שתף קטע נבחר

 
צילום: טל שחר
אורי קופר

הקרב על אלוהים

בשביל האוהדים, המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי אום אל פאחם הפך לעימות על רקע דתי - כזה שבו לא ניתן להגיע להכרעה, אפילו לא אחרי הארכה ופנדלים. תאמינו או לא, אבל היה בזה אפילו משהו יפה / אורי קופר מסכם ערב טעון באצטדיון טדי

התכוננו לערב מלא בעיות. צחצחנו אוזניים, אפילו במקומות הקשים, כדי שלא נפספס אף קריאה לא ראויה. הכנו תוכנית מילוט למקרה שהעסק ישתבש. אבל בסופו של משחק זו היתה מהומה על לא דבר. לא דובים ולא יער, מקסימום שער. וזה היה חתיכת שער של ערן לוי.

 

כותרות נוספות על בית"ר ירושלים:

 

ועדיין, למרות השקט היחסי, האירועים שקדמו למשחק בין בית"ר ירושלים למכבי אום אל פאחם עוררו בו משהו גדול יותר ממה שרואים ומרגישים בדרך כלל במפגשים מהסוג הזה. בשביל האוהדים המשחק הפך לקרב מסוג אחר, כזה שבניגוד לגביע המדינה כנראה אי אפשר להגיע בו להכרעה, אפילו לא אחרי הארכה ופנדלים. עבורם היה מדובר במאבק הבעלות על הכוח העליון. בקרב על אלוהים.

 

כיצד התכוננו אוהדי הקבוצות למשחק?    (צילום: עוז מועלם)

כיצד התכוננו אוהדי הקבוצות למשחק?    (צילום: עוז מועלם)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מחשש לגזענות על רקע עדתי, הסיפור הפך לעימות על רקע דתי. "תברכו את הנביא", "ברוח ובדם אנו מתקרבים לאיסלאם" וכמובן "אללה הוא אכבר" נענו ב-"מאמינים בני מאמינים", "הללי אלוהיך ציון" ו-"אין לנו על מי להישען".

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

כשהיציע המזרחי רעד עם "הר הבית בידינו" הצד השני החזיר "נזעזע את האדמה". כששחקני בית"ר ירושלים כיסו עיניים לתפילה רגע לפני שריקת הפתיחה, היריבים מאום אל פאחם כרעו ונישקו את הדשא. בתוך המגרש היה אולי הבדל עצום ברמה, אבל מסביב הקפוצ'ונים הצהובים קפצו משני הצדדים באותו קצב ועם אותה מטרה בדיוק.

 

והיו גם פרחים (צילום: חיים צח) (צילום: חיים צח)
והיו גם פרחים(צילום: חיים צח)

 

קריאות "אללה הוא אכבר" נענו ב"הללי אלוהיך ציון" (צילום: חיים צח) (צילום: חיים צח)
קריאות "אללה הוא אכבר" נענו ב"הללי אלוהיך ציון"(צילום: חיים צח)

 

תאמינו או לא, אבל היה בזה אפילו משהו יפה. מעטים המשחקים שמוציאים רגש כזה, גם אם לפעמים הוא נשלף מהפה בצורה מכוערת. ובסך הכל היו לנו קצת מכות, הרבה קללות (לארקדי גאדימק ולאחמד טיבי באופן כמעט שווה, לשניהם מפי אוהדי בית"ר) - מגעיל, אבל לא משהו חריג בנוף הכדורגל הישראלי.

 

ברכבת שנסעה לכיוון מלחה אחר הצהריים ישבו לא מעט אוהדי בית"ר. אחד מהם עבר בקרון וביקש, שולחן אחרי שולחן, לדאוג שלא יהיו פרובוקציות "כדי שלא נחטוף מההתאחדות". התגובות שקיבל היו שונות ונעו מ-"מצידי שיגיע מוסלמי אם הוא יביא אליפות" דרך "גם במצרים לא נותנים לישראלים לשחק" ועד "בלי ערבים זו הייחודיות שלנו".

 

אחד האוהדים לא ענה דבר אלא רק נענע עם הראש. גם לו היה צעיף צהוב, אבל עם כיתוב אחר, של מכבי אום אל פאחם. אף אחד לא שם לב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח
אוהדי אום אל פאחם
צילום: חיים צח
אריה מליניאק
מומלצים