הרב אבינר נגד "הרבנים שמתחנפים לחילונים"
לאחר שהותקף על ידי רבנים מבית עקב פסיקות מחמירות, הרב אבינר משיב מלחמה, ומפרסם קווים לדמותם של "הרבנים הפופוליסטים": הכיפה שלהם קטנה, אין להם זקן, ההלכה לא קובעת עבורם, הם רדודים - "ומתכבדים בקלונם של אחרים"
אחרי שפסקות מחמירות שלו זכו לביקורת משמאל - תוקף הרב שלמה אבינר את מתנגדיו, וטוען כי הם מנסים למצוא חן בעיניי הציבור החילוני על חשבון ההלכה. במאמר שפרסם בסוף השבוע כינה אותם הרב אבינר "רבנים פופולאריים-פופוליסטיים", וייחס להם "העצמת תסכולים, אימוץ דעות קדומות נגד הלכות מסוימות והבטחת פתרונות פלא מידיים", ואף מראה חיצוני "לא רבני" - כאמצעי חנופה לחילונים.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
במסגרת מדורו השבועי בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה", טען הרב אבינר, מבכירי רבני הציונות הדתית, כי "קנה המידה הראשי של הפסיקה", אצל רבנים אלה, "הוא: אם היא תמצא חן בעיניי אותם ציבורים, כאשר ההלכה הקבועה בישראל פחות קובעת". לדבריו, "כיוון זה גורם פעמים רבות רדידות מסרים, המוצאת פיצוי באישיות כריזמטית".
"עקב זה הרב הפופולארי נחשב על ידי תלמידי החכמים הגדולים כנוסע על קו לבן ואף חוצה אותו תכופות", כתב. "הרב הפופולארי חותר ללא לאות לקבל לגיטימציה של גדולי התורה – ואין הדבר עולה בידו. אך כיוון שאותם גדולים מתייחסים אליו באהבה ואחווה ושלום ורעות, בסבלנות ובעדינות, הוא לעתים רבות מפרש עמדה זו כהסכמה".
קווים לדמותו של "הרב הפופולארי"
הרב אבינר מפרט את "חטאי" הרבנים: הדגשה והתמקדות בנושאים הקרובים ללבן של אותן האוכלוסיות, כגון ענייני
דמוקרטיה, אקדמיה ומעמד האישה, הקלות בענייני גיור ובענייני צניעות - והקלות בכלל. "מלחמה עיקשת נגד רבנים חרדיים אשר בידם כוח הלכתי ורוחני, וחתירה מתמדת להוציא מידם את שליטתם הרוחנית".
יחד עם זאת, הוא טוען כלפי "הרבנים הפופוליסטים" שהם עושים שימוש סלקטיבי בפסיקות חרדיות בודדות מקילות, תוך העצמתן, הרחבתן והעמדתן כדגמים מייצגים; האשמה שיטתית של תלמידי חכמים, ושל הציבור החרדי בכלל, בצרות רבות בחברה - והצגת עצמם כ"נושאי האור לדור".
"חזרה בלתי פוסקת על הצגת תלמידי חכמים כקיצוניים מרוחקים ומנותקים מהציבור, וגורמים לריחוקו מן התורה, כאשר הם עצמם שומרים לעצמם את המונופול של הזרם המרכזי והמחובר אל העם, הידידותי והקשוב, וכך מתכבדים הם בקלונם של אחרים".
"הרב הפופוליסטי - שבוי התקשורת"
לטענת הרב אבינר, "הרב הפופולארי" לא ינקוט עמדה נגד ההלכה, אך ישתמש ב"שלוש נוסחאות קסם" כדי לנטרל הלכות "לא נוחות". הראשונה היא טענת אי-רלוונטיות, לפיה "פסיקת רוב תלמידי החכמים וגדוליהם, וקל וחומר אם הם חרדים, איננה רלוונטית בהיותם מואשמים בניתוק מן העם".
"התחום הזוכה לחותם האי-רלוונטיות הגורפת ביותר הוא הלכות צניעות, שרבות מהן מפריעות לחילוניים ולדתיים ליברליים", ציין אבינר, והעיר כי הדבר מערער את כל נצחיות התורה: "עד עתה התורה הייתה אמת, ומעתה היא מופרת".
"תחבולה הלכתית" נוספת, כהגדרת הרב אבינר, של רבנים אלה - היא שימוש פסול בכלל "מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים",
עד כדי "הסתרה או נטרול של כל מה שלא ימצא חן בעיניי חילונים או דתיים למחצה, לשליש או לרביע – מה שמשחרר מהאחריות הכבדה של מצוות תוכחה, מכתיר את דעת הקהל כפוסק ראשי, ומעמיד את הרב הפופוליסטי כשבוי תקשורת".
שיטה שלישית שלהם, לטענת הרב אבינר, היא להקל על הציבור בעניינים הלכתיים הקרובים ללבו, כדי שלא יתרחק מהיהדות האורתודוכסית. הוא לעג לעמדה לפיה "יש הלכה ואין מורים כן, כי צריך תורה שאפשר להתקשר אליה ולהתחבר אליה", והוסיף: "העובדות קובעות את האמת. פרגמטיזם רוחני".
לסיום תיאר הרב אבינר בעוקצנות את המראה החיצוני ה-"PEOPLE" (כלשונו) של "הרבנים הפופוליסטיים": "לבוש לא רבני, כיפה קטנה ופעמים רבות ללא זקן, ואם זקן יש - אז הוא קטן ומטופח".
לפנייה לכתב/ת 
