שמונה שנות דיונים: התלונות על השופטים
הדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים הציג עלייה במספר התלונות המוצדקות נגדם. בין המקרים: פרוטוקולים משופצים והחלטה על ערעור שארכה שנתיים וחצי
שנתיים וחצי לניסוח החלטה על ערעור ושמונה שנות דיונים בתיק פשוט בבית המשפט העליון, אלו חלק מהתלונות המוצדקות נגד שופטים שהתקבלו ב-2012 ופורסמו היום (ג') על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. בנתוני הדו"ח השנתי של הנציבות מוצגת גם עלייה במספר התלונות המוצדקות נגד שופטים, 101 כאלה בשנה שחלפה לעומת 89 ב-2011.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הבהלה למטאוריט: מדענים וסקרנים אחר הרסיסים
הטבח בניוטאון: "לנזה רצה 'לנצח' את בריוויק"
על פי הדו"ח, בשנה שעברה התקבלו בנציבות 930 תלונות, כ-40 פחות מהשנה שלפני כן. כמחצית מהתלונות המוצדקות עסקו בבתי משפט השלום, הגדולים והעמוסים ביותר. ערכאות נוספות שבולטות בנושא הן בתי המשפט לענייני משפחה (16%) ובתי הדין הרבניים (13%).
בדומה לשנים עברו, חושף גם הדו"ח הנוכחי לא מעט מקרים של סחבת משפטית, והבולט שבהם התרחש בבית המשפט העליון. מדובר במשפט שבו דנו השופטים בבקשה לא סבוכה, אולם למרות זאת התיק נמשך יותר משמונה שנים. השופטים הביעו בפסק הדין התנצלות בפני הצדדים וכן הביעו צער בתגובה לתלונה, אולם הנציב הבהיר כי "לא יכול להיות ספק כי מדובר בתקלה חמורה, שחובה להסיק ממנה את המסקנות האופרטיביות המתבקשות כדי לחסום לחלוטין אפשרות להישנות מקרה דומה".
במקרה אחר, לקח לשופטי העליון יותר משנתיים וחצי לפסוק בערעור. "ניכר שבפסק הדין הושקעה עבודה רבה בשאלה ייחודית שעמדה על הפרק", כותב הנציב. "על אף זאת, ומבלי שיתעלם מהעומס הרב שמוטל על שופטי בית המשפט העליון, מתן פסק הדין כעבור 31 חודשים מיום שהודיע המתלונן כי אינו מקבל את הצעת בית המשפט לפשרה חצה באופן ניכר את הזמן הסביר למתן פסק הדין".
"לא חל שינוי דרסטי בנתונים ביחס לשנה שעברה", אמר גולדברג כשהגיש את הדו"ח לשר המשפטים יעקב נאמן ולנשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. "מערכת שמתמודדת על ליקויים שהתגלו בה מעידה בכך על חוסנה. ביקורת שחושפת התנהגות בלתי ראויה של שופטים איננה מסכנת את מעמדה של המערכת השיפוטית בעיני הציבור, לדעתי היא דווקא מגבירה את אמון הציבור במערכת, אם אכן מופקים הלקחים הנכונים מהביקורת".
הדו"ח מציג גם מקרה של "להיטות יתר" מצד דיינים בבית הדין הרבני שניהלו תיק גירושים בין אישה שמתגוררת בישראל ובין בעלה שמתגורר בחו"ל. בית הדין קבע מועד לדיון בתאריך שהגבר לא שהה בארץ. הוא נחת בישראל בשעות הערב שלאחר הדיון ונעצר על ידי המשטרה. לאחר ששהה לילה במעצר, הוא הובא לבית הדין בליווי שוטרים. "אין ספק בדבר כוונתם הטובה של הדיינים, אשר ביקשו למנוע את עגינותה
של האישה נוכח החשד כי המתלונן יצליח לחמוק מדיון ולחזור למדינה שבה הוא מתגורר", כתב גולדברג, "אולם ברצונם להגיע לתוצאה האמורה, פגעו בזכויותיו".
הדוגמאות בדו"ח ניתנות ללא שמות השופטים, אולם ניתן להבין כי הנציב בחר להתייחס גם לפרשת "הפרוטוקולים המשופצים", שבמרכזה עמדה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך. לגולדברג הוגשו ארבע תלונות שעסקו בשינויים רבים שערכה השופטת בפרוטוקול דיון לאחר שהסתיים וכלל ויכוח עם עורך דין. גולדברג קבע כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול והוסיפה דברים שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו של הפרקליט. "גם כאשר שופט מקריא בעל פה החלטה באולם, אין בסמכותו לשנותה לאחר מכן", כתב גולדברג. "בנסיבות המקרה, יצאו ההחלטות ופסק הדין בגרסה הראשונה של הפרוטוקול מתחת ידי בית המשפט לאוויר העולם עם שימועם, ומלאכתו נגמרה כשיצאו עורכי הדין מן האולם".
לפנייה לכתב/ת 
