הבידוד הורג
בהנחה שבן זיגייר התאבד, תנאי כליאתו בבידוד תרמו לתוצאה הטרגית. הבידוד הוא פעולה הפוגעת קשות בבריאותו הגופנית והנפשית של האסיר ויש להורות על ביטולו
דברים אלה נכתבים על סמך המתקבל ממקורות זרים בלבד מאחר ש"שיקולי הביטחון" לא מאפשרים לאזרחי ישראל נגישות למידע אודות אסיר שהוחזק בכלא בישראל והתאבד בין כתליו. גם אם יש בסיס לשמועות לכאורה שמותו של האסיר X בן זיגייר נגרם בידי אחרים, אין ספק שמה שאיפשר את מיתתו המוקדמת אלו תנאי הבידוד שבהם היה נתון.
סימני שאלה רבים תלויים על השתלשלות הפרשה אך מה שברור למעלה מכל ספק הוא שבן זיגייר מת ושטרם מותו הוחזק בבידוד. קשר אמיץ ואולי אף סיבתי קיים בין השניים. ניסיונות של גורמים בחברה האזרחית ושל חברי כנסת ישראל להתערב בעניינו של האסיר עוד בחייו קרסו אל מול חומה בצורה הבנויה ממערכות המשפט, השלטון, המשטרה, גופי הביטחון ושב"ס. המושג "שיקולי ביטחון" מהלך אימים לא רק על אזרחים מן השורה אלא גם על גופי משפט וממשל ומשאיר אותם פעורי פה וחסרי אונים. שיקולי הביטחון הללו התבררו לא אחת כבלתי סבירים וטעונים בדיקה, כמו בפרשת קו 300.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
שנה בלי אבא, זה כתב האישום שלי / יאיר נתיב
מסמר אחרון בארון הקבורה של מצרים / חמדי, גיזה
לפי מקור בכיר בשרות בתי הסוהר מוחזקים בבידוד למעלה ממאה אסירים, מתוכם 33 להגנתם, 11 ביטחוניים, 15 משפחות פשע, והשאר "לא יכולים להשתלב עם אחרים". מחקרים מראים כי בידוד גורם ללחץ פסיכולוגי קשה ועלול להביא לכך שגם אלה מבין האסירים ללא הפרעה נפשית קודמת, או כאלה שמחלתם מאוזנת, ייצאו מאיזון וההפרעה תתפרץ.
אסירים הנתונים בבידוד סובלים מתחלואה נפשית כפליים מאחרים, כשההפרעות השכיחות הן הפרעות הסתגלות ותסמונות דיכאוניות. בידוד אינו גורם רק לתגובות נפשיות קשות, אלא גם לנזקים גופניים, כתוצאה מהחרדה הנגרמת מכליאה שכזו. הקורבנות סובלים מסימפטומים במערכת העיכול, במערכת כלי הדם והלב, במערכת המין והשתן, רעד, מיגרנות, כאבי ראש, הפרעות בשינה, דפיקות לב מואצות חוזרות, הזעת יתר וקוצר נשימה. בהנחה שבן זיגייר התאבד, תנאי כליאתו בבידוד תרמו לתוצאה הטרגית בחסות שרות הכליאה הלאומי של ישראל. לכן, האסירים המצויים בעת הזו בבידוד הם בדרגת סיכון למוות בהתאבדות ויש למנוע תוצאות טרגיות לא הפיכות.
לפתוח את בתי הסוהר לפיקוח
ארגון רופאים לזכויות אדם מקבל פניות מכלואים המוחזקים בבידוד, המתלוננים על מצבם הנפשי הקשה ועל טיפול לוקה בחסר. שנים אנו גורסים כי הבידוד הוא פעולה הפוגעת קשות בבריאותו הגופנית והנפשית של האסיר, כי יש לבטלה ועל שב"ס למצוא פתרונות חלופיים המקובלים בעולם מלבד לבודד אסיר אם עולה חשש לשלומו או לשלום אחרים בסביבתו. יש לייחד את הפעולה למקרי חרום, לפרק זמן קצר.
על הרשות הכולאת לקבוע באופן ברור בהוראות את הנהלים להסדרת הצעד הזה: סוג המקרים שבהם ייכלא אסיר בבידוד, החובה לחלופות, קציבת זמן מדויק וקצר, נהלי מעקב רפואי, תנאי סף וסמכויות הפעלה. לשב"ס אסור לשמש אכסניה להעלמת בני אדם ולפגיעה בגופם או בנפשם. יפנימו ראשיו כי הארגון שעליו הם מופקדים משרת את החברה ולא להיפך ויפתחו את שעריו לעינם הבוחנת של גופים משפטיים, רפואיים ופרלמנטריים, מעבר למעט מדי שהם מאפשרים עתה - וגם זאת בייסורים.
על הגופים הביטחוניים לחדול מלהתנהל כמדינה בתוך מדינה ולאפשר, בין אם ברצון ובין אם בחקיקה, שיח ביקורתי עם גופי החברה האזרחית ונציגיה הנבחרים, המבוסס על הערכים הדמוקרטיים. המדינה היא של כל אזרחיה וכך הם גם שיקולי הביטחון שלה. התנהלות תחת מעטה סודיות וחוסר שקיפות הם תחילתו של מדרון חלקלק שבו בן זיגייר הוא אבן דרך וסופו אני, אתה, אנחנו.
ד"ר זאב וינר הוא רופא פסיכיאטר מתנדב בארגון רופאים לזכויות אדם
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
