פופולרי בפייסבוק: תאוריות על אמנות וטראש

מנהלי עמוד הפייסבוק בעל השם הקליט Theories Of The Deep Understanding Of Things ("תיאוריות של הבנה עמוקה של דברים") מאמינים שאין שום בעיה להציג אמנות עכשווית לצד תמונות של ילד מקיא, חזה מנותח מידי ואשכים מפלסטיק. לתפישתם, טראש ואמנות יכולים לדור יחד, במיוחד אם מטרת העל היא להפוך את האמנות לנגישה יותר.

עמוד הפייסבוק, שמציג תערובת של תכנים מוזרים-מצחיקים-אמנותיים, נוצר כמעין שלוחה של טאמבלר בלוג הנושא את אותו השם, אך מתמקד בעיקר בפן הגבוה. "כמו הרבה בלוגרים שרוצים לקדם את התכנים שלהם, החלטתי לפתוח את עמוד הפייבסוק כדי להפיץ את התכנים, אבל העמוד הפך מהר מאוד לישות כמעט עצמאית", מספר לנו ס', אמן פלסטי ישראלי העומד מאחורי היוזמה. בהמשך הצטרפו אליו שני אמנים נוספים והעמוד התחיל לתפוס תאוצה. "לעמוד הגיעו מבקרים בערך מכל מדינה שאנחנו מכירים, כולל ערב הסעודית ואיראן".

לתיאוריז (וסלחו לכותבת שורות אלו שמתעצלת להקליד בכל פעם מחדש את שמו המלא של העמוד) יש כיום כמעט 80 אלף חברים, בעיקר מגרמניה, ארה"ב וכמובן ישראל. רובם הגיעו לעמוד לאחר שנחשפו לתמונות המשעשעות הודות לאלוהי הוויראליות. אלפיים מתוכם לעומת זאת, הצטרפו אחרי שנתקלו באחת מעשרות הכתבות ברשת שסיפורו על העמוד ועל תקרית המרפק.

תקרית המרפק?

באזור נובמבר, העלו מנהלי העמוד תמונה בה נראית אישה טובלת באמבט קצף ממנו מבצבץ מרפק ורדרד שנראה כמו שד. בפייסבוק כמובן לא טרחו להבדיל בין פטמה למפרק בזרוע והסירו את התמונה בתואנה שמדובר בתוכן שמפר את תנאי השימוש של האתר.

"בכל פעם שיצא לנו להעלות פוסט שמציג סמי עירום או משהו שנראה כמו עירום, פייסבוק הסירו לנו אותו. מהר מאוד הבנו שלפייסבוק יש איזה עניין לא פתור עם הגוף האנושי. אז החלטנו לערוך מעין ניסוי", מספר ס'. יצרנו מם, שהפך להיות פופולרי למדי, שנקרא "בודקים את העירונות של פייסבוק". במסגרת המם, העלנו תמונות שנראה כאילו הן מציגות משהו מיני, איבר מין וכדומה, ולראות איך פייסבוק מגיבה". פייסבוק הגיבה כפי שמצופה ממנה והסירה כמעט את כל התמונות שעלו.

"כשפייסבוק הסירה את תמונת המרפק, החלטנו לעשות צילום מסך של ההודעה שלהם ולהפיץ אותה מתוך מטרה לגרום לאנשים לשאול את עצמם איזה סוג של תוכן נחשב בעיני לפוגעני? האם כל ביטוי של מיניות או הגוף האנושי מעורר בי מבוכה שאי אפשר להתגבר עליה?"

צילום המסך של הודעת הרשת הגיע לכמאה אתרים ברחבי העולם, כשהכותרות ניסו להבין למה פייסבוק כל כך מתנגדת למרפקים. בעקבות הפרסום הנרחב פייסבוק חזרה בה והשיבה את התמונה למקומה הטבעי. "יש כאן גם מידה של צביעות", מוסיף ס'. "התכנים שלנו ושל גולשים אחרים צונזרו כי הם מעוררים איזו חרדה לא ראציונלית, אבל פרסומות של הגדלת חזה או הסרת שיער למשל פייסבוק מקדמת בשמחה".

דאחקה טרויאנית

באמצעות תמונות-דאחקה כמו זו של המרפק, ס' ושותפיו מקווים שתכנסו לעמוד ועל הדרך תציצו גם בתמונות של עבודות אמנות המוצגת בעמוד. "החיבור בין אמנות וטראש לא מגיע ממקום של זלזול בקהל שלנו, שהוא אגב מאוד הטרוגני, חלק באים בשביל הבדיחות וחלק בשביל האמנות", ס' מסביר. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמערכת החינוך, בארץ ובכלל, הכניסו לנו לראש שאמנות עכשווית היא לא דבר שאפשר לגשת אליו ללא ידע מוקדם או מתווכים, ואנחנו מתנגדים לזה".

"תיאוריז מצליח להוכיח בדיוק את ההיפך", הוא ממשיך. "אנחנו מקבלים לפחות שלושה אימיילים בשבוע מגולשים שכותבים לנו 'עד עכשיו לא התעניינתי באמנות בכלל, אבל מאז שהעמוד קיים אני עוקב אחרי אמנים ברשת והולך לגלריות'. יש אולי מי שיתרעם על השיטה הזו, אבל העמוד הזה מקרב את האמנות לאנשים".

יכולתם להנגיש את האמנות בדרכים אחרות, באמצעות טקסטים קלילים ומסבירים למשל, אבל החלטתם להציג תכנים שנחשבים תרבות גבוהה באמצעות פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר. אתה ודאי יכול להבין את הביקורת.

"בעיני, הומור הוא שווה ערך לאמנות פלסטית, יש לו את החשיבות בחיים שלנו כמו אמנות ממש אני לא חושב שזה מנמיך את האמנות או מגביהה את הטראש, זה שם את זה במקום שווה. אולי יש דרכים אחרו להנגיש את האמנות הזו, אבל אין דרך כל כך אפקטיבית כמו בתיאוריז, שחושפת את האמנות לקהל כל כך רחב".

"מעבר לזה", הוא מסכם, "אני לא רוצה לשים שום טקסט ליד עבודה מסויימת. אני מאמין שאם אדם רואה משהו שמדליק אותו, הוא יכול לפנות ולגוגל ולמצוא מידע נוסף והוא יכול גם סתם להתרשם, לקחת מזה מה שהוא רוצה לקחת ולהמשיך הלאה".