יש עתיד בראשות חאלד משעל
מכוון לאהדת העם לפני בחירות כשהוא מיליטנטי, מסמן את ראשות אש"ף כשהוא פרגמטי. גם הזירה הפוליטית הפלסטינית משתנה: עזה והגדה מתקרבות - ומנהיג חמאס חושב רחוק
בעוד בישראל היו עסוקים בחודש האחרון בבחירות, הזירה הפוליטית הפלסטינית געשה אף היא. שיחות הפיוס בין פתח לחמאס יצאו מהמקפיא. בחודש שעבר נפגשו בקהיר הנשיא הפלסטיני, מנהיג פתח אבו מאזן, וראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל. זה קרה אחרי שבמבצע עמוד ענן השתדלו שתי התנועות להבליט את הסולידריות ביניהן: חמאס קיים עצרות בערים בגדה, בפתח הפתיעו (גם את עצמם) כשהצליחו לגרום למאות אלפים להגיע לעצרת הענק בעזה לרגל יום השנה לייסוד התנועה.
חאלד משעל - דיווחים אחרונים:
דיווח סעודי: משעל מסכים לפתרון שתי מדינות
הקמפיין שמריץ את חאלד משעל לראשות אש"ף
מלך ירדן נפגש עם משעל: רק השלום הוא הדרך
שבוע אחרי הפגישה בין המנהיגים, נועדו נציגים של הפלגים הפלסטיניים בקהיר והגיעו לחבילת הסכמות משותפת: חידוש עבודת ועדת הבחירות המרכזית ברצועת עזה לצורך עדכון פנקס הבוחרים לקראת בחירות לנשיאות, למועצה המחוקקת ולמועצה הלאומית הפלסטינית; חידוש פעילותה של ועדת החירות שאחראית על פתרון מוסכם לשחרור העצירים הפוליטיים של שני הצדדים; והתחלת ההתייעצויות להקמת ממשלת מעבר שתורכב מאישים שאינם מזוהים עם אף צד.
הסעיף הראשון והאחרון היו אבני הנגף המרכזיות - אך לא היחידות - בין הפלגים בשנה וחצי האחרונות. אנשי חמאס סגרו במפתיע את מטה ועדת הבחירות המרכזית בעזה ולא אישרו לצוותים שם לערוך את פנקס הבוחרים. שני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות על בסיס הרכב הממשלה הזמנית, בעיקר לנוכח סירובה של חמאס לכך שסלאם פיאד (העצמאי) ימשיך לעמוד בראש ממשלת המעבר.
לאחרונה נראה שהעניינים מסתדרים. ביום רביעי הגיע לרצועת עזה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנא נאסר, לקראת חידוש פעילותה שם. נאסר נפגש עם ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה והבטיח כי הוועדה תחל את עבודתה בימים הקרובים. נציגים של הפלגים היו אמורים להיפגש בקהיר כדי לדון בהרכב הממשלה. הפגישה נדחתה בשל המצב הביטחוני המעורער במצרים, אך גם בפתח וגם בחמאס מביעים אופטימיות בציפייה שהשיחות יובילו להרכבתה של ממשלה מוסכמת.
לאבו מאזן אין יורש טבעי
הסיבה המרכזית להתקדמות נעוצה בעיקר בחמאס ובעומד בראשה, משעל. הפרסומים בימים האחרונים בתקשורת הערבית מעידים כי משעל מנסה לשדרג את מעמדו ממנהיג תנועה למנהיג פלסטיני לגיטימי שיהיה מקובל לא רק על העולם הערבי, אלא גם על מדינות המערב. משעל נפגש בתחילת השבוע עם עבדאללה מלך ירדן, והאחרון בחר בסיום הפגישה להתייחס קודם כל לניסיונות של הממלכה לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בגיבוי גורמים בינלאומיים שונים. אמירה כזאת היתה טבעית יותר אילו היא נאמרה בסיום פגישה בין עבדאללה לאבו מאזן - ולא בינו לבין מנהיג חמאס.
יום לאחר מכן דווח כי משעל מעוניין לעמוד בעתיד בראשות אש"ף בגיבוי קטאר וירדן שתומכות במהלך. המטרה האסטרטגית שלהן היא שחמאס תשתלב במשא ומתן מול ישראל להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. יממה לאחר מכן דווח כי משעל ייפה את כוחו של עבדאללה להודיע לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, שתנועתו מקבלת את עיקרון פתרון שתי המדינות.
בכירים בחמאס הכחישו נמרצות את שני הדיווחים האחרונים, ומשעל בעצמו עמד מעל הבמה בעזה לפני חודשיים וצעק להמונים שלא יכיר בישראל לעולם ושפלסטין היא מהנהר ועד לים. אולם כדרכם של מנהיגים, הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
משעל מדבר בשתי שפות למען שתי מטרות: כשהוא מיליטנטי הוא מנסה לסחוף לחמאס תומכים נוספים לקראת בחירות אפשריות ברשות הפלסטינית. כשהוא פרגמטי הוא מכין את הקרקע לקראת האפשרות שיהיה זה שיעמוד בראש אש"ף עם פרישתו של אבו מאזן, אשר דבק באמירתו כי הוא לא יתמודד פעם נוספת בבחירות לנשיאות.
הוואקום השלטוני שאבו מאזן ישאיר אחריו - בעוד לפתח אין מועמד כריזמטי שייחשב ליורש טבעי - מתלבש על משעל כמו כפפה ליד. והאסטרטג מחמאס מכין את עצמו כבר עכשיו לשלבים הבאים. קודם פיוס - ואחר כך מרוץ שבסופו ייתכן שהוא זה שיחזיק את הגה ההנהגה הפלסטינית.
לפנייה לכתב/ת 
