צונאמי לאחר רעידת אדמה עזה באוקיינוס השקט

צונאמי קטן יחסית נוצר הלילה (ד') באוקיינוס השקט בעקבות סדרת רעידות אדמה חזקות שהורגשו באזור איי שלמה שבאוקיינוס השקט. הגלים, בגובה כמטר וחצי, פגעו באיי שלמה ובוונואטו. לפחות חמישה בני אדם נהרגו - ילד, שלוש נשים מבוגרות וקשיש. ברעידות האדמה, שהעזה שבהן הייתה בעוצמה 8.0, נחרבו 50 בתים בשלושה כפרים במערב איי סנטה קרוז, שמהווים חלק מאיי שלמה.

התרעת צונאמי הוצאה גם לנאורו, פפואה גינאה החדשה, טובאלו, ניו קלדוניה, קירסאו, פיג'י, קיריבאטי ואיי וואליס ואיי פוטונה - ובוטלה לאחר מכן. ההתרעה הוצאה גם לאוסטרליה, ניו זילנד ואינדונזיה הרחוקות יותר, אבל כבר בתחילה היה ברור כי הסיכוי שהגלים יפגעו במדינות אלה הוא קלוש.

תוך שעות: יותר מ-20 רעידות אדמה בפסיפי(צילום: רויטרס)

זמן לפני רעידת האדמה העזה ביותר, הורגשה רעידות אדמה בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר. בשעות שלאחר מכן אירעו יותר מ-20 רעידות משנה. רעש האדמה החזק ביותר היה בעומק חמישה קילומטרים בלבד, במרחק 340 קילומטרים מזרחית לקירה קירה שבאיי שלמה.

איי שלמה הם מדינת איים במלנזיה שבדרום-מערב האוקיינוס השקט, ממזרח לפפואה-גינאה החדשה. שייכת לחבר העמים הבריטי. במדינה שישה איים גדולים, הסדורים בשני טורים מקבילים לאורך מאות ק"מ, רובם געשיים והרריים, ועשרות איים קטנים וזעירים. איי שלמה היא מדינה עצמאית מ-1978. בירתה הוניארה. 93% מן התושבים הם מלנזים, ויש מיעוט קטן של פולינזים (4%). השפה הרשמית היא אנגלית, והלשונות המדוברות הן שבטיות או "אנגלית פידג'ין" - תערובת של אנגלית ולשונות מלאיות. כ-90% מן התושבים הם נוצרים.

לרוב צונאמים נוצרים כתוצאה מרעשי אדמה חזקים מ-6.5 בסולם ריכטר, המתרחשים בקרקעית הים ומשחררים במהירות אנרגיה עצומה, אשר מזעזעת את המים "השלווים" השוכנים מעל אזור הרעש. אזור חגורת האש במעמקי האוקיינוס השקט הוא האזור שבו מרוכזת רוב הפעילות התת קרקעית המובילה לרעידות אדמה. מסיבה זו האזור המועד ביותר לפורענות הוא אזור האוקיינוס השקט – 80% מכלל הצונאמים נוצרים במימיו. מדי שנה מתרחשים 1-2 צונאמים קטלניים באזור זה, וכצונאמי אחד כל 10 שנים בשאר העולם.

בשל האנרגיה האדירה האצורה בצונאמי, יכולה מהירותו להגיע לכ-900 קמ"ש (מעט מהר יותר ממטוס נוסעים סילוני), ואורכו מגיע עד 200 ק"מ ולפעמים אף יותר. מחזוריותו של גל צונאמי נעה בין 10 דקות ל-90 דקות. ככל שאורך הגל ארוך יותר וככל שהאוקיינוס עמוק יותר, הצונאמי נע יותר מהר ומאבד פחות אנרגיה. בשל כך יכולים צונאמים לחצות אוקיינוסים שלמים במהירות עצומה כמעט מבלי לאבד אנרגיה ומהירות.

מספר דקות לפני הגיעו של הצונאמי ליבשה, מתרחשת בדרך כלל תופעה בה נסוג במהירות מפלס המים בחופים, וזאת בשל תהליך של מעין "יניקה" של מים (אנשים רבים נהרגו בעבר בניסיון ללכוד דגים שנותרו על החוף, ולא הספיקו לתפוס מחסה בזמן). הצונאמי המכה בחוף בעוצמה רבה נראה בדרך כלל כגל גאות גדול ולא כגל רגיל שנשבר עם קצף (מכאן מקור הבלבול בינו לבין גל גיאות).

עוצמת ההרס של הגל תלויה בעוצמת רעש האדמה או במסת הסלעים שהידרדרו

במפולת תת-מימית. מלבד זאת, גם למבנה קו החוף ולעומקו ישנה השפעה על עוצמת הצונאמי. המים פולשים לחוף, לפעמים עד חצי קילומטר, וסוחפים כמעט כל הנקרה בדרכם. הנזקים בנפש וברכוש הם עצומים ומסתכמים לעתים באלפי הרוגים ומאות מיליוני דולרים. המים סוחפים עמם עצים, מבני בטון, כבישים ומסילות רכבת. גם נסיגתו של הצונאמי קטלנית - אנשים רבים נשאבים לים וטובעים.

מתן התרעה מוקדמת לגל צונאמי מתקרב עשוי לצמצמם במידה רבה את הנזקים בנפש וברכוש. לשם כך הוקמו על ידי המדינות הנמצאות בדרגת סיכון גבוהה ארגונים בינלאומיים הפועלים למען מטרה זאת.

Read this article in English