שתף קטע נבחר

 
צילום: גיל יוחנן

שרים בלי תיק לשעבר: "להקטין את הממשלה"

אז מה עושה שר בלי תיק? שאלה טובה. אחרי שברק פרץ את הסכר, האנשים שהיו שם מתעקשים שיצקו תוכן למשרה, אבל כולם מסכימים: מספיק 18 שרים, שולחן עם 30 לא אפקטיבי

הם כיהנו בממשלות השונות כשרים ללא תיק בממשלות מנופחות יותר ומנופחות פחות. לכולם הוגדרו מטרות - חיוניות יותר וחיוניות פחות, וכולם נאלצו להתמודד עם התדמית השלילית של שר בלי תפקיד מוגדר. איש לא יגיד בפה מלא "הייתי שר מיותר", אבל ניכר שלפוליטיקה משקל משמעותי לעומת היעילות והשימוש הראוי בכספי ציבור.

 

מי צריך ממשלה גדולה?

 

איך הגענו לשם? נחזור ל-1999. כשחתם אז על הסכם שותפות עם "ישראל אחת" של אהוד ברק לפני הבחירות, לא דמיין הרב מיכאל מלכיאור מ"מימד" שימצא עצמו מותקף ציבורית על רצונו להיות שר. ברק שילם לכולם, רק לרב מיכאל לא נשאר. אז הוא נפגע וכעס ונפגע ובתמורה הציע ברק למנותו לשר ללא תיק ולהרחיב את מסגרת השרים שהוגבלה בחוק ל-18. "אמרתי אז לברק, אם זה להיות שר בלי תיק ובלי תוכן, משרד לשם המשרד, אז תלך לכל הרוחות", מספר מלכיאור ל-ynet. "הוא הרי הפר סיכום כתוב איתי ואחר כך שינה את החוק, זה עניין אותו כקליפת השום".

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

לדברי מלכיאור, בגלל סירובו הוחלט להאציל סמכויות לתיק. מלכיאור ביקש לעסוק בענייני הקהילות היהודיות בתפוצות והחברה הישראלית - וקיבל. "עלות המשרד היתה מיליון וחצי שקל, קראנו לזה חברה ותפוצות אבל בפועל לא היה בזה כלום. את התוכן יצקנו מהרגע הראשון וזה הוכיח את עצמו.

 כולם מוזמנים לבדוק כמה הכנסות המשרד בראשותי הביא למדינה - מאות מיליוני דולרים. הקמנו פרויקטים חשובים, בראשם פרויקט 'תגלית' וחיזקנו קשרים עם הקהילות. עובדה שהמשרד הזה הפך לקבוע מאז וכיהנו בו שרים בכירים כמו שרנסקי, הרצוג ואדלשטיין".

 

אבל הטעם החמוץ נשאר. "בדיעבד התברר שהייתה הצדקה למשרד, הפכנו תיק בלי תיק לתיק כבד מאוד שהשתרש כמשרד מרכזי לכל דבר ועניין. אבל זה נעשה בצורה שפסולה ציבורית. בתורה אומרים 'מצווה באה בעבירה'. בסופו של דבר הכל תלוי בתכנים ובגופו של עניין וגופו של אדם. שר יכול להיות כלום, ויכול להיות הרבה".

 

"לא הייתי חוזר הביתה לפני 21:00"

"זה תלוי בהגדרת המשימה. אם הוא נועד לקדם אדם ולתת לו אפס תפקידים, זה פסול. אבל תזכרו את בגין ואת גלילי", אומר השר לשעבר משה נסים. "יכולים להיות גם שישה שרים בלי תיק", אומר השר לשעבר אבישי ברוורמן. "אבל צריך לצמצם את מספרם הכולל. אי אפשר לנהל ככה".

 

כולם צריכים לשבת שם? (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
כולם צריכים לשבת שם?(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

אחת ההבטחות שהבטיח יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לבוחריו הוא לא עוד שרים ללא תיק ולא עוד ממשלה מנופחת. בכך מבקש לפיד לשים סוף לנוהג שהשתרש מהממשלה השלישית, אז קיבל על עצמו את התפקיד פנחס לבון, למנחם בגין שישב בממשלת לוי אשכול ב-67' ועד הממשלה היוצאת, שבה כיהנו

שישה שרים ללא תיק. האם הגיע הזמן להיפרד לשלום מהמשרד שהפך, במיוחד בשנים האחרונות, לשם נרדף לבזבוז משאבים וסיפוק מאווייהם של פוליטיקאים לשבת סביב שולחן הממשלה?

 

משה נסים היה שר ללא תיק בממשלה ה-18 של מנחם בגין. "יש תפקידים מיוחדים שאי אפשר לשייך אותם למשרד", אומר נסים. "אני הייתי המשיב בכנסת מטעם ראש הממשלה והשרים על הצעות אי אמון והצעות לסדר היום, טיפלתי ברשות השידור, בנושא האוטונומיה בשטחים, אחראי מטעם ראש הממשלה להקמה ושימור קואליציה, אחראי לטיפול במשברים וחבר בקבינט. האמן לי, הייתי חוזר הביתה לא לפני 21:00 מרוב עבודה".

 

הלוחש לאוזנו של רה"מ 

יש הבדל, אומר נסים, בין מינוי שר ללא תיק עם אפס תפקידים מוגדרים "רק מפני שרוצים לקדם אותו, לבין שרים בעלי חשיבות אדירה בעצם נוכחותם בממשלה. היה אדם, ישראל גלילי שמו, שכיהן כשר לא תיק. הוא לא טיפל בתקציב המדינה,

לא בהקמת כבישים בנגב וגם לא ברשות השידור. אבל היה איש חשיבה מדינית ביטחונית שישב ליד ראשי ממשלה, איש שדעתו נחשבה והושמעה. אז תגידו לי היום שלא היה נכון למנות את גלילי לשר בלי תיק? זה מגוחך".

 

ח"כ אבישי ברוורמן כיהן בממשלה האחרונה כשר ללא תיק, לפרק זמן קצוב עד פרישתה של העבודה מהקואליציה. במבט לאחור, מודה ברוורמן, "אין חכם כבעל ניסיון והיום אני מודה שטעיתי, לא היינו צריכים בכלל להיכנס לממשלה. גם אם תרמתי בנושא המיעוטים שעליו הייתי מופקד, לא היה בנו צורך כי ממילא לא נעשתה שום התקדמות בתהליך השלום והממשלה ממילא הצטמצמה לשניים - נתניהו וברק".

 

מדוע בכל זאת נענה להצעה להיות שר בלי תיק, אף שסבר כי נכון יותר למפלגתו לשבת באופוזיציה אחרי בחירות 2009? ברוורמן מספר על פגישתו עם ראש הממשלה, מיד לאחר הבחירות. "הוא הזמין אותי לפגישה אישית, ישבנו כשעתיים וחצי, הוא ניסה לשכנע אותי לתמוך בברק ואמר שהוא רוצה אותי בממשלה. השבתי שאם תהיה החלטת רוב במרכז אשקול זאת. הוצע לי להיות שר שאחראי על הארגונים הבינלאומיים, השבתי שלוושינגטון אני יכול לטוס גם לבד. כשהוצע לי להיות אחראי על המיעוטים, האמנתי שזו משימה חשובה והיסטורית".

 

"לא הרגשתי שאני משפיע" 

שר בכיר רביעי, שביקש ששמו לא יופיע בכתבה, הודה כי "לא הייתי מסופק בתפקיד כי לא הרגשתי שאני באמת משפיע. האמת היא שחוץ מארבעה-חמישה שרים, אף שר לא באמת משפיע והיכולת שלהם להשפיע אפילו בנושאים במסגרת תפקידם היא קטנה".

 

לדברי אותו שר לשעבר, במציאות הפוליטית הנוכחית, שר ללא תיק הוא אתנן שלפעמים מוטב לשלם בשביל יציבות. "זה אולי חלק מהמחיר שצריך לשלם על מנת להבטיח שלא תהיינה בחירות כל שנתיים, בתרבות הפוליטית של מדינת ישראל זה בהחלט ראוי. כן לצמצם את מספר השרים, אבל אם זה עומד מול יציבות קואליציונית, עדיף יציבות".

 

לצמצם כמות שרים? זה כן 

על דבר אחד כולם מסכימים, אין שום נחיצות במבנה הרחב של הממשלה. "ממשלה בישראל לא מנוהלת", פוסק ברוורמן. "שולחן של 30 שרים הוא ממילא לא אפקטיבי, הממשלות הן כבר מזמן לא פורום אמיתי לקבלת החלטות וזה הגיע למצב חמור עם נתניהו וברק - אותו ברק שב-99' פרץ את הסכר ושינה את החוק המגביל את כמות השרים בממשלה ל-18".

 

ברק. פרץ את הסכר לשרון ולנתניהו (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ברק. פרץ את הסכר לשרון ולנתניהו(צילום: AFP)

 

לדברי ברוורמן, "זה התחיל בברק, נמשך בשרון, אולמרט ונתניהו. משרת שר הפכה להיות תורה שלמה של שוחד פוליטי הנובע מאילוצים. התוצאה היא שכל ממשלות ישראל לא מתפקדות תקופה ארוכה. יכולים להיות 18 שרים, חלקם יכולים להיות שרים בלי תיק כמו בני בגין, בתוך ה-18 שרים אפשר להגדיר את כל הסמכויות הנדרשות".

 

פיצול משרדים או הקמת משרדים חדשים, אומר הבכיר לשעבר, יקרים ומיותרים יותר משר ללא תיק. "העובדה שאין לשר תיק מוגדר לא הופכת אותו לפחות חשוב. יש מקרים שנכון למנות

 שר ללא תיק לנושא המחייב טיפול ברמת שר, אבל אין שום הצדקה לבנות משרד מיוחד לנושא. פיצול משרדים והקמת חדשים, מחייבים עוד תקציב, עוד מנגנון של עובדים. עושים בהפוך על הפוך את מה שאסור לעשות - להגדיל בזבוז וחוסר יעילות".

 

גם מלכיאור שותף לדעה שיש להגביל מחדש את מספר השרים. "זה פופוליזם לחשוב שזה מה שיפתור את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל, אבל צריך שתהיה דוגמה לממשלה. הנוהג של 18 שרים הוא הגיוני ונכון, זו דוגמה אישית".

 

"כל הממשלות האחרונות", מזכיר השר לשעבר נסים, "נאלצו כדי להגיע ליעד קואליציוני שנותן יציבות לממשלה לשלם משהו. ב-99' נפרצה הדרך למינויים לא נחוצים, רק כדי לעמוד בלחצים של ראש הממשלה. אם התשלום הוא משרה שכל תכליתה היא לקדם אדם למעמד שר, ולתת לו לשבת במשרד עם מכונית ועוזרים ולבהות כל היום בקירות בטון או בנוף הנשקף מהזכוכית, ברור שזה מיותר. אבל אם התפקיד מוגדר, משרת השר ללא תיק יכולה להיות יעילה מאוד. צריך לחזור למתכונת 18 השרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הרב מלכיאור. "בלי תוכן - תלך לכל הרוחות"
צילום: גיל יוחנן
"לקדם תמורת אפס תפקידים זה פסול". נסים
צילום: אלכס קולומויסקי
"אי אפשר לנהל ככה". ח"כ ברוורמן
צילום: עידו ארז
מומלצים