איך אומרים "מרשתת" באנגלית?
עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון יצא להגנת הרלבנטיות והחינניות של השפה העברית גם בעידן המתאר (פרופיל) והמרשתת (אינטרנט). אהבנו. כלומר, עשינו לייק
לעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית יש כחמשת אלפים מלייקקים, או כמו שהם מעדיפים לקרוא להם – "אוהבים". כנספח של מגִני השפה העברית, גם עמוד הפייסבוק של האקדמיה מעדיף חלופות עבריות כשהן זמינות, גם אם הן פחות מתגלגלות על הלשון (ע"ע יָכְלָה – פוטנציאל, ובורחנות - אסקפיזם).
את העמוד מנהלים שניים: רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, וגיל פרידמן, סטודנט באוניברסיטה העברית. שאלנו אותם כיצד מתמודדת האקדמיה ללשון עם השהייה בפייסבוק, המקום שאליו העברית הולכת לנפוח (עם דגש על החחח') את נשמתה.
"לא מוותרים על עברית תקינה"
"העבודה שלנו היא ליצור מלל בשפת הפייסבוק: מזמין, מסקרן, ידידותי, וכמובן בלי לוותר על עברית תקינה לעילא", מספרים מנהלי העמוד, רונית וגיל. "הפייסבוק מאפשר לנו להאיר מנקודת מבט לשונית נושאים מענייני היום. כך למשל בימי מבצע 'עמוד ענן' פרסמנו באתר האקדמיה ובעקבות זאת גם בפייסבוק תשובה על השאלה מניין המילה 'יירוט'".
בעמוד האקדמיה לא מסתפקים באנקדוטות על מילים עבריות ותיקות, אלא גם מבקשים מהציבור עזרה בהצעת חלופות עבריות למילים לועזיות. כשהעמוד ביקש מהגולשים חלופה למילה "קונפטי", שמקורה באיטלקית, הגולשים עטו על המשימה והציעו עשרות אפשרויות, מ"גִּזְרוֹנִים", דרך "צבעוניירים" ועד "שישו ושימחו". ללא ספק, השתתפות שכזו של גולשים מוכיחה שאף על פי שחידושי הלשון שלה לא תמיד נטמעים, האקדמיה עדיין יכולה להישאר רלבנטית גם בנוף הווירטואלי. סליחה - המקוון.
להציל את העברית מהתחבורה הציבורית
מעבר לשיתוף הגולשים בהמצאת חלופות למילים לועזיות, יש עניין מיוחד בקרב גולשי דף הפייסבוק כאשר העברית עולה לסדר היום הציבורי. "דוגמה לכך הייתה לפני כמה שבועות", אומרים מנהלי העמוד. "בעקבות תלונות של נוסעים בתחבורה הציבורית על שגיאות בהגיית שמות רחובות ומקומות במערכות הכריזה, פנתה האקדמיה למשרד התחבורה בבקשה להשליט סדר בנושא. העברית יקרה לדובריה, וכאשר היא בסכנה רבים יתגייסו להגנתה. אפשר לחוש בזה היטב באמצעות הפייסבוק".
נושא מסוג אחר שהסעיר את גולשי העמוד היה החלטת האקדמיה לאשר את המילה רֹאשָׁה – צורת הנקבה של "ראש", למשל בביטוי ראשת הממשלה. גולשים רבים הביעו את הסתייגותם מן המילה, טענו ש"הפמיניזם עלה על גל השפה בצורה לא ממש נעימה" ואמרו לאקדמיה שחבריה "נפלו על הראשה". האקדמיה, מצדה, מפצירה שוב ושוב בגולשים בפייסבוק לקרוא את ההסבר לבחירת המילה בקישור - לינק - שמוביל לאתר האקדמיה. אך בפייסבוק כמו בפייסבוק, רוב הגולשים, גם אלו שמדברים עברית צחה, מעדיפים לבזבז לזמן בהתנצחויות מבלי לגלות אם יש ביסוס לדעותיהם.
המרשתת והעברית
רונית גדיש, ממנהלי העמוד, מסבירה איך מתמודדים בעמוד עם השפעת האינטרנט על העברית: "האקדמיה מכירה בכך שהעברית שייכת קודם כול לדובריה, וידוע לנו שהטכנולוגיה החדשה ובראשה המרשתת מכניסה לשפה תופעות חדשות שלא ראינו קודם. למשל הפייסבוק חוזר ומלמד אותנו מה שכבר אמרו לפניו: 'תמונה אחת שווה אלף מילים'. ובהחלט מעורר מחשבה ואולי גם מטריד עד כמה התמונה מחליפה את האות הכתובה בהעברת מסרים. לעתים אנחנו מתחכמים לתופעה ומשתמשים בתמונה כדי להציג מילים. במילים אחרות, תמונה של מילים שווה הרבה יותר 'לייקים' מעמוד html שיש בו בדיוק אותן המילים.
"אנחנו משתדלים להימנע משימוש במונחים לועזיים כאשר יש חלופות עבריות. למשל במקום 'לייקרים' או 'מלייקקים' נכתוב 'אוהבים', 'אוהבינו'. מעניין שגם בתגובות שכותבים הגולשים יש מעט מאוד שגיאות כתיב או ניסוחים מרושלים".
למה אתם לא עונים על שאלות בענייני לשון בעמוד עצמו, אלא מפנים לטופס באתר?
"המזכירות המדעית של האקדמיה מוצפת בעשרות שאלות מדי יום ביומו המגיעות אלינו דרך אתר האקדמיה, ואין לרשותנו כוח אדם שיוכל להתפנות להשיב על שאלות בערוץ נוסף. הסיבה השנייה קשורה לראשונה, והיא דרך ההתנהלות. באתר האקדמיה התפרסמו כבר מאות תשובות, ובכל שבוע נוספת עליהן תשובה חדשה. הפונים דרך האתר מתבקשים לבדוק אם כבר יש תשובה על שאלתם, ורק אם לא מצאו את מבוקשם הם מוזמנים לכתוב לנו".
קיבלתם תגובות שהצחיקו אתכם במיוחד?
"התגובה הנפוצה ביותר היא 'מדוע לאקדמיה אין שם עברי', והגדיל לעשות לפני שבוע מגיב שקלט את הדפוס וכתב בתגובה לאחת התמונות שהעלינו: 'בדיחה על זה שלאקדמיה בעצמה אין שם עברי בעוד 3... 2... 1...'. התשובה על שאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית היא שאלה במידה רבה היסטורית, ואפשר לקרוא עליה בהרחבה באתר האקדמיה.
"אנחנו רואים בפייסבוק אמצעי - אחד מני כמה - בהנגשת האקדמיה לקהל הרחב ובהפיכת הקשר עם הציבור לקשר דו-סטרי, או בלשון האקדמיה 'הידודי' (אינטראקטיבי). ואכן אנחנו זוכים לתגובות חמות מאוד והערכה על הדף שלנו – ובכלל על כך שהאקדמיה 'ירדה לעם'".
ושאלה אחרונה – העליתם או שהועלו אצלכם רעיונות לחלופות בעברית ל"פייסבוק"?
"פייסבוק הוא שם פרטי של רשת חברתית. ידוע לי שיש כאלה שניסו לעברת את השם למשהו כמו ספרצוף, אך העניין לא הגיע לפתחנו. אנחנו מסתפקים בחידוש 'מרשתת' שסופג הרבה ביקורת, אף על פי שהוא מונח מוצלח לדעתנו לאינטרנט במובן הרחב של המילה. לא למה שקרוי Internet ב-I גדולה, כלומר אינטרנט כשם פרטי".
