תקווה לחולי פרקינסון: קוצב שמשפר תפקוד החולה
חדשות מעודדות לחולי פרקינסון: חוקרים עקבו אחרי חולים במחלה שהושתל במוחם קוצב חשמלי כבר בשלבי המחלה הראשונים. התוצאות: שיפור ניכר בתסמיני המחלה הקשה, בעיקר באופן התפקוד המוטורי. בישראל המכשיר קיים בסל התרופות מ-2005 אך מיועד לחולים בשלבים מתקדמים של המחלה
תקווה חדשה לחולי פרקינסון: תוצאותיו של מחקר קליני חדש המתפרסם היום בכתב העת הרפואי ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, מראים כי טיפול בגירוי חשמלי מוחי בשלבים המוקדמים של המחלה - משפר את איכות חיי החולים בפרקינסון. בנוסף, נמצא שהטיפול מאפשר גם להפחית את מינון הטיפול התרופתי.
קיראו עוד על פרקינסון
- רופאים לא מודעים: פרקינסון - גם מחלה של צעירים ההתמודדות מנצחת: בגיל 33 גילה גיא שחלה בפרקינסון
- מחקר: קפאין מפחית רעד ונוקשות בחולי פרקינסון
גירוי מוחי חשמלי משמש כיום לטיפול בחולי פרקינסון בשלבים המתקדמים של המחלה, כאשר מופיעים סיבוכים מוטוריים מגבילי תנועה הנגרמים על ידי התרופה למחלה – לבודופה. כעת נמצא במחקר כי המכשיר, "אקטיבה", יעיל מאוד בשיפור איכות חיי החולים, אם הוא מושתל בשלבים הראשוניים של המחלה.
את המכשיר משתילים בניתוח והוא מופעל מרחוק בתכנות מראש. המכשיר שולח פולסים חשמליים נמוכים לאיזורים יעודיים במוח. עד כה טופלו בו מעל 100 אלף חולים ברחבי העולם.
המכשיר נמצא בסל התרופות הישראלי משנת 2005, והוא מאושר כיום בישראל ובמקומות רבים בעולם, לרבות באירופה ובארה"ב, כטיפול בתסמינים מגבילים של הפרעות תנועה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
שיפור של 26% באיכות חייהם של המטופלים
הניסוי הקליני שמומן בחלקו על ידי יצרנית המתקן, חברת מדטרוניק, נערך ב-17 בתי חולים בגרמניה ובצרפת, והוא ביקש להעריך את מצבם של 251 חולי פרקינסון במשך שנתיים. כמחצית מהחולים טופלו במכשיר הגירוי החשמלי, והיתר טופלו בתרופות בלבד.
מהמחקר נמצא כי לאחר שנתיים של טיפול במכשיר הגירוי המוחי שהושתל אצל החולים בניתוח, חל שיפור ממוצע של 26% באיכות חייהם של המטופלים, בהשוואה לחולים שקיבלו רק טיפול תרופתי – אצלם לא דווח על שיפור.
עוד נמצא כי חל שיפור של 53% בכישורים המוטוריים אצל חולים שטופלו בגירוי החשמלי המוחי, בהשוואה לחולים שטופלו בתרופות בלבד, אצלם לא נמצא שיפור. במיומנויות יומיומיות כמו דיבור, כתיבה, לבוש והליכה, חל שיפור של 30% אצל החולים שטופלו במכשיר, בהשוואה להידרדרות של 12% במצבם של אלה שטופלו בתרופות בלבד.
באשר לסיבוכים הנגרמים על ידי הטיפול בתרופה "לבודופה", נרשמה החמרה של 13% בקרב החולים שטופלו בה, בהשוואה לשיפור של 61% אצל החולים שטופלו בגירוי החשמלי. בקבוצה שטופלה בגירוי החשמלי, זכו החולים המושתלים להפחתה של 39% במינון היומי של התרופה, בהשוואה לחולים שטופלו בתרופה בלבד.
"טיפול בגירוי המוחי משפר את איכות חיי החולים אפילו בשלבים המוקדמים של המחלה", אמר ראש צוות החוקרים, פרופ' גונתר דוישל, מומחה לנוירולוגיה מגרמניה, "הטיפול משפר את התסמינים המוטוריים כמו תנודתיות ביכולת התנועה ותנועות בלתי רצוניות, בשלב ההתחלתי בו מסתמכים בדרך כלל על תרופות בלבד".
מי יהיה זכאי לקבל את המכשיר בישראל?
מה הסיכוי לחולה פרקינסון בישראל לקבל את המכשיר כבר בשלבים הראשונים של המחלה? עדיין לא ברור. ההתוויה לפיה הוכנסה הטכנלוגיה לסל ב-2005 היא: לחולים הסובלים מהפרעות תנועה מחלת פרקינסון ורעד קשה עמידים לטיפול תרופתי, כאשר ההנחיה היא ש"טיפול בקוצבי מוח יינתן לחולים הסובלים מפרקינסון אידיופטי מתקדם - בחולים הסובלים מסיבוכים תנועתיים ועם תופעות לוואי קשות עקב הטיפול התרופתי".
הרופא הנוירולוג הוא זה שקובע אם החולה מתאים להשתלה, אולם לפי שעה לא ברור אם יהיה קיים תקציב להשתלות באנשים שלא מתאימים להתוויה שנקבעה לפני 7 שנים.
באירופה ובקנדה המכשיר מאושר גם כטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות. לאחרונה אושר המכשיר בארה"ב ובאיחוד האירופי גם כטיפול להפרעה טורדנית כפיית חמורה העמידה לתרופות.
