משחקים במספרים: מה שהתשואות לא מספרות

האם אפשר להסתמך על המידע כפי שהוא מופיע בטבלאות המתפרסמות בעיתונות, טבלאות שמהם גוזרים כותרות הקובעות איזו קופת גמל או חיסכון אחר נחשב מוצלח ואיזה פחות?

לפני מספר שנים התייחס לכך הממונה על שוק ההון ובין הייתר הטיל הגבלות על פרסום תשואות של חסכונות ארוכי טווח, ואסר הצגת תשואה לאורך זמן קצר מדי - של חודשים בודדים.

אולם, מלבד הבעייתיות שפרסומי התשואה הסלקטיבים, יש בעיה גם במבנה התשואות עצמו.

השקעה בסיכון

לא אתפלא אם הקורא התמים ימהר לרוץ ולהעביר את כספי חסכונותיו לאלטשולר שתופסים את שני המקומות הראשונים בטבלה. מי שמנהל את ההשקעות שלו לפי מה שכתוב בעיתון לא יטרח לבדוק את האותיות הקטנות.

אבל מי שיעיין היטב בתשקיפי הקופות יגלה לתדהמתו שבעוד שהמסלול הכללי של אלטשולר משקיע 20% במניות וכ-8% באג"ח ללא בטוחות או בדירוג BBB ומטה, הרי שיסודות של אקסלנס לא משקיעה בכלל במניות ורק כמה עשיריות האחוז באג"ח שמדורגות נמוך.

מי שפרסם את הכותרת הוא לא יועץ השקעות. זו לא העבודה שלו. אבל המשקיע – לא יודע את זה. הוא רואה את המספרים, והם מרשימים. עד כמה אתה מוכן להסתכן? האם באמת מתאימה לך חשיפה של 20% במניות?

ההשוואה הזו אינה נכונה. אם היו רוצים לבצע השוואה הוגנת - יש צורך להשוות מוצרים זהים עם תמהיל השקעות דומה.

אם אתה באמת רוצה לנהל את כספך באופן מושכל, אתה צריך לחפש אפיקי השקעה שמתאימים לצרכיך. ולא להסיק מסקנות מכותרות העיתונים.