יותר אושר ממך, אבל אני לא אגלה לך מי או מה כי את לא במועדון הסודי שלי ואת לא יכולה לעלות למחנה שבנינו על העץ". לוקח פחות מדקה להקריא סטטוס מצחיק או להסביר בדיחה או להראות תמונה משעשעת. תקדיש את הדקה הזו לבת הזוג שלך.
הי ויטה. יש לי חבר טוב שמעיק ויראלית. כלומר, נניח אנחנו נפגשים בבית קפה כדי לדבר ישר הוא שולף את האייפון שלו ואומר שאני חייב לראות איזה סרטון. אז אני אומר לו – "יופי, שלח לי אני אראה אחר כך". אבל הוא לא מסכים ומכריח אותי לצפות באיזה חתול שאוכל כדור צמר. ואני בכלל אלרגי מה עושים?
- פליקס
צפה בסרטון פליקס. דרמות עדיף אולי לראות לבד, אבל קומדיות משתבחות עם קהל (זה כנראה גם העיקרון שהביא לנו את הצחוק המוקלט והמאוס בתוכניות טלוויזיה). סרטוני יוטיוב משעשעים, הם הקומדיות הקצרות של זמננו, וכל מה שחבר שלך רוצה זה שתצחק איתו כדי להעצים את ההנאה שלו. למה שלא תעניק לו את המתנה הזו?
צפה בסרטון פליקס. אני מבינה מה אתה אומר, אין לך כח לסרטון עכשיו ובתכלס, "עד כמה זה כבר יכול להיות מצחיק?" אבל בכל מה שקשור לסרטוני יוטיוב, אתה יודע איך זה: מי שמצא את הסרטון הרבה פעמים מרגיש כאילו הוא שלו. על ידי זה שתצפה בסרטון תסייע לחבר שלך לחזק את הביטחון שלו ותעזור לו למצב את עצמו בתור המצחיקן בעל הגישה לחומרים הקומיים. כך הוא ירגיש שהוא מביא עמו משהו ליחסים, שבכוחו לשמח את החברים שלו.
צפה בסרטון פליקס כי אתה רוצה לפרגן לחבר שלך. במקרה הרע, הלכו שתי דקות, במקרה הטוב יותר - הוא יצחיק אותך וגם אתה תראה אותו למישהו אחר כך. אין דבר יותר מעצבן מ"שלח לי לינק". מה, הוא עובד אצלך?
אבל, אם אתה מתעקש שלא לצפות בסרטון פליקס. אתה תמיד יכול לשקר. בפעם הבאה שחבר שלך ישלוף את האייפון וירצה להראות לך סרטון, צפה בשנייה הראשונה ואז תגיד, "אה, אני מכיר את זה, זה ישן אחושילינג". חזור על זה עד שתצליח לרצוח סופית את שמחת החיים שלו.
הי ויטה. הפרופיל שלי פתוח לכולם וכל אחד יכול להגיב. לפני כמה ימים העליתי מם מצחיק שמתייחס לבחירות ולגלי של גלי ומישהי הגיבה וכתבה לי "לא מצחיק". זה כל כך עצבן אותי! היא אפילו לא חברה שלי, סתם ראתה הסטטוס והחליטה שלמישהו אכפת מהדעה-פח שלה. אפשר לשים לה ראש של סוס מת במיטה? מה אני אמור לעשות?
- סתיו
אתה אמור לחסום: או את הפרופיל שלך, או אותה. תראה סתיו, ברגע שהסטטוסים שלך פומביים (מוגדרים כ-Public), נחשפים אליהם הרבה יותר אנשים ממה שאתה חושב. מספיק שמישהו יעשה לך לייק או ישתף את הסטטוס, כדי שהוא יופיע בפיד של מישהו שמעולם לא שמע על השם שלך. לפעמים המנגנון הזה עובד לטובתך (הרבה יותר אנשים נחשפים לאמנות שלך), לעתים, כפי שתיארת מזיק.
פייסבוק היא מקום נפלא לוויכוחים ואי-הסכמות, דיונים ברשתות חבריות הם דרכים טובות להיחשף לדברים חדשים או בדיוק ההיפך: להתחזק בעמדתך. אך הגולשת שהגיבה לך לא ניסתה לפתוח בדיון, היא חיה באשליה שהיא מבקרת התרבות של הרשתות החברתיות וכנראה גם לוקה בשיגעון גדולת.
אבל, יש לי חדשות טובות בשבילך. פייסבוק היא לא דמוקטיה - היא פינת הליטוף של האגו. אם אתה לא רוצה לשמוע או לראות ממישהו, אתה יכול לשנות את הגדרות הפרופיל שלך בצורה כזו שרק חברים שלך יראו את הסטטוסים, או לחלופין: לבעוט בישבן המפוקסל שלה הרחק הרחק ממך. אתה יכול להכריז על עמוד הפרופיל שלך כתוכנית ריאליטי (הפח הגדול/ לעוף על עצמך/ המירוץ לאנפרנד), ולהודיע שמעתה, מי שלא יתנהג בהתאם יועמד להדחה, והראשונה שעוזבת את הווילה היא גברת "לא מצחיק".
אגב סתיו, אם יש משהו יותר מעצבן מהערה ניבזית, זה שאתה מעלה בדיחה או מם ומישהו כותב "היה כבר". אז מה? למי אכפת? הכל היה כבר: היוונים כבר התפלספו על הכל, הביטלס שרו על הכל ובסיינפלד צחקו על הכל. אם אין חדש תחת השמש, למה שבאינטרנט זה יהיה שונה?
