שרון: תמשיכו עם הבורקס. בגין: אסון קרה לנו
פרוטוקול ישיבת הממשלה מ-83' מתעד את מאבקו הדרמטי של אריק שרון בהמלצות להדיחו עקב טבח סברה ושתילה. "תמשיכו ליהנות מהבורקס גם מחר בבוקר, עם התרד או הגבינה, הרי נפלא לשבת כאן", הוא עוקץ את השרים. בגין מבקש שיתפטר: "אסון האורב לפעמים לאנשים חיים ארב לנו, מצא אותנו"
זה היה אולי אחד הדיונים הטעונים בתולדות ממשלות ישראל, דיון שבו שר הביטחון נלחם על חייו הפוליטיים "תחת הגיליוטינה" כהגדרתו, בזמן שמחוץ לבניין מתקיימת הפגנה סוערת שבעיצומה נרצח פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג. השר הוא אריאל שרון, המועד הוא 10 בפברואר 1983 - ימים ספורים לאחר הגשת מסקנות ועדת כהן, שהטילה עליו אחריות בעניין הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. ולשרון יש בטן מלאה במיוחד.
"יש כאלה העוסקים בהמלצה האישית העוסקת בי, משמע: האם אני צריך להוריד את הגיליוטינה על צווארי בידי שלי, או שאומר: המאכלת בידיכם, עשו זאת", טוען שרון, בהמשך לאזהרה מקבלת מסקנות ועדת החקירה הממלכתית שהמליצה על הדחתו. "מבחינתי סוגיה זו ברורה, אני מנסה ללמוד את עשרות הדפים האלה". שרון למעשה אומר לראש הממשלה מנחם בגין ולשרים - או שכולנו עומדים יחד, או שכולנו נופלים, אל תהרגו אותי לבד.
שרון תוקף את שר המשפטים יוסף בורג, על הצעתו ולפיה יישא באחריות ויתפטר ובכך אולי ימנע ענישת שלושה קצינים בכירים, בהם אלוף פיקוד צפון וראש אמ"ן. בורג ביקש לצאת וייתכן שקיבל דיווח על בנו אברום, שנפגע מהשלכת הרימון בהפגנת "שלום עכשיו" מחוץ למשרד ראש הממשלה. המפגינים קראו אז לקבל את המסקנות, לפני השלכת הרימון שהרג את גרינצוויג.
"מי אמר שגירוש מהממשלה זה דבר כל כך נורא?", טוען שרון בסרקזם. "לי מחכים במשק שאחזור לעבודה, שלא תהיה לכם דאגה, מכינים לי את הטרקטור שיתאים לממדים שלי. אפשר גם לשים עונש יותר כבד מלגרש מהממשלה, שמעתי שעו"ד זכרוני הציע לפתוח בחקירה על אחריות להרג. אולי הוועדה תציע גם להעמיד אותי לדין.
"אין לי טענות אליכם, רק אל תבקשו ממני להתנדב. אני מוכן להתנדב, אם צריך, ללכת להילחם או להגן על יהודים באיזה מקום בעולם, אבל אל תדרשו ממני להתנדב ולהתאבד. אתם יכולים לערוף את ראשי במו ידיכם, מה שעומד לקרות לי לא עומד לקרות לכם. אתם תמשיכו ליהנות מהבורקס גם מחר בבוקר, מאלה מהתרד או מהאלה מהגבינה, הרי נפלא לשבת כאן. אני הוא שטבעתי את המטבע שטוב להיות שר. אתם תהיו כאן בשבוע הבא, אני לא. אל תשימו על מצפוני את הדבר הזה, אתם תמשיכו לשבת כאן, תהנו, טוב להיות בממשלה. זה טוב, זה מכובד".
בגין מתערב: "אתה שואל אותי?"
שרון: "אני אעבוד במשק, זה גם כן טוב. אין לי התנגדות ליייצר, זה חשוב, הגיע הזמן שבמדינה הזאת יתחילו לעבוד, לא רק ילכו לבורסה. מה שאני מבקש מהממשלה זה בשום פנים ואופן לא ללכת בעקבות הצעת ד"ר בורג, זה אחד הדברים החמורים ששמעתי. זה היה חמור גם אם לא היה מדובר באנשים שאני מכיר והיו אומרים לי: 'יש שלושה אנשים שגורלם בידך, אתה ממילא מחוסל'. אני אחד מאלה שכבר ראה את הדברים הכי גדולים ונוראיים בחייהם, איננני מבקש מכם דבר. אולם הד"ר בורג עמד להטיל עלי את הדבר הזה, אז תסלחו לי".
החיוך של אריק
בגין, שהמליץ לקבל בכאב את מסקנות הוועדה - כפי שאכן קרה - מבקש את זכות הדיבור. "תואיל להישאר רגע אריק", הוא פונה לשרון. "אריק, היום השתמשת בדבריך באירוניה, בסרקזם ובטון חריף, אבל לפעמים ברוח טובה. אני כל זאת מבין, עוברים עליך ימים קשים. אבל ימים קשים עוברים על כל אחד מאיתנו. כל אחד מהיושבים סביב השולחן יודע שלא חיים קלי היו לי.
"אריק יודע את יחסי אליו, במשך שנים, באיזו חיבה היה יחסי אליו, תמיד הערכתיו. אני רוצה לומר שזו היתה חיבה הדדית, ליוויתי אותו כשר ביטחון בהערכה רבה ולא היה במשך השנה ומחצה האחרונות בינינו אפילו ריב שפתיים אחד, אפילו אחד. והנה קרה מה שקרה וקרה לנו אסון, אסון שאורב אי שם בפינת הרחוב. איש מאיתנו לא העלה על הדעת, איש לא העלה על הדעת. אסון קרה לנו, אסון האורב לפעמים לאנשים חיים, אורב לממשלות, ארב לנו, מצא אותנו. ויש המלצה כזו של ועדה וזה כואב מאוד. אריק, אתה מוכן להטות לי אוזן קשבת?
שרון: "אני מקשיב הקשבה מלאה, אני יכול לחזור על כל מילה שאמרת".
בגין: "אינני יכול לקבל שטוב לשבת בממשלה, כמו שאומר אריק".
שרון: "חשוב וטוב".
בגין: "חשוב כן, אבל לא טוב".
שרון: "וגם טוב, כי אני חושב שטוב להיות במקום שמקבלים בו החלטות בנושאים הכי גורליים של עם ישראל".
בגין: "אולי בזה יש לנו קצת חילוקי דעות, אני יודע שחקירות אלה עולות ביסורים. לא טוב, לא טוב להיות בממשלה. וכי מה נאשים את הממשלה? לדעתי היא לא מסוגלת ואיני מתפלא..."
שרון: "לא אמרתי מילה, אני התחייבתי מראש לא לומר מילה".
בגין: "כאשר אתה מחייך קצת בסרקזם, אין לי טענות..."
שרון: "כאשר אני במבוכה אני מחייך".
לפנייה לכתב/ת 
