לכו בעקבות הכסף / טור
המלצות ועדת לובצקי לחלוקת כספי מועצת ההימורים הן צעד בכיוון הנכון. סוף סוף מישהו מרים את תפוח האדמה הלוהט שנקרא שחמט, מתייחס להישגיות ולמקצועיות של הענפים ומחייב השקעה בהכשרת מאמנים
לך בעקבות הכסף, יעץ "גרון עמוק" לעיתונאי בוב וודוורד מ"וושינגטון פוסט" בפרשת ווטרגייט, וזה מה שעשו בחודשים האחרונים חברי ועדה בראשות צבי לובצקי, שהגישו שלשום המלצות לקריטריונים חדשים לחלוקת כספי מועצת ההימורים.
עוד ב-ynet ספורט:
מדובר בוועדה רצינית, שכללה את מיקי חליקה, סגן אלוף אירופה בשחייה ויו"ר ועד הספורטאים האולימפיים; יורם חרוש, שאימן את מכבי ת"א, הפועל ירושלים ונבחרות כדורסל; לינדה בן־שושן, לשעבר סמנכ"ל בכירה בבנק דיסקונט ומנכ"לית בית ההשקעות ארזים; עו"ד דליה טל, שותפה במשרד עורכי דין גדול ויועצת משפטית לבנק לאומי; וארנון טיברג, לשעבר מנכ"ל התאחדות התעשיינים. היה נפלא לו אנשים ברמה כזאת היו מנהלים את הספורט בישראל, אבל גם העובדה שהסכימו להקדיש מזמנם בהתנדבות מראה שאם ינקו את האורוות, אנשים טובים ישמחו לתרום.
בשנים האחרונות גדלו הקצבות מועצת ההימורים ל־200 מיליון שקל, ותוצאות אין. כסף לא קונה תוצאות, אבל יכול לשמש מכשיר למימוש יעדים, אם יוקצה נכון. בחוכמה נהגה ועדת לובצקי כשלא פירסמה מספרים, אלא עקרונות. מי שמסכים לעקרונות לא יכול אחר כך להתווכח עם המספרים.
הוועדה הגיעה למסקנה שהבעיה הגדולה של הספורט היא מיעוט ספורטאים. 75,000 ספורטאים פעילים במדינה של 7.5 מיליון תושבים זו בדיחה. תגמול הענפים ייקבע לפי מספר הספורטאים הפעילים, אבל לא כל מי שנועל נעלי ספורט ומתחרה יילקח בחשבון. ראשית, ענף שרשומים בו פחות מ־120 ספורטאים לא יתוקצב. נשמע מצחיק? בישראל מתוקצבים ענפי ספורט שמפעילים 30־40 ספורטאים. צריך להיזהר שהדרישה לרשום קבוצות וספורטאים לא תעודד זיופים ורמאויות.
סוף־סוף מישהו העז להרים את תפוח האדמה הלוהט שקרוי שחמט, והפריד אותו מהקצבות מועצת ההימורים. לא כל תחרות היא ספורט, גם אם כותבים עליה בעיתון. על הישגי השחמט אין חולק, אבל המדינה צריכה לדאוג לתקצוב שלו בנפרד. הבעיה עם תקצוב השחמט היא שזה מזמין מיד את הברידג', הדמקה והשש־בש לפנות לבג"ץ בדרישה להשוואת התנאים.
ועדת לובצקי סגרה את הפרצה בדרך אלגנטית, כשקבעה שלצורך מניין הספורטאים ייחשבו רק הגילאים 12־35. ספורטאים בני 35־45 יקבלו רק 25 אחוז מהניקוד של ספורטאי רגיל. פעילות מעל גיל 45 יפה לבריאות, לא לתקצוב. לתשומת לב שחקני הפטנק, הברידג' והכדורת. היקף הפעילות יקנה לאיגוד הספורט עד 50 אחוז מהניקוד לקבלת הקצבה.
50 האחוזים הנותרים יחושבו על פי רמת המקצועיות, ההישגיות והעלויות. אתלטיקה, שחייה והתעמלות יזכו להעדפה, כדי שבמקום ללמד שחקני כדורגל לרוץ, ייקחו אתלטים וילמדו אותם לבעוט. למה? כי אתלטיקה היא ענף שנותן תשתית למגוון ענפי ספורט. עשרה ענפים נוספים יקבלו עדיפות על פי הישגים בינלאומיים, מסורת, תשתית המתקנים ורמת המאמנים.
כל שינוי יתחיל בניהול ובאימון. אם רמת המאמנים ומספרם לא יעלו, כמות הספורטאים ורמתם יירדו. לכן איגודי הספורט יחויבו להקצות חלק מהכספים להכשרת מאמנים. תינתן עדיפות לפרויקטים מיוחדים כמו כדורעף נשים ולספורט נשים בכלל. אגודות שלא יפעילו מחלקות נוער לא יזכו לתקצוב. כדורגל וכדורסל לא נכנסים לחשבון, כדי שלא יבלעו תקציב של ענפים קטנים. המסר לענפי הספורט: שנו את הגישה. הפעילו מחלקות נוער, פיתחו פעילויות נוספות, הכשירו מאמנים ושלמו להם שכר הוגן.
ההצלחה תלויה לא מעט במידת הציניות של התקשורת. עוד לא התפרסמו הקריטריונים הסופיים, וכבר נשמעות הזמירות הישנות: ההמלצות יילכו למגרה, לא יישמו אותן כשהממשלה תתחלף. במקום לתת סיוע ארטילרי לשינויים במערכת הספורט, אנחנו מתעוררים אחת לארבע שנים. נחמד להשיג מדליות, בתנאי שהן משקפות פעילות אמיתית בשטח.
הספורט יכול להיות חבל הצלה למדינה שבה הנוער יצא משליטה, ההשמנה והאלכוהול הפכו למגפה, והאלימות פורצת בכל פינה. כסף לא חסר, ואפשר להביא עוד, אם ייקחו ממרכזי הספורט הגוועים את הכספים שהצליחו לשנורר מהקופה הציבורית בלי קשר לפעילות שלהם.
לפני כמה שנים הצליחו מרכזי הספורט לעבוד על ח"כ רונית תירוש ושינו את חוק הספורט: במקום 15 אחוז מההקצבות שמגיעות לקבוצות הפועל, מכבי, בית"ר ואליצור, המרכזים קיבלו ארבעה אחוזים מהכנסות מועצת ההימורים. לפני כמה שנים היה מדובר באותו סכום, אבל מאז ההחלטה הצטמצמה פעילות המרכזים ואילו הכנסות מועצת ההימורים גדלו. התוצאה: התשלומים שמקבלים המרכזים מגיעים כבר ל־17־18 אחוז מתוך ההקצבות לקבוצות. זה כסף מיותר שנגזל מתקציב הקבוצות והאיגודים, ומנותב למרכזי ספורט מיותרים. במקום לקבל פחות, הם מקבלים יותר.
מרכזי הספורט דואגים לשמר את כוחם באמצעות מינוי נציגים להנהלות איגודי הספורט ולוועד האולימפי ושליטה על הזרמת הכסף. סילוקו של צבי ורשביאק ממועצת ההימורים הקטין את השפעתם על הזרמת הכספים. הטעות של רונית תירוש גרמה לספורט נזק כבד שיש לתקן בהקדם, כי יום אחד נגיע למצב שמרכזי ספורט, שהיו צריכים לעבור מהעולם, מקבלים מיליוני שקלים על אפס פעילות.
מרכז הפועל צריך להתרכז בספורט במקומות העבודה ומרכז מכבי במכביה. את ניהול הספורט צריך להשאיר לאיגודים, והקבוצות צריכות לקבל את ההקצבות ישירות מהטוטו ומהרשויות המקומיות. הזמן לשינוי הוא עכשיו!
ניצחון השפיות
אם תרמתי משהו להחלטה לקיים ברוממה את גמר הפלייאוף בכדורסל, דייני. ברכות לראשי הקבוצות שלא מכרו את הספורטיביות בעבור חופן
דולרים, שהיו מתאיידים ממילא בפיטורי מאמן. הניסיון להציג את דחיית ההחלטה ברצון להשיג הסכמה פה אחד הוא פתטי. כאן לא רוסיה. כשהרוב מכריע לא דוחים הצבעה. תפקיד המינהלת להביא כספים מספונסרים, לא ממכירת ביתיות.
לירושלים ולאילת יש סיכוי לגמר. דורון הרציקוביץ' דיבר על אליפות, אבל שלח מכתב תמיכה ברוממה. שילמד מעו"ד לירז, שהתעשת וחזר בו מהתמיכה בנוקיה. להרצליה ולאשדוד אין סיכוי להגיע לגמר, אז לאלדד אקוניס, אין בעיה למכור את הסיכויים של קבוצות אחרות תמורת 100,000 שקל. או שאולי הוא חושש שיצטרך שחקן ממכבי ת"א?
לפנייה לכתב/ת 
