דו"ח בצלם: '10 הרוגים מאמצעים לפיזור הפגנות'
הארגון סקר את השימוש בכדורי גומי, ברימוני גז ובכדורי טוטו מאז 2005, וטוען: הפקודות לשימוש באמצעים אלה מנוסחות באופן לא בהיר, וכוחות הביטחון מפרים אותן באופן שיטתי. צה"ל: "הארגון לא מכיר את ההוראות, ולפיכך מסקנתו חסרת בסיס"
מדו"ח ראשון מסוגו של ארגון "בצלם" עולה שבשמונה השנים האחרונות נהרגו בגדה המערבית לפחות עשרה פלסטינים בגלל שימוש של צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות. שישה מהם נהרגו מפגיעת כדור גומי, שניים מרימון גז שנורה לעברם בכינון ישיר ולפחות שניים נוספים נהרגו אחרי שנפגעו מכדורי "טוטו". על פי הארגון, חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב מפרים באופן שיטתי את הוראות השימוש באמצעים לפיזור הפגנות.
מאז 2005 נהרגו על פי הדו"ח 46 פלסטינים מירי אש חיה שכוונה לעבר מיידי אבנים, אבל בשנים האחרונות הפך השימוש באמצעים לפיזור הפגנות נפוץ יותר ויותר. הסיבה לכך היא הרצון לאכוף את החוק ולדכא עימותים והתפרעויות מבלי לסכן חיי אדם, אבל שימוש לא נכון בו עלול להביא לפגיעה קשה בגוף וברכוש.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- הנשק בסוריה: דיונים אצל ראש הממשלה
- אחרי הניסוי - שתי מערכות כיפת ברזל בצפון
- האופנובנק 2 שדד - ויצא לשופינג בגדי מותגים
הדו"ח מתאר את האמצעים לפיזור הפגנות שנמצאים כיום בשימוש כוחות הביטחון:
גז מדמיע (שנורה ממטולים, ממדוכות מיוחדות המותקנות על הנשק או ממערכות המורכבות על כלי רכב של כוחות הביטחון). הוראות היצרן והוראות הצבא אוסרות על ירי של רימוני גז ממטולים בכינון ישיר בשל האפשרות לפציעה או הריגת אדם. למרות זאת, בדו"ח נטען שחיילים ושוטרי מג"ב יורים לעתים קרובות רימוני גז בכינון ישיר על מפגינים, או לחלופין יורים את הרימונים באופן רשלני. לאורך השנים תיעד ארגון "בצלם" בסרטונים ירי בכינון ישיר של רימוני גז אל עבר מפגינים פלסטינים.
כדורי מתכת מצופים גומי. מדובר באמצעי שמשוגר במהירות לעבר גוף האדם, ופגיעתו מכאיבה. על פי הדו"ח, פקודות הצבא קובעות שפגיעת כדור גומי עלולה להיות קטלנית ומותר לירות אותו רק לעבר הרגליים. אלא שמדובר באמצעי שירי שלו אינו נחשב מדויק ועלול להביא לפגיעה בחלק רגיש יותר בגוף ולגרום בכך נזק חמור לנפגע. אחרי אירועי אוקטובר 2000, ובעקבות המלצת ועדת אור, אסרה משטרת ישראל את השימוש בכדורי גומי בתוך תחומי הקו הירוק, למעט מקרים חריגים. איסור דומה לא הוטל על כוחות הביטחון הפועלים בשטחים. על פי הדו"ח, כוחות הביטחון מפרים באופן שיטתי את ההוראות הקיימות ויורים כדורי גומי גם בנסיבות שבהן אסור להשתמש בהם.
אמצעים נוספים שנעשה בהם שימוש הם רימוני הלם, בואש (מכשיר המתיז נוזל מצחין), צעקה (מכשיר המשדר גלי קול בלתי נסבלים בעוצמתם) ותרסיס פלפל. בנוסף נעשה שימוש לעתים גם באש חיה באופן שהביא למותם של עשרות פלסטינים בשבע השנים האחרונות, אף שהוראות הצבא אוסרות על שימוש בנשק זה בפעולות שיטור בשטחים אלא אם נשקפת סכנת חיים ממשית ומיידית.
בדו"ח נטען שהוראות השימוש באמצעים מנוסחות באופן לא בהיר וכי בחלק מהמקרים לא ניתן ליישם במדויק את ההוראות. כמו כן נטען שכוחות הביטחון מפרים באופן שיטתי את ההוראות, וכי לא נעשה כמעט דבר כדי להפסיק את ההפרות. ארגון בצלם קורא בדו"ח להבטיח שהכוחות בשטח יפעלו בהתאם להוראות הפתיחה באש ועל פי כללי הבטיחות של האמצעים השונים, וכן קורא לאסור ולהגביל את השימוש באמצעים קטלניים.
מצה"ל נמסר בתגובה: "בהתמודדות עם הפרות סדר אלימות ובלתי חוקיות עושה צה"ל מאמצים רבים למזער כל פגיעה במתפרעים, במיידי אבנים ובמפרי סדר, ושם לו למטרה לסיים את האירועים ללא נפגעים. מסקנות הדו"ח נשענות על תשתית עובדתית ונורמטיבית רעועה. הערה זו חשובה במיוחד ביחס למסקנה העיקרית שמחברי הדו"ח מבקשים לכוון אליה, והיא שקיימים ליקויים בניסוח הוראות הפתיחה באש והבטיחות באופן שאינו מאפשר יישום מדויק שלהן. היות שאין בידי ארגון 'בצלם' את כללי הפתיחה באש ואת ההוראות המקצועיות - ולו משום כך בלבד - מסקנה זו חסרת בסיס".
בצה"ל טענו כי הדו"ח מגמתי ועוסק בעיקרו במקרים שחלקם ישנים או כאלה שעדיין נמצאים בחקירת מצ"ח. "המקורות המוצגים בדו"ח הנוגעים לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ברובם אינם תקפים או רלוונטיים, והאירועים החריגים שעליהם הצביע הארגון אינם משקפים את שגרת עבודת הצבא". עוד הדגישו: "כללי הפתיחה באש שלפיהם נוהג צה"ל מגובשים על ידי הגורמים המבצעיים בתיאום מלא עם הגורמים המשפטיים. הם מנוסחים בבהירות באופן הנותן מענה לתרחישים שונים, ומועברים באופן שוטף לכל חיילי צה"ל. כן יש לציין, כי כלל החיילים הצפויים לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות עוברים הכשרה והסמכה ייעודית לשימוש באמצעים אלה".
לפנייה לכתב/ת 
