שתף קטע נבחר

שר החוץ, הסגן והשגריר: משפט ליברמן נפתח

הכרעת הדין על מעורבותו של שר החוץ לשעבר במינויו של זאב בן אריה לשגריר בריגה תשפיע על המערכת הפוליטית כולה. העד המרכזי: סגנו של ליברמן במשרד החוץ, דני אילון

משפטו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, בפרשת השגריר, ייפתח היום (יום א') בבית משפט השלום בירושלים. העד המרכזי במשפט, שסוגיית הקלון בו תקבע במידה רבה את עתידו הפוליטי של ליברמן, צפוי להיות סגנו לשעבר, דני אילון.

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

ניתוח תמונות: זיגייר לא השתתף בחיסול בדובאי

תמונת השנה בעולם: שני ילדים הרוגים מעזה

 

זאב בן אריה - שגריר ישראל בבלארוס לשעבר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות - דיווח לליברמן בעת שכיהן כח"כ על מידע שנגע לחקירתו במסגרת "פרשת חברות הקש", התיק המרכזי נגד ליברמן, שנסגר לאחר שנים של חקירה. כעת מואשם ליברמן בכך שקידם את מינויו של בן אריה לתפקיד שגריר נוסף, מבלי שדיווח על המידע שקיבל בעת הליך המינוי.

 

ליברמן ואילון. הסגן הפך לעד מרכזי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ליברמן ואילון. הסגן הפך לעד מרכזי(צילום: רויטרס)
 

על פי כתב האישום, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ במרץ 2009, הוא הציע לבן אריה לכהן כיועץ במטה שלו ומאוחר יותר, כשבן אריה רצה להגיש מועמדות לתפקיד שגריר ישראל בריגה, הוא התייעץ על כך עם ליברמן, שנתן את ברכתו. לאחר שבן אריה הגיש את מועמדותו והיה אמור להופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ, שבראשה עמד אז אילון, זימן אותו ליברמן לחדרו ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, כשהוא מנמק כי הוא האדם המתאים ביותר לתפקיד.

 

אילון, נטען, לא הכיר את בן אריה, הסתמך על דברי ליברמן ופעל לבחירתו לשגריר, תוך שליברמן נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים את פרשת המידע הסודי, ואת הפרת האמונים החמורה שביצע בן אריה במסגרתה. באישום נטען כי ליברמן לא דיווח על הפרשה גם בפני ועדת השרים והממשלה שאישרו את המינוי.

 

כתב אישום מחודש נגד ליברמן הוגש בסוף השנה שעברה, בגרסה מעט שונה מזו שתכננה הפרקליטות מלכתחילה, משום שהתברר כי חברי ועדת המינויים של משרד החוץ לא נחקרו בנושא. חקירתם, ובעיקר עדות אילון, הביאו לשינוי הצגת העובדות בנוגע למידת מעורבותו של ליברמן, ולהחמרת הנסיבות מבחינתו. עם זאת, סעיף העבירה נותר בעינו - מרמה והפרת אמונים - שמתבססים לכאורה על כך שפעל בניגוד עניינים לקדם את בן אריה ביודעו שהוא ביצע עבורו מעשים פסולים, וכי הוא ידע שבמעשיו יש משום גמול או מה שנראה כגמול. 

 

מודעות, קלון ולשכת השר

שאלה מרכזית בתיק תהיה מידת המודעות של ליברמן - אם אכן ראה בבן אריה כמי שפעל למענו, ואם אכן פעל במודע לטובת השגריר לאחר שקיבל מידע ממנו. בפרקליטות משוכנעים כי אכן כך, וכי מדובר בתיק מוצק. בסביבתו של ליברמן מאמינים שהוא פעל מול בן אריה כפי שהתנהל עם מועמדים אחרים וכי לא ייחס חשיבות להעברת המידע אליו. מבחינתו, יטען שר החוץ לשעבר, הוא היה פשוט המועמד הבולט ביותר.

 

סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת חגית מאק קלמנוביץ', שהרשיעה את השגריר על חלקו בפרשה, תכהן בראש הרכב מורחב של שלושה שופטים. לצדה ישבו בדין השופטים יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר. את ליברמן ייצגו עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה תייצג עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית.

 

אם ייקבעו מועדי דיון תכופים יחסית, ההערכה היא שהמשפט לא יימשך יותר מכמה חודשים. אם ליברמן יורשע, סוגיית המשך חייו הציבוריים תעמוד במוקד הדיונים. הטלת קלון ועונש מאסר ישימו סוף, על פי חוק, ליכולתו לכהן כשר בשבע השנים הקרובות, אך קרוב לוודאי שגם אחד מהרכיבים יוביל לתוצאה דומה.


פורסם לראשונה 16/02/2013 21:02

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר החוץ אביגדור ליברמן בפתח ביתו
צילום: אוהד צויגנברג
דני אילון
צילום: בני דויטש
זאב בן אריה
צילום: אלכסנדרה טולוצ'קו, בלטה
מומלצים