שם טמון העתיד שלנו: בנייה צפופה בערים

שלהי החורף מקדמים את האביב והטבע בישראל בשיא הדרו. פלומה ירוקה מכסה את הגבעות והגאיות מצפון ועד דרום, פריחה בשלל צבעים וריחות, ומטיילים רבים שמצביעים ברגליהם וממלאים את היערות, הפארקים והשטחים הפתוחים והפורחים.

טורים נוספים מאת עדי וולפסון :

• חוף פלמחים: הממשלה נתנה, אסור לה גם לקחת
• מה אתם עשיתם השנה בשביל הסביבה?
• חגיגת מחירים? פסח לא חייב לעלות לנו ביוקר
  

השבוע מצוין גם שבוע שמירת הטבע, הנוף והמורשת בישראל בשלל סיורים וסיפורי שימור בגנים הלאומיים הפזורים ברחבי המדינה, ולאורך השבועות הקרובים תוכלו להצטרף לחברה להגנת הטבע ולקרן הקיימת לישראל לשורת אירועים, סיורים ופסטיבלים שעיקרם שמירת הטבע.

פריחה בעמק יזרעאל(צילום: עמית ארז)

מדינת ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. אם לוקחים בחשבון את הרצועה שבין חדרה לגדרה היא אפילו מתמודדת בהצלחה על הבכורה, ועל כן עליה להתמודד עם אתגרים רבים של פיתוח תשתיות וישובים מול שימור של שטחים פתוחים ואתרי מורשת.

הרבה מורשת בשטח קטן

על אף מידותיה הקטנות יחסית, ישראל עשירה במורשת עתיקת יומין ובמגוון גדול של ערכי טבע ונוף, בעלי חיים וצמחים הייחודים לה, שמשתנים במעבר בין אזור אחד למשנהו. מעבר ליופי ולחשיבות של שטחים פתוחים לקיום תרבות של נופש ופנאי בעולם שכמעט כבר כולו וירטואלי, למגוון הביולוגי הזה יש חשיבות גדולה להמשך הקיום של חיים על פני כדור הארץ והוא משמש מעין בנק של חיים לדורות הבאים.

המסלול העיקרי לשמירה על איזון מירבי בין שטחים פתוחים ושטחים לפיתוח הוא ציפוף עירוני, כלומר הרוויית הבנייה והגדלת מספר התושבים בעיר. מודל זה, שזונח את עיקרון "הפרחת השממה" שאפיין את מדיניות התכנון בישראל מאז הקמתה, משתלב בתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור - תמ"א 35, שנועדה להגדיר את עקרונות הפיתוח והבנייה בישראל עד שנת 2020. תמ"א 35 קובעת כי לא תותר הקמה של ישובים חדשים ושהפיתוח בישובים הקיימים יהיה צמוד-דופן.

ערד. די לנסות ולהפריח את השממה(צילום: הרצל יוסף)

אומנם מאז אישור התוכנית בשנת 2005 החליטה המדינה על הקמת ישובים חדשים לאחר ההתנתקות מרצועת עזה ורק לאחרונה היא מקדמת הקמת ישובים חדשים במבואות ערד, אולם כש-90% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בישובים עירוניים, ציפוף עירוני אינו רק עניין של כמות אלא בעיקר של איכות.

היגיון כלכלי, חברתי וסביבתי

מעבר לשמירה על שטחים פתוחים ועל מגוון ביולוגי, לציפוף עירוני יש היגיון כלכלי, חברתי וסביבתי. ציפוף עירוני מאפשר לשקם ולשפר אזורים ישנים וחלשים בעיר, להנגיש שירותים ציבוריים ולאפשר עירוב שימושים, דהיינו מספר שימושים בו-זמנית בשטח אחד כגון דיור, מסחר, תרבות ופנאי, ליצור אינטנסיביות של מפגש בין אנשים שמצמיחה חיי מסחר ותרבות ומחייה את הרחובות, ולחסוך בעלויות פיתוח של תשתיות.

האתגר האמיתי של מודל הציפוף העירוני כאמור אינו רק בהכנסת אוכלוסייה רבה לשטח קטן, אלא בשיפור איכות החיים והסביבה של האוכלוסייה בעיר. השגת יעד זה מותנית בפיתוח משלים, שמכניס את הטבע והמרחב הפתוח אל מרכזי הערים. הרחבת תשתיות תחבורה ציבורית ושבילי אופניים והליכה, פיתוח אזורי טבע עירוני הכוללים פארקים ברמת השכונה והעיר והקמת מסדרונות ירוקים למעבר בין האזורים לצד שימור ערכי טבע ייחודים, אתרים וערכי מורשת בתוך הערים, הם רק חלק מהאפשרויות.

ערים רבות במדינת ישראל זיהו את הפוטנציאל והחלו לפתח לאחרונה ריאות ירוקות תוססות בתוכן, להחיות מבנים ישנים ולהפוך אותם למוקדי משיכה ולחפש את החיבור בין האדם והטבע ברמת היומיומית והמקומית בצורה של גינות קהילתיות ומסלולי טיול ופנאי בעיר. עתה נותר רק שממשלת ישראל תבין שאיכות חיים וסביבה וצדק חברתי ושוויון בנטל - אחד הם.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון